מה צופן העתיד למקצועות ההיי-טק? המנכ"לים בתחום מדברים

האם הירידה בשכר העובדים, הכרסום בתנאי העסקתם, העלייה בהיקפי שעות עבודה, וחוסר הוודאות הכללית, יגרמו לפחות אנשים לפנות בעתיד אל מקצועות ההיי-טק?

המנכ"לים בתעשייה בטוחים שלא, אחרי הכל העתיד פה וגם הסטטוס המקצועי והשכר הגבוה.

העובדים, מן הצד השני, כבר קצת פחות רצים אחרי הכסף וקצת יותר שואפים ליציבות תעסוקתית.

מנכ"לי ההיי-טק:

"לא הכול 'גן של שושנים' אבל מה החלופה, עריכת-דין?"

אלישע ינאי, נשיא ומנכ"ל מוטורולה ישראל, מאמין שהשוק רק ילך וישגשג

"שוק ההיי-טק בארץ רק ילך וישגשג בשנים הקרובות. צריך להתבונן על המספרים כדי להשתכנע בכך: אם ב-1996 השוק עמד על 6 מיליארד דולר, הרי שהוא הגיע ל-20 מיליארד דולר תוך תריסר שנים בלבד, ואין לי ספק שהוא יכפיל את עצמו בטווח של חמש-שבע שנים מהיום.

"ההרעה בתנאי העובדים בשנה האחרונה לא נבעה בהכרח מהמשבר אלא יותר מהיחס המעוות של השקל-דולר. הדולר צריך היה לעמוד היום על 4.2, כך שבשכר הדולרי של העובדים בענף, למעשה, לא הייתה הרעה בתנאים".

*הם חיים בארץ ומשלמים משכנתה בשקלים.

"ועדיין, השכר הממוצע בענף גבוה פי-שלושה מהשכר הממוצע במשק. גם אם הייתה ירידה בשכר התנאים היו ויישארו טובים. כבר במשבר הקודם, בתחילת שנות ה-2000, הבנו שאסור להתפרע עם שכר העובדים. אני לא אומר שהכול אצלנו זה 'גן של שושנים'.

"מנקודת מבטו של העובד זו אכן עבודה קשה מאוד, שדורשת רמות ריכוז גבוהות, שעות עבודה תובעניות, לפעמים היא כרוכה גם בנסיעות תדירות לחו"ל, אבל אם נחשוב לרגע מה האלטרנטיבה: ללמוד גיאוגרפיה, להפוך למורי דרך, לכלכלנים, לעורכי-דין?

"הרי זו אחת העבודות המעניינות, המאתגרות, המספקות והכיפיות ביותר שיש".

*אפרופו עו"ד, גם להם הייתה בזמנו הילה שנשחקה. מי מבטיח לנו שזה לא יקרה גם לתעשיות העילית?

"אי-אפשר בכלל להשוות. מעט מאוד משרדי עורכי-דין ישראלים מייצאים את שירותיהם. מרביתם עובדים כאן, בשוק המקומי, במקום שהשוק הוא סופי ומוגבל תחום. אבל בהיי-טק השמיים הם הגבול. אני אומר בוודאות, שהזוהר של מקצועות ההיי-טק לא ידעך".

*עובדים בהיי-טק מתלוננים שהם מנוצלים.

"בשום פנים ואופן לא".

*אז מה, זה מיעוט קולני שמתבכיין?

"לא יודע אם 'קולני', אבל בוודאי מיעוט".

"ועדיין, עובדי היי-טק הם בעלי השכר הגבוה בארץ"

לייזי ינאי, נשיא ומנכ"ל וריפון, חושב שהשחיקה תיעצר והביקושים יעלו

"נכון שחל פיחות במעמדם של בעלי תפקידים בענפי היי-טק כיוון שחלה ירידה בביקושים, אבל אם נעמיד את הדברים על דיוקם הרי שהמשכורות לא נפלו לרבע.

"מדובר בירידה של בין 10% ל-20% בשכר, ועדיין האנשים הללו נמנים עם בעלי המשכורות הגבוהות בארץ.

"אנשי ההיי-טק חיו בתנאים כל-כך טובים, מעל ומעבר לממוצע, ועכשיו, במשבר האחרון, כשהכניסו להם 'עז', פתאום חרב עליהם עולמם. אז הם בכו קצת, אבל התרגלו".

*המשכורות השחוקות יהפכו לסטנדרט החדש של רמות השכר בענף?

