מדינות פונות בזו אחר זו לקרן המטבע הבינלאומית ומבקשות עזרה על רקע המשבר הכלכלי העולמי.
גם בלרוס ביקשה הלוואה של 2 מיליארד דולר, שלכלכלתה, על-פי תחזית האקונומיסט, צפויה האטה משמעותית: צמיחה של 4.5% בשנת 2009, לעומת צמיחה שנתית ממוצעת של 9.6% בחמש השנים האחרונות.
האטה צפויה גם בהיקף הסחר שלה (יבוא ויצוא): גידול של 7% ב-2009, לעומת גידול שנתי ממוצע של 27% בחמש השנים האחרונות.
כל זה לא מנע מבלרוס לשגר אלינו את ד"ר ולרי טספקאלו (Valery Tsepkalo), לשעבר שגריר בלרוס בארה"ב וכיום נציג פארק היי-טק (Belarus High technologies park), כדי לשכנע חברות היי-טק ישראליות להעתיק את פעילותן לבלרוס בכלל, ולפארק בפרט.
הפארק, המשווק כ"סיליקון ואלי" של בלרוס וכאזור סחר חופשי, מצוי כיום בשלבי תכנון מתקדמים.
חברת "סוויטלנד", שבשליטת אליעזר פישמן, חתומה על חוזה לבניית מבני משרדים, מחקר, תעשייה, מלון, בתי-מגורים ומתקני ספורט ובידור בפארק, בהשקעה של 550 מיליון יורו ("סוויטלנד" היא חברת-בת של חברת "מירלנד", המרכזת את פעילות הנדל"ן של קבוצת פישמן ברוסיה ובמדינות חבר העמים).
"הפארק בבירה מינסק אומנם עדיין לא מוכן, אך חברות ישראליות מוזמנות לבוא, להתמקם היכן שהן רוצות וליהנות כבר עכשיו מההטבות שהפארק יציע בעתיד", אומר טספקאלו בראיון בלעדי ל"גלובס". להערכתו, בניית הפארק תסתיים בשלוש-חמש השנים הקרובות.
*למה דווקא חברות ישראליות?
"ישראל מפורסמת בהיי-טק שלה. הדרך שבה פיתחה את תעשיית ההיי-טק שלה והניסיון שצברה בתחום, ראויים להערכה. ישראל ענייה במשאבי טבע, אך עשירה בידע ובהון אנושי מיומן ומקצועי".
*אלו הטבות אתם מציעים?
"חברות פטורות ממסים, למעט מס קבוע של עד 9% בגין שכר עובדים. זאת, בניגוד למס הדרגתי של עד 30% המוטל בבלרוס על הכנסה. בהיי-טק משתכרים בדרך-כלל גבוה, כך שזוהי הטבה מצוינת.
"כאמור, חברות זרות שפותחות בבלרוס משרדים יכולות ליהנות כבר מהיום מכל ההטבות".
*עם מי נפגשת כאן?
"נפגשתי עם אנשים מעניינים, בהם נציגי חברת ג'ון ברייס. נפגשתי איתם, כי הסבה מקצועית לתחומי ההיי-טק מעניינת אותנו מאוד. לג'ון ברייס יש ניסיון והצלחה בהכשרת מהנדסים-עולים מרוסיה.
"עולים רבים הגיעו לישראל עם מקצועות חופשיים אך לא ישימים. לא היה לכם מה להציע להם, ולכן רבים מהם עשו הסבה לתחומים מבוקשים יותר כמו היי-טק. אצלנו יש הרבה אנשים בעלי רקע דומה שזקוקים אף הם להסבה דומה".
אורי לפיד, סמנכ"ל פיתוח עסקי בינלאומי בג'ון ברייס: "בלרוס היא מדינה עם פוטנציאל גדול ועם שלטון מרכזי חזק, המחויב לתהליכי הכשרה והדרכה. מטרת הפגישה היתה לקדם את הקמת השלוחה שלנו בבלרוס בפברואר 2009, שתכשיר אקדמאים בלרוסים מתחומים שונים למקצועות ההיי-טק".
"לא רק לצבור ידע אלא גם לדעת איך למנף אותו"
*האם נפגשת כאן גם עם נציגי ממשלה?
טספקאלו: "מעניין אותנו מאוד ללמוד איך עובדת מערכת התמיכה הממשלתית בהיי-טק. לכן, נפגשתי עם המדען הראשי במשרד התמ"ת.
