ממרחק של 14 שנה מליל הירצחו של
יצחק רבין, ניתן היה לצפות לדיון אינטליגנטי, חף מלהט הרגע, שיוכל להתנתק מהמחנאות הפוליטית הקלאסית ולבחון את יציבות הדמוקרטיה הישראלית. אך בניגוד לימים כמו יום הזיכרון לשואה, לחללי צה"ל ואפילו ערב ט' באב, נתפס יום הזיכרון ליצחק רבין רק כסוג של המלצה לא מחייבת עבור ערוצי הטלוויזיה השונים.
לפיכך, ערוץ 1 הוא ערוץ הברודקאסט היחיד שיקדיש הערב (ד') את הפריים-טיים שלו לדיון אקטואלי, תחת הכותרת "לאן הלך הזיכרון של רצח רבין?". חוץ מהערוץ הראשון, חריש עמוק של לוח המשדרים להערב העלה 3 ערוצי נישה נוספים שמציינים את היום: "ערוצי 8" של הכבלים והלוויין ו"הוט 3".
ערוץ 2? נו באמת, אל תעשו "צחוק מהעבודה" (התוכנית שתארח הערב את "אשת הרוח" אילנית לוי.) מיד אחר כך תציג לכם הזכיינית את "הכוכבים" שירקדו בעונה החדשה של "רוקדים עם כוכבים". האמת? צודקים: האם "רצח רבין" הוא חג דתי שראוי להקדיש לו גם את ערב החג?
יש צדיקים בסדום
ומה על ערוץ 10, זה שמתרפס עכשיו בפני הפוליטיקאים בבקשה שיתירו לו להפוך לערוץ של אקטואליה ודוקו? לכאורה אמור היה הערוץ הזה לעוט על הזדמנות כזאת כמוצא שלל רב. אבל זהו, שלא: אפילו בערוץ 10 לא התחרפנו עד כדי כך שיוותרו על ה"אס" היחיד שנותר בשרוולם: במקום רבין-שמבין תקבלו הערב ב"הישרדות" את האיחוד ההיסטורי (וההיסטרי משהו) בין שי לזיו, הנאהבים והנעימים משבט קראו ושבט טינאגו, לצלילי הקסם של לנון-מקרטני.
מרשת כבר באמת אי-אפשר לצפות לשום דבר, אבל האכזבה מערוץ 10 גדולה במיוחד, דווקא מפני שנדמה שיש להם את הכלים: משה שלונסקי, ב"המקור" של אמש (שלטעמי ניצחה, מבחינה תוכנית, את התחקיר הגדול אך המשמים של "עובדה": רק תנו למיקי רוזנטל טייקון על הכוונת - ותקבלו שואו מצוין), העלה שאלות שמשתמעת מהן הטלת ספק בנאמנותם לממלכה של חניכי ישיבות ההסדר ביום פקודה. וואו, איזה חומר נפץ!
מצד אחד מדובר, ולא כמליצה, בטובי בנינו. מצד שני, הם נקרעים בין שתי מערכות שההתנגשות ביניהן נראית בלתי נמנעת. האם לא מהחומרים האלה בדיוק נטווה רצח רבין? האם השאלה הזאת לא ראויה לדיון מעמיק? למרבה הצער, מסתבר שלא: תמיד קל יותר לקחת איזה מוקיון תורן, שימי תהילתו מאחוריו והדרך היחידה שלו למשוך מעט תשומת-לב, היא בהשמעות דעות-קיצוניות.
כך היה לפני כמה שנים עם אריאל זילבר שלא מצליח לשחזר את ההצלחה של "רוצי שמוליק" מאמצע שנות ה-70, כך היה השבוע עם דודו אלהרר (מי שהחמיץ אותו השבוע ב"שש עם עודד בן-עמי" לא ראה מופע אימים מימיו), אחרי תפקידו האלמותי ב"טלפלא" בערך באותה התקופה, ימי ממשלת רבין הראשונה.
חלק מהאשמה בלוח השידורים המתעלם כליל מיום הזיכרון לרבין היא בניסיונות הקודמים. הניסיון לעסוק בפולחן אישיות ולכפות על הציבור תכנים של "מורשת רבין" (אין דבר כזה) הפך את המשדרים המיוחדים מהשנים הקודמות למשהו שהציבור דוחה על הסף, אבל במקום לנסות שוב - נדמה שכמעט כל גופי השידור בישראל פשוט ויתרו.
הנה בכל זאת רשימת הצדיקים בסדום: "שיחות נפש" עם יובל רבין (הוט 3 22:00), "רבין-פרס הכול אישי" (ערוץ 8, 22:35) והמשדר המעניין ביותר הערב: "צולם על-ידי יצחק" ("יס דוקו" 22:00), מבחר סרטי "סופר 8" שצילם רבין בעצמו ושנחשפים לראשונה. על רקע מציאות חיינו, נראים הסרטים הללו כגלויה מיקום מקביל. אל תחמיצו.