"ממש לא. חוקי השוק וחוקי הכלכלה חזקים יותר. צריך להבין שמשכורות העובדים בזמנו עלו בצורה לא סבירה ולא ריאלית. כל מיני סטארט-אפים עם רעיונות מופרכים ולא פרגמטיים חדלו מלהתקיים במשבר הזה, ולכן אנשים נפלטו החוצה.

"בשנים הקרובות שחיקה זו תיעצר ונחזור לרמות ביקוש הרבה יותר גבוהות, שיתבטאו לבטח גם בשכר. משקיעים הרי תמיד מחפשים הזדמנויות בתקופות כאלו, ונוהגים על-פי התובנה ש'כסף חכם עובד ראשון וכסף טיפש עובד שני'.

"כתוצאה מחיפושי ההזדמנויות יגיע גם הגל השני של המשקיעים, ואלה ייצרו ביקוש גדול עוד יותר לעובדים, ואיתו גם עלייה בשכר ובתנאים".

מה אתה אומר היום לצעירים שמתלבטים אם ללכת לכיוון של ההיי-טק, אחרי הכרסום הזוחל בתנאיהם לאורך השנים?

"הייתי מציע לזכור שלהיות מהנדס תוכנה פירושו לחיות חיים משעממים ובודדים. מדובר באנשים שיושבים ימים שלמים מול המסך, והבידור שלהם מסתכם בפגישות צוות או בשיחות מסדרון ליד פינת הקפה.

"הם יושבים שעות ומקודדים, מבלי ליצור אינטראקציה עם אנשים. בתחום המחקר והפיתוח, לדעתי, הסטטוס המקצועי הגבוה והיוקרתי יישאר בעינו, שכן חלק נכבד משוק התעשייה העתידי שייך למקצועות תעשיות העילית".

עובדי ההיי-טק:

"בסופו של דבר, זה שוק של עבדים"

עופר רסטצ'ר, 11 שנה בתחום: ממליץ לבדוק עוד אופציות

"בתחום שלנו יש גם מקסמי שווא. למשל, יש את המיתוס שמרוויחים המון כסף, וזה לא ממש מדויק כיוון שאנו משקיעים שעות נוספות ולא מתוגמלים עליהן. הרבה פעמים העבודה בשעות הנוספות היא הכרח, סוג של אונס, לא של בחירה.

"יש הרבה חוסר צדק ביחס לעובדים בענף שלנו. בסופו של דבר, זה שוק של עבדים. השכר אולי גבוה באופן יחסי, אבל מצפים ממך להיות נמלה שעובדת מסביב לשעון, וגם אם יש תגמול כלכלי גבוה עדיין זה מרגיש עבדות.

"לא הייתי ממהר היום לקפוץ על העגלה ובודק גם אופציות אחרות, יציבות יותר מבחינה תעסוקתית. לו הייתי צריך היום לבחור מקצוע, הייתי 'חופר' יותר לגבי ההיי-טק ובודק מה הן האופציות הנוספות שקיימות.

"לעשות הסבה ממש לתחום אחר? לא עובר לי בראש, כי אני אוהב מאוד את העבודה ואת הגירוי הקוגניטיבי שיש בה. אני עדיין ממתין לראות כיצד השכר של העובדים יתייצב. אם הוא לא יעלה או ישתפר, אני מתכוון לנסות לפתוח עסק עצמאי משלי בתחום התוכנה".

"איני מכיר מקצוע אחר עם רמות שכר כאלו"

יורי בורשטיין, 9 שנים בתחום: מכור להיי-טק

"עברתי את כל התפקידים בתחום. מתוכניתן זוטר ועד מנהל פיתוח. מה ששבה את לבי בהיי-טק הוא שמדובר בעבודה דינמית ומגוונת מאוד.

"התחרות בענף אמנם אגרסיבית מאוד וזה מחלחל מטה אל העובדים, אבל אם נסתכל על כל הקיצוצים שעברנו במספרים אבסולוטיים: אם בימי הבועה השתכרתי 48 אלף שקל לחודש פלוס רכב, והיום אני משתכר 25 אלף שקל פלוס רכב - עדיין מדובר בשכר יפה, כשלמעשה איני מכיר מקצוע אחר שיכול להביא לי את רמות השכר הללו.

"גם הסטטוס כאן ענק. מסטודנט-מתכנת זוטר הפכתי תוך ארבע שנים להיות מנהל של 17 עובדים וחלשתי על פרויקטים בתקציבי ענק. קיצוצים בשכר? משברים? עבודה קשה? עדיין תפישת העתיד שלי היא בהיי-טק".

