אבא עשיר, ילד בכיר: גל מינויים של קרובי משפחה חסרי ניסיון לתפקידים בכירים בחברות הנסחרות בת"א

בחודשיים האחרונים פרסמו לא פחות מ-9 חברות דיווחים לבורסה שנגעו לרצונן להעסיק, או לשפר את תנאי העסקתם, של קרוב משפחה זה או אחר ■ גורם בגוף מוסדי: "למה לאותם קרובים להתאמץ ולחפש משרה בתנאים נחותים, אם החברה של האבא יכולה להעסיק אותם בתנאים מפתים? העלאות שכר שמקדמים בעלי השליטה לקרוביהם צורמות לעין"

קשרי משפחה בין בעלי שליטה לנושאי תפקידים בחברות שבשליטתם היא תופעה מוכרת ועתיקה במקומותינו. ובכל זאת, נראה כי בתקופה האחרונה, על רקע מצב התעסוקה המחמיר במשק, זוכה התופעה לעדנה בשוק ההון.

המקרה האחרון שעלה לכותרות הוא זה של חברת הנדל"ן י.ח דמרי , שבשליטת יגאל דמרי, שם עוררו עניין תנאי העסקתם של שני בניו של בעל השליטה. דמרי תכנן להעסיק את שני ילדיו, חזי ואופיר, בעלות שכר חודשית משותפת של כ-83 אלף שקל, אך לבסוף נאלץ להפחית מהסכום כ-20 אלף שקל, בעקבות הביקורת שנמתחה עליו בשוק ההון והתערבות רשות ני"ע.

אבל דמרי כמובן אינו לבד. רק בחודשיים האחרונים פרסמו לא פחות מ-9 חברות דיווחים לבורסה שנגעו לרצונן להעסיק, או לשפר את תנאי העסקתם, של קרוב משפחה זה או אחר.

מוקדם יותר החודש הודיעה חברת מלם תים על אישור העסקתה של רויטל קליין, בתו של שלמה אייזנברג, בעל השליטה, כמהנדסת מערכות ומנהלת פרויקטים בעלות שכר של כ-32 אלף שקל בחודש. בחודש שעבר הייתה זו קרדן ישראל שדיווחה על העסקת בנו וחתנו של יוסף גרינפלד, מבעלי השליטה בקבוצה, כמתמחה במחלקה המשפטית וכמנהל פיתוח עסקי בחברה, בהתאמה.

אגב, החתן, עדו ליבוביץ', יועסק בהיקף משרה של 20% תמורת שכר חודשי של 10,000 שקל, כשבנוסף הוא נהנה משכר חודשי של 22,500 שקל במסגרת עבודתו כמנכ"ל "רדיו קול חי" אף הוא מקבוצת קרדן.

"למה לאותם קרובים להתאמץ ולחפש משרה בתנאים נחותים - במיוחד בתנאי השוק הקשים הנוכחיים - אם החברה של האבא יכולה להעסיק אותם בתנאים מפתים?", שואל רטורית גורם בגוף מוסדי. "מה שצורם לעין בזמן האחרון הן דווקא העלאות שכר שמקדמים בעלי השליטה לקרוביהם", הוא מוסיף.

לצד הביטחון התעסוקתי, נהנה בדרך כלל קרוב המשפחה גם מתנאי העסקה משופרים, שלא תמיד משקפים את הניסיון והידע שצבר, ושספק אם היו ניתנים לו במקום אחר. עלות השכר החודשית הממוצעת של אותם קרובים שעל העסקתם נמסר בתקופה האחרונה מגיעה לכ-30 אלף שקל בחודש.

בתו של זיסר תסתפק ב-10,000 שקל

החריגות הללו מעוררות גם ביקורת ציבורית-תקשורתית וגם ביקורת מהגופים המוסדיים שלהם יש אחזקות בחברה. לעיתים, כמו שראינו, הביקורת גם מובילות לעדכון תנאי השכר כלפי מטה. עם זאת, גם במקרים בהם החברה מתקפלת לכאורה, ומשנה את תנאי השכר, קרובי המשפחה עדיין זוכים בדרך כלל לשכר גבוה בהרבה מתנאי השוק.

התופעה של העסקת בני משפחה אינה אופיינית רק לחברות קטנות בעלות אופי משפחתי. כך, למשל, זכורים המקרים של חברת אלביט הדמיה שהחליטה להעסיק את בתו של בעל השליטה בה, מוטי זיסר, וזה של דיסקונט השקעות שמעסיקה את בתו של נוחי דנקנר.