"היה לי מעניין מאוד ללמוד על המערכת המיניסטריאלית, ובכוונתי להציגה בפני הממשלה שלי. אני לא מכיר הרבה מדינות שמצליחות כל-כך בתחום.
"ישראל, אירלנד, סינגפור ופינלנד הן בין הבודדות שיודעות איך לתמוך בהיי-טק שלהן. אני חושב שמדינות אלה השכילו למנף את הידע בהיבט העסקי ולייצא אותו בהצלחה".
*איך אתה מסביר את היקף הסחר ההדדי הזניח מאוד בין המדינות: 17.3 מיליון דולר יצוא מישראל לבלרוס ו-4.7 מיליון דולר יבוא?
"זה נובע מכמה סיבות, ובעיקר בגלל שברית המועצות התרכזה במשך שנים בתעשייה כבדה. אחרי פירוקה, כל המדינות שקיבלו עצמאות היו עסוקות בלחשוב איך לשרוד מבחינה מדינית ופוליטית, ואיך להתמודד עם השלכות הפירוק.
"לעומת זאת, ישראל באותה עת היתה עם הפנים לשיתוף פעולה טכנולוגי עם ארה"ב. כמו שישראל למדה מהאמריקנים את הבסיס שהביא אותה להצלחה ממנה היא נהנית כיום, כך גם בלרוס רוצה ללמוד מישראל. כלומר, לא רק לצבור ידע אלא גם לדעת איך למנף אותו".
*מה חושב נשיא בלרוס על היחסים הכלכליים בין ישראל לבלרוס?
"אני חושב שצריך להפנות אליו את השאלה הזאת. מנקודת מבטי האישית, מערכת היחסים בין ישראל לבלרוס צריכה להיות מצוינת, גם בזכות הבלרוסים שעלו לישראל בימיה הראשונים, כמו מנחם בגין ושמעון פרס.
"כשגריר בלרוס בארה"ב פגשתי את פרס, ששיבח את שורשיו. מנהיגים רבים מראשיתה של מדינת ישראל באו מבלרוס או מאוקראינה, זה הקשר התרבותי בינינו והוא מחזק מאוד".
*האם להערכתך מיתון עולמי יפגע בקידום שיתוף הפעולה הכלכלי?
"המיתון העולמי ישפיע על כולם. לכל משבר כלכלי יש שני פנים: האחד שלילי - פחות ביקושים, פחות צריכה ופחות יצוא; והשני חיובי - הזדמנות לקנות מוצרים ושירותים יותר בזול.
"מסיבה זו לבלרוס יש יתרון. יש אצלנו חברות שמוכרות מוצרים איכותיים בזול. כמו-כן, בלרוס יכולה להציעה לחברות כוח עבודה זול ומיומן באאוטסורסינג. בלרוס מדורגת במקום הרביעי, אחרי הודו, מזרח אירופה ורוסיה, באאוטסורסינג בתחום ההיי-טק".
*למה שחברות יסתכנו עכשיו בפתיחת משרדים בבלרוס? הדבר כרוך בהוצאה כספית לא מבוטלת שאיננה מתאימה למיתון.
"אין כאן סיכון. בתעשיית ההיי-טק, בניגוד לתעשיות אחרות דוגמת תעשיית הרכב, אין צורך ברכישת ציוד, חומרי גלם וקווי-ייצור יקרים כדי לבנות מודל. ולראיה, למרות המיתון והמניות הצונחות, עדיין יש בארה"ב חברות שמצליחות להתנהל ולהדגים יכולת כלכלית.
"בכל משבר יש חברות שיפסידו ויש חברות שירוויחו. להערכתי, יהיה בום של חברות שירצו לבוא לבלרוס בגלל כוח העבודה הזול והאיכותי והמס הנמוך. זאת גם הסיבה בגינה חברות זרות ממשיכות להירשם לפארק שלנו. עד כה נרשמו 55 חברות".
*למי פונים אם רוצים להצטרף?
"אפשר לפנות אליי ישירות או באמצעות אתר האינטרנט של הפארק. אנחנו מספקים את כל המידע הדרוש ומקשרים עם משרדי הממשלה הרלבנטיים. אנחנו עוזרים גם באיתור שותפים מקומיים".
