הסערה ב
אוניברסיטת תל אביב מסרבת להירגע: הסגל האקדמי הבכיר יחד עם חבר הנאמנים מפנים אצבע מאשימה כלפי התנהלות הוועד המנהל בחודשים האחרונים. זאת, בין היתר, בנוגע למהלכים שהובילו להדחת נשיא האוניברסיטה הקודם, פרופ'
צבי גליל, ולהתנהלות הכספית בתחום ההשקעות של האוניברסיטה, שהובילה להפסד תיאורטי בדיעבד על עשרות מיליוני שקלים.
חילופי ההאשמות צפויים ללוות מחר (ד') את האוניברסיטה בהצבעה המכרעת על בחירתו של פרופ' יוסי קלפטר לנשיאה החדש. ואולם, קולות הנשמעים בקמפוס מבהירים כי הליך בחירתו לא יהיה חלק וצפויות להתעורר התנגדויות למינויו, בין היתר, עקב הביקורת על התנהלות הוועד המנהל.
באוניברסיטה האשימו את השפעתם של אנשי העסקים בוועד המנהל על ניהול האוניברסיטה, אך מסתבר שהכתובת היתה על הקיר, ועליית כוחו של הוועד המנהל היא תולדה של החלטות קודמות של המדינה ושל המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג).
בשנת 1997 הקימה המל"ג את ועדת מלץ, שבחנה את מבנה האוניברסיטאות בישראל. בהמשך אומצו חלק מהמלצות ועדת מלץ לתוך "מסמך גרוסמן", שנכתב על-ידי יו"ר הות"ת דאז, פרופ' שלמה גרוסמן.
בין היתר, נכתב במסמך גרוסמן כי יש להפחית בסמכויות הסגל והסנאט על-ידי הכפפת הנשיא לוועד המנהל ולהפחית במספרם של נציגי הסגל בוועד המנהל.
החלשת הסגל
"הכתובת של מה שקורה היום בתל אביב היתה כבר אז על הקיר", מסביר צבי ציגלר, יו"ר הוועדה הבין-סנטית של האוניברסיטאות בישראל. "המצב הנוכחי בתל אביב הוביל לכך שתורמים רציניים של האוניברסיטה לא יודעים איך הם יכולים להמשיך ולתרום, כי אין להם אמון באיך שהמוסד מתנהל כיום. זאת היתה טעות של המערכת, ששינו את האיזונים ונתנו סמכויות מפליגות לוועד המנהל באוניברסיטאות".
"יש בעיה בחלוקת הסמכויות בין הסנאט לוועד המנהל", אומר יו"ר הסגל הבכיר באוניברסיטת תל אביב, פרופ' בן ציון מוניץ. "זה לא רק החודשים האחרונים, אלא תוצאה של תהליך ארוך, שבו הסנאט נושל מכל סמכויותיו ואין לו שום השפעה. ועדת מלץ הוקמה ביוזמת משרד האוצר מתוך מגמה להחליש את מעמד הסגל האקדמי. התוצאה היא שהאוצר הצליח, ואצלנו כל העניין הזה מתפוצץ". עוד הוסיף מוניץ כי "לנו יש תפיסה אחרת לתפקידו של הוועד המנהל. אנחנו חושבים שהתפקיד העיקרי שלהם זה לאפשר את הפעילות שלנו. אנחנו לא עובדים אצלם, הם עובדים אצלנו".
באשר לבחירתו של הנשיא החדש, אומר מוניץ כי "אין ויכוח לגבי זהות הנשיא החדש, כי הוא איש מצוין וראוי. הסנאט פשוט מתנגד לכך שאין לו כמעט מעמד בעניין בחירת הנשיא, כמו שלא היה לו משקל בהדחת הנשיא הקודם. גם הסגל מאוד לא מרוצה ומרגיש שהדברים לא מתנהלים נכון. צריך לזכור שהסגל הוא האוניברסיטה ולא הבניינים, ההנהלה או שום דבר אחר. אני לא רואה איך מישהו יכול לנהל אוניברסיטה במצב כזה".
תהליך הבראה
פרופ' חנוך גוטפרוינד, לשעבר נשיא האוניברסיטה העברית ומי שהיה חבר בוועדת האיתור שבחרה בפרופ' קלפטר לנשיא ת"א, מאמין שההצבעה תוסיף שקט למערכת שסובלת ממצב משברי קשה. "בחירת הנשיא היא לא רק בחירה של האדם המתאים ביותר, אלא גם איזשהו תהליך הבראה שהאוניברסיטה חייבת לעבור. צריך לאפשר לו להנהיג את המוסד ולתת לו את התמיכה המקסימלית, כדי להוציא את האוניברסיטה מהמשבר".
לדברי גוטפרוינד, "אני חושב שכולם מודים בזה, וגם יו"ר הוועד המנהל, ליאורה מרידור, מודה שהיו התבטאויות לא מתאימות בחודשים האחרונים, ואני חושב שכולם למדו משהו מהמשבר הזה. לא צריך ללבות את האש ולשבור את הכלים ולהכניס את האוניברסיטה למשבר נוסף".
באשר להתנהלותה של מרידור, אמר גוטפרוינד כי "בוועדת האיתור היא התנהגה בצורה קורקטית ביותר ולא היתה שם איזושהי התנהגות כוחנית מצידה או מצד אנשים אחרים. אני גם לא חושב שבעת הזאת זה נכון לדרוש את פיטוריה. זה יוביל למשבר נוסף. גם אם היו סיבות לביקורת נגדה, האוניברסיטה כבר שילמה את דמי הלימוד".
מהמל"ג נמסר בתגובה כי "מל"ג עומדת מאחורי מסמך גרוסמן, שקובע את הכללים והעקרונות להתאגדות של אוניברסיטאות. מסמך זה, שמתבסס על המלצות ועדת מלץ, הוכיח את עצמו ביישומו בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל".