"דניאל יאמר הוא איש חכם, וכבר לפני כמה חודשים הוציא את הכסף שהשקיע אצל ניק לוין" - כך אומר היום (ד') עו"ד רונאל פישר, פרקליטו של דניאל יאמר, מבעלי קבוצת הכדורגל של מכבי נתניה ואחד מנעקצי הברוקר האנגלי ניק לוין. פישר שוהה כעת בלונדון במסגרת ההליכים המתנהלים לפיצוי נושיו של לוין.
יאמר השקיע אצל לוין סכום המוערך במיליוני דולרים. "חלק מהכסף הוחזר. יש איזה סכום שעדיין נותר והוא עוד יוחזר", אמר פישר. "לאור הפרסומים שפתאום נולדו באנגליה לגבי לוין, נולד איזשהו חשש שהוא לא יוחזר. אני מניח כי כל הנושים הישראליים וגם נושים אחרים פועלים כאן באנגליה כדי שהכסף הזה יוחזר".
לדברי פישר, "אני מודה ומתוודה כי המצב שלנו יותר טוב משל אחרים, משום שחלק נכבד מהכסף הוחזר, וגם משום שיאמר הוא אדם חכם ועשה פעולות משפטיות חכמות שגרמו לכך שהכסף הזה פחות או יותר יוחזר. המטרה שלי היא לבדוק שבמישורים המשפטיים אנו על קרקע מוצקה, עד כמה שניתן בנסיבות כאלה".
"היו אינדיקציות"
פישר מספר כי לפני מספר חודשים הוא נפגש עם לוין בביתו בהרצליה-פיתוח והוציא ממנו חלק גדול מהכסף שיאמר השקיע אצלו. בד-בבד, נקבע לוח סילוקין לגבי יתרת הכסף.
* למה הוצאתם את הכסף? היתה לכם סיבה לחשוב שיש איזו בעיה?
"היו לנו אינדיקציות. אחד מעורכי הדין של יאמר קלט שניק הוא ממזר, לא ישר, והוא נדרך. כתוצאה מהעניין הזה התחלנו לפעול כבר אז, ואני התחלתי לשבת עם ניק ולהסדיר את הכסף. נבנה לוח סילוקין".
* אם חשבתם שיש בעיה, למה לא לקחת את כל הכסף?
"כשניק התחיל להבין שהוא מסתבך, הוא ניסה לגרום לנו להמציא סיפורים למה הוא לא צריך לשלם. פתאום התפוצצה הפרשה. מוני פנאן לא ידע שיש בעיה עם ניק. זה לא שאנחנו הסתרנו מהם. אנחנו לא ידענו שפנאן מושקע אצל לוין".
"מבחינתי, האישה של לוין היא חלק מההונאה. היא היתה חלק מהשכנוע של השקעה במניות, היא דובבה, שיתפה פעולה. לפחות במקרה של יאמר, היא לקחה חלק מאוד פעיל ביצירה ובתחושה שניק הוא ברוקר בטוח ושכדאי לתת לו את הכסף".
בתוך כך, עלו היום (ד') עוד שני שמות של ישראלים שנעקצו על-ידי לוין. אחד מהם הוא איש העסקים משה אלאלוף, לשעבר מבעלי קבוצת הספנות וסוכנות האוניות אלאלוף. אלאלוף עצמו סירב היום לפרט כמה כסף השקיע אצל לוין ואם הספיק למשוך את הכספים מבעוד מועד. "אין לי מה להגיד. אני לא צריך לתת דין וחשבון לאף אחד. הסיפור הזה מבחינתי נגמר", הוא אמר.
איש עסקים נוסף שמעורב בפרשה הוא מייקל לובל, מייסד חברת ההימורים המקוונים BettingCorp, שנמכרה לפני כ-6 שנים לחברת OpenTV. את תגובתו של לובל לא ניתן היה להשיג.
"אמרו לי שלוין הוא מראשי המאפיה בלונדון"
שמו של הברוקר ניק לוין מופיע באחד מסעיפי האישום בהם הורשעו העבריין אסי אבוטבול וחברי ארגון הפשיעה שלו, בסחיטה באיומים, הלבנת הון ועוד. מהכרעת הדין עולה כי הסוויטה הנשיאותית ("העיר הלבנה") במלון הילטון בתל-אביב, אותה נהג לוין לשכור בקביעות, היתה זירת איומים של אבוטבול ואנשיו.
הנסחט היה איש העסקים הראל בראון, שלווה מחברו, שי אלראי (שהורשע בחברות הארגון הפשיעה), מיליון דולר למשך 3 שנים לצורך השקעה במרפאת השיניים של אשתו. החברות בין השניים עלתה על שרטון, ואלראי דרש פירעון מיידי ומוקדם של ההלוואה.
אלראי פנה לעו"ד ברק בופמן, שייעץ לארגון הפשיעה, והוא עירב את אבוטבול שהחליט לסחוט את בראון כדי שיחזיר את ההלוואה. בופמן הטיל את עבודת השבת החוב על אלברט סיטבון, אחד ממנהלי הארגון. סיטבון קיבל את הצעתו של בופמן והורה להעביר את ה"פגישה" עם בראון לסוויטה של לוין בהילטון, לא כתוצאה מגחמה רגעית. "הכי טוב בחדר של ניק", אמר בופמן.
חלק מחברי הארגון הגיעו למלון בו שהה בראון. סיטבון הצביע לעבר בנו בן ה-9 של בראון ושיגר איום מרומז: "יש לך ילד יפה". בראון סיפר בעדותו כיצד סיטבון הורה לו לבוא לסוויטה של לוין, בה נכחו בופמן ולוין "שהציג את עצמו 'ניק מלונדון'. ניק מלונדון קפץ לי לראש. כשהייתי חבר של שי, הוא סיפר לי שיש לו ידיד בלונדון והוא מראשי המאפיה, קוראים לו ניק. כך הוא הציג את עצמו".
בראון הבין שהוא נמצא בסיטואציה לא נעימה, אך ניסיונותיו לדבר אל ליבו של אלראי עלו בתוהו. "אני לא רוצה לשמוע אותך. 3 דקות והכסף אצלי בחשבון", אמר לו. אלראי הוציא אותו למרפסת וצעק עליו: "הנוף יפה, נכון? אתה רוצה לראות אותו מקרוב יותר?".
אחרי איומים נוספים אמר בראון שיעביר את הכסף, ולוין הציע שהסכום יופקד בחשבון בנק שבבעלותו בריביירה הצרפתית. בראון הצליח להימלט מהמלון, ואבוטבול איתר את דירת המסתור שלו, שם היכה אותו.