מחפשים את אתי אלון הבאה: כיצד ניתן לזהות את המועלים הפוטנציאליים?

תקופות מיתון והאטה כלכלית, כמו זו הנוכחית, הן התקופות בהן מתגלים מרבית אי-הסדרים החשבונאיים, המעילות וההונאות. ההסבר לכך פשוט: אם בתקופות של צמיחה והתרחבות עיקר המשאבים ותשומת-הלב של הפירמות נתונים לפריצה קדימה - הרי שבתקופות האטה עיקר תשומת-הלב מופנה לחיסכון והתייעלות, ומתוך מאמצים אלה מתגלים הפירות הרקובים.

ואכן, בתקופה האחרונה אנו רואים עלייה חדה במקרי המעילות ופרשיות הלבנות ההון המתפרסמות באמצעי התקשורת בארץ ובעולם, החל ממעילות הענק של ברנרד מיידוף ואלן סטנפורד, ועד המעילות שהתפרסמו בישראל לאחרונה במגזר החרדי, בבנק הבינלאומי, עורך דין בכיר מקיסריה ופרשיות הלבנות ההון של ישראלים בארה"ב.

השבועון "אקונומיסט" דיווח השבוע על זינוק של 22% בהיקף ההונאות במגזר הפיננסי העולמי ב-2009. לפי סקר עולמי שנתי חדש, המתבסס על ראיונות עם 729 מנהלים בכירים ברחבי העולם, חברה פיננסית הפסידה בממוצע ב-3 השנים האחרונות 15.2 מיליון דולר מהונאות אלה. חברות גדולות, עם מכירות שנתיות של מעל 5 מיליארד דולר, דיווחו על הפסד ממוצע של 25.8 מיליון דולר ב-3 השנים האחרונות - עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר השירותים הפיננסיים היה הסקטור שנפגע הכי קשה מהונאות מבין 10 המגזרים שסקרה יחידת המודיעין הכלכלי של "אקונומיסט" וחברת אבטחת הנתונים קרול. בפיזור גיאוגרפי, האזור שסבל הכי הרבה ממקרי הונאה היה המזרח התיכון ואפריקה.

"בלשים" חשבונאיים

לדברי רו"ח ומשפטן שי מדינה, שותף ומנהל תחום הביקורת החקירתית בחברת פאהן-קנה ניהול בקרה Grant Thornton: "הסיבה לגל המעילות נמצאת במועד חשיפת המעילה, ולא במועד ביצוע המעילה. כך, לדוגמה, המעילה של מיידוף נחשפה בעיצומו של המשבר הכלכלי אך בוצעה במשך מספר שנים, בתקופות בהן שוקי ההון בחו"ל היו בשיאם. בתקופות של שפל מקורות המימון נעצרים, ובמעילות מסוג פונזי, שבהן משתמשים בכסף של משקיעים חדשים כדי לממן התשואות למשקעים הוותיקים, הדבר גורם לקריסת הפירמידה שנבנתה".

תקופות שפל מאופיינות גם במספר רב של סכסוכים עסקיים בין שותפים. במקרים אלה, במלחמה כמו במלחמה, משתמשים בכל הכלים המשפטיים העומדים לרשות הצדדים, ואז גם מתעוררים חשדות לגבי טוהר המידות של השותפים. במקרים אלו נוהגים בדרך-כלל להשתמש בשירותי מבקר חקירתי, שיבצע בדיקה מעמיקה לצורך בחינת החשדות. המבקרים החקירתיים הם מעין "בלשים" הבקיאים ברזי החשבונאות ובעולם הכלכלי. לא אחת מתגלה כי יש ממש בחשדות שעלו, וכי אותן פעולות "חריגות" שאותרו החלו בתקופות בהן העסקים דווקא פרחו. כל עוד העסקים שגשגו והרוויחו לא נשאלו השאלות הקשות, אך בתקופת משבר השאלות נשאלות, לעתים במסגרת הליכים משפטיים או אף פליליים.

"בהקשר זה בולטת גם השפעת התקשורת. ככל שכלי התקשורת עוסקים בהרחבה בחשיפת מקרים של מעשי מעילות והונאות, כך גוברת ההכרה בקרב המנהלים במגזר העסקי בחשיבות השימוש בכלי הביקורת החקירתית המונעת", אומר מדינה.

* מתי מיושמת ביקורת חקירתית מונעת ומתי ביקורת חקירתית מגלה?