"מי שמחפש 'שופוני' שילך למקום אחר"

אלי קרן, סמנכ"ל מכירות: הענף לא מתאים לכולם

"למי שנוהה אחר סטטוס מקצועי אני ממליץ לערוך חיפוש במקומות אחרים. אחרי שני משברים בעשור האחרון, תעשיית ההיי-טק התבגרה, שברה כיוון ועשתה חשבון נפש. היא הפכה צנועה יותר, שקולה ועם יד הרבה יותר הדוקה על הכיס.

"הנגזרות של זה הם: חדרי עבודה רגילים (לא יוקרתיים), שכר עובדים נמוך יותר, פחות אירועים נוצצים, פחות דגשים על רכבים עם לוגו ועוד. השינויים האלה, לרבות רמות השכר, הולכים להתייצב ולהישאר איתנו לאחר המשבר. הלך הרוח של 'שופוני' כבר לא קיים בהיי-טק.

"למי שמתלבט בבחירת מקצוע, אני אומר שהתנודתיות הגבוהה מאוד בענף והזעזועים שהוא עובר מזכירים מאוד את שוק ההון, וזה לא מתאים לכל אחד".

התאחדות עובדי העילית:

"למרות הכרסום, העתיד בהיי-טק"

צלי גרינברג, יו"ר התאחדות עובדי תעשיות העילית, סבור שסטטוס העובדים לא ייפגע

"עובדתית, מאז שנות ה-90 ועד המשבר האחרון רואים ירידה מצטברת ומתמשכת בתנאים הממוצעים של עובדי ההיי-טק. במשבר האחרון היו גם אירועים של ניצול ציני מצד המעסיקים שזרעו פחד, וישנן גם חברות שזרקו עובדים החוצה כדי להימנע מתשלום בונוסים, ובמקביל גייסו מהדלת האחורית עובדים בתנאים נחותים".

*איך משפיעים הזעזועים האלה על הבחירות המקצועיות? האם אתה שומע אנשים בענף ששוקלים לעשות הסבה מקצועית?

"תלוי מאוד בקבוצות הגילאים. צעירים עד גיל 28 יתעקשו וימשיכו לחפש, גם אם פיטרו אותם.

"לעומת זאת, עובדים בגילאים 35-40 כבר מתחילים להתבונן בחוסר ודאות על העתיד ובוחנים אפשרויות לפרנסה מהצד. הם רוצים מאוד להישאר בתחום: יש להם כבר את הנישה שהם מתמחים בה, הישגים מקצועיים שצברו, וגם סטטוס. עובד תעשיית עילית יתקשה מאוד להפוך את עצמו למורה למחשבים או לפיסיקה, למרות שזה קורה היום אצל מי שמיצה את תהליך החיפוש".

*מה יקרה לסטטוס של המקצוע הזה? תהיה לדעתך ירידה בתדמית שלו?

"להערכתנו לא, כיוון שמדובר בתעשיות העתיד: עדיין מי שעובדים בתחום משתכרים משכורות גבוהות, נחשבים לאינטליגנטים ומשכילים (מדעים מדויקים), חלקם יוצאי יחידות מובחרות בצה"ל. יחד-עם-זאת, אם הכרסום בתנאי השכר של אנשי ההיי-טק יתקבע ולא יעלה חזרה אחרי המשבר, צעירים יחשבו פעמיים אם בכלל ללכת לתחום".

5 עובדות על מצב עובדי ההיי-טק בשנת 2009

1. הם מחצית מהמפוטרים במשק.

כמחצית מכלל המפוטרים במשק בשנת 2009 הינם עובדי תעשיות העילית.

2. הכנסתם ירדה ב-60%.

הכנסת המפוטרים במשק ירדה בכ-60% בממוצע (על-פי חישוב ממוצע ההכנסה לשנת 2008, לעומת ממוצע מקבלי דמי האבטלה בשנת 2009).

3. שכרם ירד ב-30%.

אלה שחזרו למעגל העבודה בתחום ההיי-טק נאלצו לעבוד תמורת שכר ממוצע של 15%-30% פחות ממה שהרוויחו שנה קודם לכן.

4. תנאי העסקתם הורעו ב-20%.

הרעת תנאי העבודה בקרב עובדי תעשיות העילית מתבטאת בספיגת קיצוצי שכר הנעים בין 10% ל-20%.

5. יום עבודתם עומד על 11 שעות בממוצע.

עובדי תעשיות העילית נאלצים, ברוב המקומות, לעבוד שעות עבודה מרובות, העומדות כיום על כ-11 שעות עבודה ליום בממוצע. זאת, ללא קבלת גמול הולם עבור שעות העבודה הנוספות.

מקור: התאחדות עובדי תעשיות העילית