גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מייצרים הכנסה שוטפת מתיק ההשקעות

באמצעות מניות בכורה ואג"ח תמידיות

תח לא מבוטל מהמשקיעים מסתמך על תיק ההשקעות שלו כמקור להכנסה שוטפת. במקרים רבים, מדובר במשקיעים שעדיין לא הגיעו לגיל הפרישה, אך כבר לא עובדים באופן מלא ומעוניינים לשמר את רמת החיים שלהם. בעבר המשימה "לחיות מתיק ההשקעות" הייתה יחסית לא מורכבת: אם התיק גדול מספיק, ניתן היה להתקיים גם מהשקעות בפרופיל סיכון נמוך, מאחר והריבית על פיקדונות ואג"ח איכותיות הייתה גבוהה משמעותית מזו הזמינה כיום.

בתיקים קטנים יותר, היה נהוג לחלק בין אפיקי הכנסה שוטפת ואפיקי גידול הון. מרכיב ההכנסה השוטפת "נאכל" לאיטו (ריבית קרן), וההנחה הייתה כי בטווח של מספר שנים, מרכיב גידול ההון יפצה על השחיקה במרכיב ההכנסה, וכך ניתן יהיה לאורך זמן לשמר את ערך התיק הכולל ולחיות ברמת החיים הנדרשת.

לצערנו הרב, העידן הזה כנראה תם. מהריבית על פיקדונות לא ניתן לחיות, ואילו התנודתיות של אפיקי גידול ההון (מניות בעיקר) גבוהה משמעותית מבעבר. עבור משקיעים ש"חיים" לפי המודל הזה, המציאות של העשור האחרון, במהלכו שוקי המניות איבדו מערכם 50% ויותר פעמיים, היא הרסנית. והשימוש בכספי "הקרן" לצורך השלמת הכנסה בתקופות של ירידות חדות בשווקים, מחריף את התופעה, מאחר ומשמעותו היא קיבוע הפסד משמעותי.

למשקיעים האלו פיזור ההשקעות קריטי. הוא לא ימנע ירידות חדות, הוא בהחלט ימתן אותן, יקטין את השחיקה הפוטנציאלית, ויאפשר לתיק להתאושש במשך פרק זמן קצר יותר. לצד פיזור, ניתן להתמודד עם הבעיה גם על ידי שימוש במכשירים פיננסיים המייצרים תזרים מזומנים בשיעור גבוה. אין ארוחות חינם כמובן, והסיכונים בהשקעות האלו מוחשיים מאוד. חשוב להדגיש שהמכשירים הללו הם אלטרנטיבה למכשירי גידול הון, כלומר השקעות בסיכון גבוה.

מניות בכורה

מניות בכורה (Preferred Shares) הן מן הכלאה של מניות וחוב. בעלי מניות הבכורה "עומדים בתור" אחרי בעלי החוב במקרה של פירוק החברה, אך לפני בעלי המניות הרגילות. בנוסף, בעלי מניות הבכורה קודמים לבעלי המניות הרגילות בחלוקת דיבידנד, וברוב המקרים הדיבידנד המשולם לבעלי מניות הבכורה הוא קבוע וגבוה מהדיבידנד המשולם לבעלי המניות הרגילות.

מאידך, לבעלי מניות הבכורה אין בדרך כלל זכות הצבעה, ולכן הם לא יכולים להשפיע על קבלת ההחלטות בחברה (ובמובן זה הם דומים יותר לבעלי חוב). לרוב המשקיעים במניות בכורה מעוניינים בהכנסה השוטפת הגבוהה, ומבחינת החברה זהו מכשיר נוסף לגיוס הון.

הבעייתיות של מניות בכורה הוא שבדרך כלל הן לא סחירות במיוחד, לכל סדרה מונפקת ישנם תנאים ספציפיים (בדומה לאג"ח), וטווח הזמן לפדיון הוא מאוד ארוך (ולעיתים אין כלל תאריך פדיון, בדומה למניה). חשוב לזכור גם כי בדרך תנאי ההנפקה כוללים גם "סעיף מילוט" כלשהו, שמאפשר לחברה בתנאים מסוימים לשנות את תנאי תשלום הדיבידנד. בניגוד לחוב, שם יכולת החברה לשלמו תלויה בנזילות השוטפת שלה ובמקרה הצורך גם בנכסיה, תשלום הדיבידנד תלוי בראש ובראשונה ברווחיות.