מדינה: "ביקורת חקירתית מגלה היא כזו המבוצעת בעקבות חשד. היא מבוצעת על נתונים בדיעבד, והחוקר כותב את חוות-הדעת בשיתוף מלא עם עורך הדין של החברה, כי יש כאן סוגיות משפטיות. ביקורת חקירתית מונעת הינה יותר בגדר ייעוץ למניעת המעילה הבאה, לחקור תהליכי עבודה ולשים את עצמך בתור הגנב הפוטנציאלי: איך אני הייתי מבצע את המעילה, אילו פרצות יש בארגון? כאן העבודה היא עם הנהלת הארגון, ולא עם המחלקה המשפטית".

* כיצד הביקורת המונעת מתבצעת בפועל?

"בשלב הראשון מתבצע סקר ראשוני ל-Anti fraud, שממפה ומדרג את סיכוני המעילות וההונאות. בשלב השני מכינים תוכנית עבודה רב-שנתית לפי סדר עדיפויות, ומבצעים סקרי עומק. בשלב השלישי מאתרים פירצות, כולל ביצוע מקרה הונאה מבוים. דוגמה למקרה מבוים שעשינו באחת החברות: באחד הביקורים שלי בחברה ניגשתי למכשיר הפקס ומצאתי בו מסמך ובו בקשה להעברה בנקאית, שנשלח לבנק. לקחתי את המסמך, סרקתי אותו לרבות החתימות, מחקתי ממנו את שם החשבון המזוכה והכנסתי חשבון אחר. כך הצלחתי בקלות רבה להוציא 20 אלף שקל מחשבון החברה - פעולה שלא בהכרח היתה מתגלית בזמן הביקורת השנתית של הרו"ח המבקר".

* מהן נורות האזהרה שבעקבותיהן מפעילים ביקורת חקירתית מגלה?

"ראשית, יחסים פיננסיים לא סבירים - למשל, מחזור פעילות שעולה ללא עלייה מקבילה בהכנסות מיד מעורר חשד. מקור נוסף הוא דיווחים או מידע אנונימי מעובדים, ספקים או לקוחות, או אפילו ממתמודדים שהפסידו במכרז, שמספקים מידע מפליל. ככלל, אי-סדרים כספיים מובילים לאי-שקט בחברה ברמה הבינאישית וליחסים מתוחים. כשאלה מתקיימים, שם מתגלות הבעיות".

* מיהם אלה שמועלים בארגונים על-פי רוב, ובאיזה דרג?

"לרוב מדובר בעובדים בעלי נגיעה למערכת הכספית - מעילה של אנשי כספים והנהלת חשבונות היא השכיחה ביותר, אך יש גם מחסנאים ואנשי מכירות וגבייה שמועלים. אצל הבכירים מאוד, מנכ"לים וסמנכ"לים - אלה מעילות בהיקפים גדולים שמשיקים להונאות חשבונאיות, כמו זו של קובי אלכסנדר. יש גם עובדים זוטרים יותר שממוקמים בצומת מרכזית - כגון מנהלת חשבונות שיכולה לבצע רישומים חשבונאיים וגם לבצע גבייה מלקוחות - לה יש את ההזדמנות למעול על-ידי גבייה בפועל מול רישום חשבונאי של חוב אבוד.

"דוגמה נוספת שנתקלנו בה באחת החקירות היא אצל ספק מוצרי מזון לבעלי-חיים. התעורר אצל המנהלים חשד, לאחר שראו מוצרים זהים למוצרי החברה שנמכרים במקומות שונים בארץ. לחברה היה נוהל לפיו אחוז מסוים מהמוצרים המיובאים ניתן לטעון כלפי היצרן שהם פגומים, להשמיד אותם ולקבל זיכוי. בחקירה שלנו התברר כי יש אי-התאמה בין גודל המלאי לבין הזיכויים מהספק בחו"ל, כלומר היה מחסור במלאי שלא ניתן להסבירו על-ידי זיכויים. הצבנו מצלמות אבטחה, וגילינו כי מנהל המחסן גונב משטחים של המוצר, ומן הסתם הוא היה זה שהפיץ אותם לנקודות מכירה אחרות בארץ", מציין מדינה.

כניסת ה-SOX

לדברי מדינה, חלק ניכר מהארגונים במשק הישראלי אינם עורכים עדיין סקר חשיפה להונאות ומעילות, אך דרישת רשות ניירות ערך ליישום SOX (טיוטה סופית שיצאה לאחרונה קובעת כי בדו"חות לשנת 2010 תידרש הצהרה על אפקטיביות הבקרות הפנימיות על הדיווח הכספי) בחברות ציבוריות בישראל תגביר את השימוש בכלי הביקורת החקירתית המונעת באופן משמעותי, ותסייע לחברות הציבוריות בישראל במניעת מעילות. אם בעבר חברות ציבוריות בארץ השתמשו באופן וולונטרי בכלי הביקורת החקירתית המונעת, לרבות סקרי חשיפה להונאות ומעילות, הרי שהיום הדבר נכלל במסגרת יישום ה-SOX ומחייב את כל החברות הציבוריות.