שגריר בלרוס בישראל: "לאנשי עסקים ישראלים כדאי לבוא היום לבלרוס, כי מחר יהיו להם מתחרים רבים"
"בלרוס מעוניינת בשיתוף פעולה כלכלי עם ישראל, למרות קצב פיתוח הקשרים הלא מספק. מי שיבוא אלינו יראה בעצמו שבלרוס נמצאת בעלייה, ומי שיבוא מאוחר יותר ייתקל בתחרות רצינית", כך התבטא במאי השנה נגיד הבנק המרכזי של בלרוס, פטר פרוקופוביץ'.
את אותם דברים אומר לנו היום גם שגריר בלרוס בישראל, איגור לשצ'ניה (Igor Leshchenya): "לאנשי עסקים ישראלים כדאי לבוא היום לבלרוס, כי מחר יהיו להם מתחרים רבים".
*איך אתה מסביר את היקף הסחר הזניח בין ישראל לבלרוס?
"הסיבה העיקרית נובעת ממחסור במידע. לצערי, בלרוס נותרה 'אדמה עלומה' עבור ישראל, הן מבחינת מידע כללי אודותיה והפוטנציאל הכלכלי שלה, והן מבחינת יכולות שיתוף הפעולה שלה.
"בעשור האחרון - מ-1997 ועד 2007 - התמ"ג של בלרוס גדל פי שניים. רק תשעת החודשים האחרונים של 2008, מצביעים על גידול של 10.7% בתמ"ג. די מוזר, שלמרות כל נתוני הצמיחה היפים של בלרוס, היצוא הישראלי לבלרוס אינו משמעותי.
"בלרוס הסתמכה עד העת האחרונה על השקעות פנימיות, אך מברכת משקיעים זרים ומקלה את התנאים להשקעות בתחומה. אם ב-2004 משקיעים זרים השקיעו 1.5 מיליארד דולר, ב-2007 המספר עלה ל-5.4 מיליארד דולר ול-5.2 מיליארד דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2008.
"אני רוצה להדגיש את העובדה שיש לנו יכולת לקדם יחסים בילטראליים ושיתופי פעולה כלכליים. בנוסף, אנחנו מעוניינים לחזק עוד יותר את הקשרים התרבותיים. יש לנו היסטוריה של יחסי שכנות טובים בין יהודים לבלרוסים. בחמשת העשורים האחרונים, יהודים חשו בטוחים בבלרוס, יותר מכל מקום אחר באזור. דאגה מסורתית זו השתמרה עד היום".
*האם המיתון העולמי יפגע בקידום היחסים?
"אני די בטוח שהמיתון לא ישפיע על העניין הגובר של אנשי עסקים ישראלים בבלרוס, כי מצד אחד השוק הפיננסי והבנקאי שלנו מצוי בגידול מהיר, ומצד שני המערכת הבנקאית שלנו הצליחה להימנע מאפקט הדומינו העולמי.
"נעשתה עבודה מרובה כדי לעודד משקיעים זרים להמשיך לעבוד עם המערכת הבנקאית של בלרוס. מיתון עלול להשפיע לרעה, אך אני מקווה שגילוי כלכלת בלרוס על-ידי אנשי עסקים ישראלים יגבר על השלכות המיתון".
*אלו הזדמנויות עסקיות יש לישראלים?
"במיוחד מעניין תחום הבנקאות. חלו שינויים במערכת הבנקאית של בלרוס ונרשמה עלייה בכניסה של משקיעים זרים למערכת בעיקר מרוסיה, מקפריסין, מאוסטריה, מאוקראינה, מבריטניה, מהולנד, מלוקסמבורג, משוויץ, מקזסחטן ומלטביה.
"תחומים מעניינים נוספים הם היי-טק ותיירות. בלרוס הציבה לעצמה השנה יעד להיכנס לרשימת 30 המדינות עם אקלים ההשקעות הטוב ביותר.
"באחרונה, נקטה בלרוס במספר צעדים מעשיים רציניים לכלכלה ליברלית יותר בעתיד ולקידום כוח המשיכה של ההשקעות במדינה. השיפור ניכר גם במדד 'הקלות בעשיית עסקים' של הבנק העולמי, עלייה ממקום 110 למקום 85 בדירוג".
*מה הטיפ שלך לאיש עסקים ישראלי בבלרוס?
"כאמור, אנשי עסקים ישראלים צריכים לבוא לבלרוס היום כי מחר הם יתקלו במספר רב של מתחרים. מינסק היא מרכז העסקים, אך שווה להשקיע גם באזורים אחרים הנהנים מתמיכה ממשלתית. כמו-כן ניתן למצוא מידע רב באתר האינטרנט של השגרירות. נשמח לסייע".