כך שהתנהגות שוק מניות הבכורה היא הכלאה של שני המאפיינים הפחות טובים של אג"ח ומניות: נזילות נמוכה (אג"ח) ותנודתיות גבוהה (מניות).

אג"ח תמידיות

אג"ח תמידיות (Perpetual Bonds) הן אג"ח ללא תאריך פדיון. במבנה הבסיסי שלהן, האופן בו מחושב מחיר האג"ח זהה לאופן בו מחשבים שווי מניה לפי תשואת דיבידנד, תחת ההנחה שהדיבידנד הוא קבוע ואינסופי: הקופון (דיבידנד) מחולק בשיעור היוון כלשהו. למשל, נניח אג"ח תמידית שמחלקת קופון של 10 דולר בשנה, ושיעור ההיוון הוא 5%, מכאן שמחיר האג"ח הוא 200 דולר (10/5%).

בדומה למניות בכורה, גם אג"ח תמידיות מגיעות בכל מיני צורות, אופנים והתניות. ברבות מהן המנפיק יכול "לקרוא בחזרה" לאיגרת, כמו לכפות פדיון מוקדם שלה, במועד שנקבע מראש בתנאי ההנפקה. האג"ח האלו רגישות במיוחד לריבית: שינוי שיעור הריבית (היוון) מ-5% ל-6%, למשל, יגרום לירידה של 17% במחיר האיגרת בדוגמה שלעיל.

אגב, ככל שהריבית לטווח הארוך נמוכה יותר (בדומה למצב כיום), כך רגישות האג"ח לשינוי גוברת: עלייה של שיעור ההיוון מ-2% ל-3% תגרום לירידה של 33% במחיר האג"ח שבדוגמה. בהנחה ששיעור ההיוון על אג"ח תמידיות דולריות נגזר משיעור הריבית ארוכת הטווח על אג"ח של ממשלת ארה"ב, הרי שבנקודת הזמן הנוכחית, סיכון הריבית באג"ח תמידיות גבוה אף יותר מבעבר.

כדי להתמודד עם סיכון זה קיימות גם אג"ח בעלות קופון משתנה. הן רגישות כמובן לירידות בשיעור הריבית (מאחר והקופון נקבע על פי ריבית משתנה), ולכן כיום, לאחר שנתיים של ירידות משמעותיות בריבית, הן עדיין (בהכללה) מתומחרות בחסר בהשוואה לאג"ח תמידיות בעלות קופון קבוע.

הבעיה: נזילות מוגבלת

מעבר לרגישות הגבוהה לשינויים בשיעורי ההיוון, הבעיה העיקרית במכשירים הללו היא נזילותם המוגבלת מאוד. למעשה, מי שקונה אותם או מכשירים המשלבים ביניהם (יש כאלו) צריך לצאת מנקודת הנחה שאין נזילות. והנזילות היא חשובה גם אם טווח ההשקעה ארוך מאוד, מאחר ומרבית ניירות האלו כוללים התניות שונות ומרחב תמרון למנפיק. אם התנאים משתנים לרעת המשקיע (נניח קיצוץ בדיבידנד), הסיכוי להיחלץ מההשקעה נמוך ביותר והם הופכים להיות "ממצא ארכיאולוגי" בתיק.

קיימים היום מכשירים שמאפשרים גישה עקיפה וקלה יותר לנכסים הללו, כמו קרנות סל, קרנות נאמנות ומוצרים מובנים, שהם גם נזילים יותר. בהנחה שהשנים הקרובות יתאפיינו בתנודתיות גבוהה וריביות נמוכות, המכשירים האלו עשוי להפוך לנפוצים יותר.

החיסרון המשמעותי של מודל הכנסה שוטפת גבוהה הוא במיסוי המתבצע באופן שוטף, לעומת המודל הקלאסי בו אחזקה בנכסים לטווח ארוך דוחה את המס. אבל הקושי האמיתי הוא שנדרשות מהמשקיע יכולת עמידות בפני תנודתיות גבוהה והתמדה. המשבר האחרון סיפק מבחן קשה ביותר למשקיעים בשני המוצרים, שנזילותם הפכה לאפסית מאחר ומרביתם הונפקו על ידי גופים בנקאיים. גם למשקיעים המנוסים ביותר זו הייתה משימה לא פשוטה להחזיק בניירות האלו בימים שלאחר קריסת ליהמן. *

דוד טמיר הוא מתכנן פיננסי בפיוניר קרנות תבל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?