העובדים ואופן קליטתם בחברה, כאמור, מהווים גורם מרכזי במלחמה בתופעת ההונאות. עד כמה חשוב לבדוק המלצות על עובדים בטרם העסקתם יעיד המקרה הבא. במסגרת ביקורת חקירתית שערכה פאהן-קנה ניהול ובקרה בארגון אשר עוסק בתחום הפיננסי, אותרה מעילה שבוצעה על-ידי מנהל חשבונות, אשר גנב תקבולים מלקוחות הארגון. מספר חודשים לאחר פיטוריו התקבל מנהל החשבונות למקום עבודה אחר, כמנהל חשבונות ראשי בחברה פרטית. לאחר מספר חודשים שבהם עבד במקום העבודה החדש עלו כנגדו חשדות לאי-סדרים כספיים. סמנכ"ל הכספים במקום העבודה החדש התקשר למעסיקיו הקודמים של מנהל החשבונות כדי לברר נסיבות עזיבתו. לאחר שנודעו לו הנסיבות, הבין כי העובדה שפסח על בדיקת הממליצים גרמה לו לנזק מיותר.

* האם תחום הביקורת החקירתית מפותח בישראל בהשוואה לעולם המערבי?

"בהחלט, התחום מתקדם מאוד בארץ. כמובן שכמו תמיד הגנבים נמצאים צעד אחד קדימה, אבל החוקרים עובדים יפה מאוד. בישראל יש שני משרדים מובילים בתחום - משרד רו"ח ברלב, שהחל לעסוק בתחום כבר ב-1990 ומוציא דו"ח שנתי על מעילות והונאות, והשני הוא פאהן-קנה. בנוסף יש עוד כמה עשרות משרדים קטנים שעוסקים בתחום. דווקא 5 המשרדים הגדולים של ראיית חשבון לא מפעילים מחלקות לביקורת חקירתית. הנושא כולו צובר מודעות וכותרות, רמת החשיפה שלו עולה, וגם רמת האנשים העוסקים בו גבוהה לדעתי".

* מקצוע עריכת דין סובל מתדמית ציבורית הלוקה ביושרה. האם יש לכך ביסוס במציאות?

"מבחינת אחוזים, שיעור העשבים השוטים בקרב עורכי הדין הוא כמו בכל תחום, לא יותר גרוע מהממוצע. ישנן בארץ כמויות עצומות של עורכי דין, ולכן יחסית הרבה מקרי הונאה, אך כאמור הכל ביחס לאוכלוסייה. אני מניח כי המקרה האחרון שפורסם, על עורך דין מקיסריה שהונה לקוחות, יביא לבדיקת הליכי עבודה בתוך משרדי עורכי דין".

הכל מתחיל במיון העובדים

לפי סקר שביצעה במהלך 2009 חברת פאהן-קנה ניהול בקרה, חברה בת של משרד רו"ח פאהן-קנה ושות' Grant Thornton, נמצא כי קיימת כיום עלייה בשימוש בכלי הביקורת החקירתית המונעת בישראל, בעקבות חשיפת מעשי הונאות ומעילות בארץ ובעולם.

מנתוני הסקר עולה כי ארגונים שנקטו ב-3 הפעולות הבאות גם יחד - עריכת בדיקות רקע של עובדים טרם העסקתם בחברה, הטמעת קוד אתי נגד מעילות ועריכת סקר חשיפה להונאות ומעילות - צמצמו משמעותית את הסיכון להתרחשותן של הונאות ומעילות.

הסקר נערך בקרב עשרות מנהלי חברות עסקיות בארץ ומתייחס לפעולות שביצעו הארגונים במהלך 2008 לצורך מניעת מעשי הונאות ומעילות. הסקר מתבסס על נתונים שנמסרו על-ידי מנכ"לים, מנהלי כספים ומבקרי פנים.

מהסקר עולה כי 65% מהארגונים שהשתתפו בסקר נקטו בפעולות אקטיביות למניעת מעילות. ב-32% בלבד מהארגונים שנבדקו קיים קוד אתי הכולל התייחסות לנושאים המחזקים מניעת מעילות. ב-49% מהארגונים מבצעים בדיקות רקע לעובדים, ו-25% מהארגונים ביצעו סקר חשיפה למעילות.

עוד עולה כי 55% מהארגונים שערכו סקר חשיפה להונאות ומעילות, חויבו לעשות זאת על-ידי הרגולטור - כגון חברות ביטוח וקופות גמל.

מי הם המועלים?