בחודש מאי האחרון אישר דירקטוריון אלביט הדמיה את העסקתה של הילה זיסר-בנדט, רק לאחר שאביה חתך את תנאי השכר המקוריים שלה בחצי ל-10,000 שקל בחודש. בנוסף לקיצוץ במשכורת נאלץ זיסר לקצץ גם את היקף הבונוס השנתי שהובטח לבתו ואת שיעור עדכון השכר שנקבע לה עבור תפקידה כמנהלת בחטיבת הקמעונאות.

כשנה קודם לכן קיצץ דנקנר את עלות השכר של בתו, רונה, מ-17 אלף שקל בחודש ל-11.7 אלף שקל בלבד, על תפקידה כרפרנטית של חברות הבת של דסק"ש, גם במקרה זה, בלחץ מחזיקי המניות והגופים המוסדיים. שתי הבנות - בוודאי לא תופתעו לשמוע - נכנסו לתפקידן ללא ניסיון רלוונטי קודם.

בחלק מהחברות שדיווחו לאחרונה על העסקת קרובי משפחה (ראה טבלה) מסרבים להתייחס לנושא בצורה רשמית. שלא לציטוט מנסים להסביר באחת מהן כי העסקת קרוב משפחה בדרך כלל מסייעת לחברה. "על בן משפחה אפשר לסמוך", אומרים שם. "מכירים אותו הכי טוב, גם על יתרונותיו וגם על חסרונותיו. בעל השליטה מכיר את יכולותיו טוב מכולם, ובהתאם לכך מעניק לו תפקיד. אם הוא לומד ומראה התקדמות הוא יתקדם גם בחברה. אם לא, סביר להניח שלא יפוטר, אבל יכול להיות שיקבל תפקידים עם סמכויות מוגבלות".

"זה לא בריא גם לבן המשפחה"

גם פרופסור יוסף גרוס, מומחה לדיני חברות, לא רואה פסול בתופעה: "אין כל סיבה בעולם שבעל שליטה לא יוכל למנות את בני משפחתו כחלק מהמועסקים במסגרת החברה. הוא השקיע בחברה כסף ורוצה לדאוג להמשכיות".

- ומה לגבי התאמת השכר לתפקיד?

"ככלל, חשוב שיהיה שוויון בין בעלי תפקידים דומים, גם אם הם בני משפחה. ישנן חברות שנוהגות כך וזה טוב גם לבן המשפחה, משום שאז הוא מרגיש עצמו שווה לאחרים. איש עסקים נבון היה נמנע מהעדפה כספית לבן משפחה, כי זה לא בריא גם לבן המשפחה".

- האם יש מקום להכניס מגבלות רגולטוריות בנושא?

"אני חושב שלא. התערבות בעניינים כאלה היא בהחלט לא רצויה. הפתרון לפי החוק הוא שתנאי העסקה צריכים להיות מאושרים על ידי הדירקטוריון שחייב לשקול מה טוב לחברה. אם הדירקטוריון פעל לא לפי מה שטוב לחברה, אלא לפי שיקולים אחרים, פה הבעיה".

גם בחברות הדירוג מסכימים עם דעתו של פרופסור גרוס. החברות הללו אמנם לא פוסלות אפשרות שלפיה ייפגע דירוגה של חברה שתבצע מינויים לא ראויים, אולם ראשיהן מציינים כי טרם נתקלו במקרה כזה. לדברי מנכ"ל מידרוג, גיל גזית, "בחברות הציבוריות בארץ לא ראינו משהו חריג שבאמת יכול ליצור בעיה קשה בתפקוד של הפירמה. חשוב שלא יהיו זעזועים בחברה ולפעמים ההמשכיות בחברה חשובה לדירוג ויכולה לעזור לו, אם עושים זאת כמו שצריך. הרבה פעמים זה יותר עניין לעיתונות, ופחות עניין מהותי לתפקוד החברה".

יחד עם זאת מציין גזית כי "אם בעל שליטה נותן לקרוב משפחה להיות מנהל רק בגלל הייחוס שלו ואין לו את הכישורים לכך זה חמור מאוד. אנחנו רואים זאת בחומרה והתגובה יכולה להוביל להורדת דירוג, אבל עוד לא ראינו פה דברים כאלה".

"לבעלות משפחתית יכולים להיות גם מרכיבים חיוביים, כמו מוניטין, מחויבות והמשכיות", סבור גם גדי בארי, סמנכ"ל S&P מעלות. "אם יש מינוי של קרובי משפחה אנחנו בודקים כמה הם מעורבים ומה תרומתם לחברה. יכול להיות שדירוג יירד גם בהשפעה של העסקת קרובי משפחה, אבל אני לא זוכר מקרה בו ירד לחברה דירוג רק בגלל נושא זה". *

22