*הטיפ של עדי רגב, מנכ"ל "סוויטלנד בלרוס" שבונה את פארק ההייטק:
"בלרוס היא מדינה ידידותית לזרים אבל גם מדינה ששימרה את תהליכי הממשל הסובייטים הישנים. זה אומר, שהתהליכים ארוכים, לא פשוטים וללא קיצורי דרך, אך גם ברורים ובלי הרבה הפתעות.
"באחרונה, מדברים בבלרוס על ייעול הבירוקרטיה למשקיעי חוץ, ועל יצירת ערוץ פתוח של הממשל עם המשקיעים. יש הרבה מאוד הזדמנויות בבלרוס, ובעיקר בתחומי המסחר, הקמעונאות, ההיי-טק, הטכנולוגיות החקלאיות והנדל"ן. החוכמה היא לזהות את ההזדמנות ולקחת הרבה אוויר, כי אין שם מימושים מהירים, לא משנה באיזה תחום".
10 טיפים לעשיית נכונה של עסקים בבלרוס
על-פי מכון היצוא הישראלי
1. סוכן מקומי
מומלץ לעשות עסקים בעזרת סוכן או שותף מקומי, שמכיר את המנגנונים הבירוקרטים במדינה. יצוין, כי בבלרוס קיים חוק הקובע שבכדי לייבא מוצר מחו"ל, יש להוכיח שאינו קיים במדינה. ההתמודדות עם חוק זה מצריכה אף היא את עזרתו של מקומי הבקיא בשוק ובמוצריו.
2. ניהול משא ומתן
בדרך-כלל יתנהל בקצב איטי, בעיקר מול חברות ממשלתיות. ניהול מו"מ מול חברות פרטיות אורך פחות זמן, אך מדובר במספר מצומצם מאוד של חברות. עקב המשבר הכלכלי חברות רבות מעכבות את המו"מ, דוחות פרויקטים ומעדיפות לקצץ בשלב זה בהוצאותיהן.
3. שפה
מרבית אנשי העסקים בבלרוס אינם דוברי אנגלית, ולכן מומלץ להגיע לפגישות מלווים עם דובר רוסית מהארץ.
4. חוזים
אנשי עסקים מקומיים מחויבים להעביר את החוזים עליהם הם חתומים לגוף ממשלתי המפקח על קיום החוזים. לעתים הדבר גורם לעיכוב בלוחות זמנים.
5. יחסים בין אישיים
חשיבות רבה מיוחסת ליחסים בינאישיים בין שותפים. בלרוסים הם אנשים חמים וידידותיים, ונהוג להתעניין בחייהם האישיים ולזכור ימי הולדת ואירועים אחרים.
6. פגישות
מומלץ לתאם פגישה בין שבועיים לשבוע לפני הגעתך לבלרוס. ככל שהיחסים בין השותפים חמים יותר, כך ניתן לקבוע את הפגישה בהתראה קצרה יותר.
7. מנהגים
כדי לכבד את השותף נוהגים אנשי עסקים בלרוסים להציע משקה אלכוהולי. מומלץ לא לדחות את ההצעה.
8. מפגשים לא רשמיים
בבלרוס מקובל לצאת לארוחת ערב עם גורמים עסקיים עמם נוצר קשר. דברים שנאמרים במהלך הארוחה יכולים לקדם את העסקים.
9. לבוש
לפגישה ראשונה יש להגיע בלבוש רשמי. ככל שהיחסים הבינאישיים נעשים קרובים יותר, כך גם הלבוש יכול להיות פחות רשמי.
10. תשורות
החלפת תשורות היא מנהג מקובל בבלרוס. לפגישת עסקים ראשונה מומלץ להביא מוצר עם לוגו של החברה הישראלית. אחרי שנוצרת קירבה בינאישית, ניתן להביא משקאות אלכוהוליים כתשורה.
בלרוס - ת"ז
שטח: 207,600 קמ"ר
אוכלוסייה: 10 מיליון תושבים
עיר בירה: מינסק
דת: 60% רוסים אורתודוכסים, 10% קתולים והיתר בני דתות אחרות
משטר: רפובליקה נשיאותית
מטבע: רובל בלרוסי
תמ"ג במונחי כוח קנייה ב-2007: 10,600 דולר לנפש