מרבית מעשי ההונאות המבוצעים בארגונים נגרמים ע-ידי עובדים בתוך הארגון. לפיכך, תהליך מיון העובדים הראשוני הינו אחד התהליכים המשמעותיים ביותר למניעת הונאות ומעילות.

בסקר שנערך בארה"ב לפני מספר שנים, נמצא כי בכל הקשור לאפשרות לביצוע מעילות, אוכלוסיית כלל העובדים נחלקת ל-3 סוגים: רבע מהעובדים לעולם לא יבצעו מעילה מסוג כלשהו. לעובדים אלה לעולם לא תהיה המוטיבציה לבצע מעילה, גם אם יש להם הזדמנות וגישה לנכסי הארגון בו הם פועלים; רבע נוסף מאוכלוסיית העובדים מסווגים בקטגוריה של "גנבים". עובדים אלה מסוכנים לארגון, מאחר שמטרתם היא למעול בכספי הארגון, והם יחפשו את הפרצות במערך הבקרה הפנימית בארגון כבר בתחילת עבודתם; הקבוצה השלישית, אליה משתייכים מרבית העובדים, מהווה מחצית מכלל אוכלוסיית העובדים. עובדים אלה יבצעו מעילה רק כאשר נוצרת אצלם המוטיבציה לביצוע מעילה וכשנופלת לידם ההזדמנות.

מהסקר של פאהן-קנה מתבררת אפקטיביות הנהגת קוד אתי למניעת הונאות ומעילות ועריכת בדיקות רקע לפני הקבלה לעבודה. מסתבר כי מתוך כלל הארגונים שהשתתפו בסקר ואשר פעלו כך - רק בקרב 6% התרחשה מעילה. זאת, לעומת שיעור של 14% בקרב ארגונים שהשתתפו בסקר ולא הנהיגו קוד אתי ובדיקות רקע לעובדים.

פרופיל המועל הפוטנציאלי

* עובדים זוטרים:

עובדים מופנמים או ממורמרים המתוסכלים ממעמדם ומשכרם; חלקם עובדים הנמצאים בצמתים מרכזיות במהלכי העסקים בארגון ובעלי גישה לנכסי הארגון ולמסדי הנתונים, ואחרים עובדים ותיקים (בגיל העמידה) המכירים היטב את תהליכי העבודה בארגון לפרטי-פרטים.

* עובדים בכירים:

עובדים אלה מסכנים את החברה במעילה בהיקף גבוה, שכן הם אלה שמנהלים כספים רבים בחברה. בדרך-כלל מדובר באנשים כריזמטיים ושתלטנים בעלי ביטחון עצמי מופרז, המציגים תוצאות טובות באופן חריג לגבי פעולותיהם (גם בתקופות קשות); אנשים מוחצנים, בעלי תדמית של "קדושים" ובלתי ניתנים לביקורת, ולעתים כאלה המציגים את עצמם בפני הסביבה כ"מטאורים".

איך תמנע את המעילה הבאה?

* הטמע קוד אתי נגד מעילות בחברה, הכולל פירוט דרכי טיפול ודיווח.

* בצע בדיקות רקע מקיפות של עובדים טרם העסקתם בחברה (כולל בדיקת ממליצים, עריכת מבחני אמינות, בדיקות פוליגרף וכו').

* בצע סקרי מעילות על-ידי גורם חיצוני, לצורך בדיקת פירצות וחשיפות למעילות בתהליכי עבודה הקיימים בחברה.

* הפעל "קו חם" - מינוי פונקציה שתפקידה לטפל באופן דיסקרטי בתלונות של עובדים, ספקים ולקוחות על חשדות למעשי מעילה, הונאה ואי-סדרים, תוך עידוד המתלוננים למסור פרטים.

* צור מנגנוני פיקוח ובקרה על כל רמות העובדים והתפקידים, בתהליכי העבודה המהותיים בחברה.

איך תאתר את המעילה הבאה?

* חפש תנועות כספיות חריגות - איתור יזום של פעילות חריגה בחשבונות רגישים וכן פעילות שאינה מאפיינת את מהלך העסקים הרגיל של החברה.

* אבחן חוסר באסמכתאות מגבות באופן עקבי מסמכי הנהלת חשבונות, הרכש, המלאי וכו'.

* חפש פעילות בשעות לא שגרתיות ובמועדים חריגים

* בצע רישום ומעקב אודות עובדים שאינם נוהגים לצאת לחופשה, מרכזים בידיהם סמכויות נרחבות ולא מאפשרים לגורמים נוספים להתערב בעבודתם.

* עקוב אחר תוצאות כספיות, ובצע בחינה וניתוח של תוצאות בלתי סבירות ביחס לפעילות החברה.

* היה קשוב לתלונות ו/או דיווחים של עובדים, ספקים ולקוחות המעידים על חשדות לאי-סדרים.