גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עסקי ההון סיכון הם מצומצמים, וגם לא דורשים הרבה כסף", אמר מוריץ בראיון ל"גלובס" ערב ביקורו בישראל בחודש שעבר, "הסיבה שהם הפכו לעסק רע עבור אנשים היא שיש יותר מדי הון. עבור רוב אנשי ההון סיכון המודל שבור וקרנות וחברות ייעלמו. עבור מי שיודעים מה הם עושים - המודל ימשיך לספק הזדמנויות".

ויש לו עוד כלל, כמי שדורג פעמיים בשנים האחרונות ברשימת המידאס של "פורבס", רשימת המשקיעים שכל מה שהם נוגעים בו הופך לזהב: "מי שאינו מבין בהון סיכון - עדיף שלא ייכנס לתחום". כאחד ממנהליה של קרן שצברה ממון רב מהשקעות בגוגל, ביאהו, ביוטיוב, בסיסקו, באפל ובאחרות, הדברים שאמר בזמנו על התעשייה היו די מרעישים.

2. מרעיש עוד יותר היה לגלות מהו המיזם החדש של קרן ההון סיכון סקויה. בשבוע שעבר הקרן - אותה אחת שעשתה את הונה מטכנולוגיה, אינטרנט והאלמנטים הבנאליים של ההון סיכון - הייתה חלק מקונסורציום של משקיעים שרכשו את הבעלות על הבנק First Republic מידי בנק אוף אמריקה, ביותר ממיליארד דולר.

לפי ההערכות, סקויה שלרוב אזור הנוחות שלה הוא בצמידות לקרנות הון סיכון אחרות במסגרת השקעות של עד עשרות מיליוני דולרים, תחזיק ב-5%-10% ממניות הבנק שנוסד לפני 14 שנה.

הקרן, על אף עסקיה המגוונים וחובקי העולם, לא השתתפה לפני-כן בעסקת ביי-אאוט שכזו. ולמזלה, כפי שהוכיחו השנתיים האחרונות, גם לא השקיעה רבות בסקטור הפיננסי. הקירבה הגדולה ביותר שלה לתחום הייתה השקעה בפיי-פאל, החברה-הבת של eBay, שעוסקת במסחר אלקטרוני ושירותי סליקה של תשלומים. עד עתה, הקרן השקיעה רק בחברות טכנולוגיה, נאמנה לכלל של מוריץ (וגם של וורן באפט, "גורו" נחשב אף יותר) - להשקיע רק במה שהם מבינים.

אם כך, מה לקרן ולבנקאות? לכאורה, רק דבר אחד: כסף. אותו הכסף שמוריץ טען בפני "גלובס" שיש יותר מדי ממנו בתחום ההון סיכון. סקויה, שהקרן האחרונה שלה גייסה מיליארד דולר, היא בעצמה סוג של בנק. התשואות בחברות הטכנולוגיה נמוכות והיא הולכת לרעות בשדות זרים.

3. סקויה איננה היחידה שמנסה את מזלה בתחומים אחרים, ובתקופה האחרונה נערכו מספר עסקאות ביי-אאוט דומות של קרנות הון סיכון, אם כי בודדות למדי ועדיין רק בתחום ההיי-טק. כך, קרן בטרי השקיעה בפריסקייל, וקרן אינדקס, בשילוב עם הקרן החדשה של הצמד אנדרסן-הורביץ חברו לגופי פרייבט אקוויטי להשקעה בסקייפ של eBay.

הייתה סיבה לאורך ההיסטוריה שעסקאות כאלה לא בוצעו - ממש כמו שקרנות הפרייבט אקוויטי הגדולות לא ישקיעו בסיבוב Seed של חברת סטארט-אפ צעירה, כך גם לקרנות ההון סיכון יש את היתרון היחסי שלהן. הן יותר מסתם בנק עם כסף, הן הרי טוענות שהן מביאות ערך מוסף רב.

בסקויה נמצאים טובי המוחות בתחום, אבל קשה שלא לתהות מה כבר יהיה להם לתרום לכיווניו העסקיים של בנק אמיתי - גם אם (במקרה או שלא במקרה), הוא הבנקאי של לא מעט קרנות הון סיכון מסן-פרנסיסקו.

4. המגמה הזו, של קרנות הון סיכון קלאסיות שמשקיעות בתחומים כלל לא קלאסיים עבורן, איננה מתרחשת בישראל, אם כי קיימת בזרועות פרייבט אקוויטי של קרנות הון סיכון שיש לחלק מהקרנות. אף אחת מהן, למשל, לא חשבה להתמודד על גרעין השליטה בבנק כלשהו או להציע הצעה לרכישת נתחים מבזק.

הסיבה היא גם פרוזאית - סכומי הכסף הזמינים להשקעות שיש לקרנות הללו אינם גבוהים (150-200 מיליון דולר, שצריך לשמור גם להשקעות המשך בפורטפוליו, לא דומים למיליארד דולר שסקויה גייסה לא מזמן), אך סיבה אחרת היא התמקצעות.

ובכל זאת, יש מקומות שאינם שייכים פר-אקסלנס להון סיכון אך יכולים להתאים, כמו PIPE - גיוסים פרטיים לחברות ציבוריות. הפעילות בתחום זה פורחת וחוזרת לרמות ההיסטוריות שלה, כך לפחות לפי נתונים שפורסמו השבוע על-ידי DealFlow ו-PrivateRaise. מהנתונים עולה, כי חברות הרשומות בארה"ב גייסו ברבעון השלישי 7.91 מיליארד דולר ב-290 עסקאות גיוס מסוג זה - עלייה של 27% מהרבעון השני.

ה-PIPE מתאים לקרנות הון סיכון כאשר החברה נשואת ההשקעה היא מתחום הטכנולוגיה, שהרי יש לא מעט חברות שהגיעו לנאסד"ק צעירות מדי, יש להן טכנולוגיה טובה וחסרים להן מזומנים. הן עדיין סטארט-אפים, גם אם בוגרים, שיכולים להתאים לפורטפוליו של הקרנות.

לפי הנתונים, יש היום 3,693 חברות אמריקניות עם תזרים מזומנים שלילי שיש להן פחות מ-4 חודשי מזומן במאזן. לא כולן חברות היי-טק, אבל הקרנות בטוח יכולות למצוא מציאה או שתיים בקרב אלפי חברות.