פרס: "התעשייה הגדולה הבאה בישראל היא תעשיית החלל"

נשיא המדינה, שנפגש אישית עם 40 הצעירים שסומנו ע"י "גלובס" כמנהיגי העתיד, מאמין כי ישראל נמצאת בחזית הטכנולוגיה העולמית ■ "ישראל לא יכולה להגדיל את שטחה, רק את האינטליגנציה שלה"

מה משותף לאירה פרידמן, מנכ"לית תמיר פישמן ניהול השקעות; אבי צבי, מנכ"ל רשת; רועי בלכר, שותף במשרד זליגמן; ירון ליכטנשטיין, מנכ"ל לוק; ליעד אגמון, סגן נשיא בסירס הולדינג; דקלה טוטיאן, מנכ"לית מרכז נגה; ניב סבר, שותף במשרד פירון; ונעמה דהן, מנהלת קרן מיראז'?

כולם, ו-32 כוכבים נוספים מתחומי עיסוק שונים במגזר הפרטי, הציבורי והשלישי, מרכיבים השנה את רשימת 40 הצעירים הבולטים במשק הישראלי עד גיל 40 של מגזין G של "גלובס" (הרשימה המלאה תתפרסם מחר).

נשיא המדינה, שמעון פרס - המייחס חשיבות רבה לטיפוח מצוינות עסקית ולגיבוש דור מנהיגות עתידי שיוביל את המדינה להתמודדות עם אתגרי העתיד - הוזמן שלשום בערב לפגוש את 40 הנבחרים, במפגש חגיגי שהתקיים במלון הבוטיק לאונרדו בוטיק מרשת מלונות פתאל שברמת החי"ל בתל אביב.

"אני מניח שאם לא תעשו שטויות", אמר לצעירים, "רובכם תוכלו להגיע לגיל 100. אבל מה שחשוב זה לא כמה חיים אלא איך חיים".

פרס, "הצעיר הנצחי", הוסיף ואמר, ש"היום נערים בני 14 חזקים הרבה יותר ומעודכנים יותר, והמבוגרים מתייחסים אליהם כאל ילדים, והם לא. לעומת זאת, אנשים בגילי, 86, לא מוכרחים לצאת לגמלאות. אני לא יודע בשביל מה אנשים יוצאים לחופשה. תאמינו לי, עבודה זו החופשה הכי טובה".

להגדיל את האינטליגנציה

"ישראל לא יכולה להגדיל את שטחה, רק את האינטליגנציה שלה", אמר פרס. לדבריו, "יש כיום חלקים באוכלוסייה שלא משתתפים במערך האינטליגנציה. ומבלי להעליב אלה הם: הדתיים - כי הם לא מלמדים את מקצועות הליבה; והערבים - כי אנחנו לא נותנים להם".

הראש, כך סבור פרס, זה הדבר הכי מרתק שיש ביקום. "המוח, בניגוד לחלקים אחרים בגוף, לא טופל על-ידינו כי הוא עשוי מחלקים כל-כך קטנים והמכשירים שלנו כל-כך גסים. אבל עכשיו עם כל הננו-טכנולוגיה נוכל ליצור מכשירים עדינים יותר ובאמצעותם לטפל בראש".

מהגוף והמוח עבר פרס לדבר על החלל. "אנחנו חושבים שאנחנו היחידים בחלל אבל אנחנו לא", אמר בביטחון. "הכדור שלנו סובל ונאנח מצפיפות של בני אדם. וכשלא יהיה כאן אוויר לנשימה נלך לחלל".

מסיבה זו סבור פרס, שהתעשייה הגדולה הבאה בישראל היא תעשיית החלל, שתחליף את התעשייה האווירית הישראלית.

"ואני מציע לכם", פנה אל 40 הצעירים המבטיחים, "להתעניין בנושא הזה. אתמול ישבתי עם 15 מומחים לחלל וזו הייתה לי חוויה בלתי רגילה. ואני מדבר איתכם על אנשים שלא יצאו מספרות בדיונית. הידעתם, שישראל הכי מתקדמת בעולם בחלליות קטנות? אנחנו ארץ קטנה אז יש לנו חלליות קטנות", אמר והצחיק.

לא רק נושאים כמו תוחלת חיים וחלליות, מעסיקים את פרס. לדבריו, העולם משתנה וכך גם המלחמות. "היום יש יותר התנגשות בין מוחות ופחות בין גייסות".

ובכלל, פרס חושב שכדאי להפוך את הצבא לאוניברסיטה. "שכל חייל יצא מהצבא עם תעודה אקדמאית. זה חשוב שכל אחד יקבל הזדמנות שווה". בעניין החינוך אמר עוד, כי שיטת החינוך בארץ לא נכונה. "בהרבה כיתות התלמידים יודעים יותר טוב מהמורים".

שאלות | ותשובות

ניב סבר, 38, שותף במשרד פירון

ניב סבר / צלם: איל יצהר

*אנרגיה מתחדשת מניעה במידה רבה את המשק. מה החזון שלך לגבי התחום ועד כמה ההתפתחות שלה תלויה בליווי של המדינה?

פרס: "רוב ההשקעות הן של המגזר הפרטי ולא הממשלתי. הסיבה היא שהממשלה מפחדת לקחת סיכון. אני לא אומר את זה כביקורת, אבל כל שר מהסס.

"ישראל צריכה להיות, לדעתי, מעבדה עולמית בתחום זה כי אנחנו קטנים מדי להיות יצרנים עולמיים. הממשלה צריכה לעודד, לתמוך, לתת רישיונות ולהפחית בבירוקרטיה. יש בלי סוף טפסים והתערבויות, ואת זה צריך להפסיק".

דקלה טוטיאן, 34, מנכ"לית מרכז נגה

דקלה טוטיאן / צלם: איל יצהר

* החברה הישראלית הופכת אלימה יותר ויותר. לצערי, מאז שייסדתי את המרכז לפני חמש שנים הדרישה לשירותים שלנו הולכת וגדלה. מה אתה רואה לנגד עיניך שיכול לחולל שינוי?

פרס: "אני לא בטוח שאנחנו הופכים לחברה אלימה אלא לחברה חושפת יותר. אימא טאליבן, למשל, אני בטוח שגם פעם היו נשים סאדיסטיות כאלה רק שלא כל-כך חשפו אותן.

"היום אתה יכול להיות נשיא ושר, ואין רחמים. יחשפו אותך אם תסרח, ואת זה צריך לשמור. בכל חברה יש אנשים מעוותים ולכן צריך גם אכיפה. ואם אני מסתכל על האנשים האחרונים, הם אנשים מעוותים. גם הטרוריסט היהודי (יעקב טייטל, ס' פ').

"אם יש אדם מפלצת, אין זה אומר שהחברה מפלצתית. יש גם המון גילויי התחשבות והתנדבות. יש הרבה בעלי הון שתורמים והחיסרון הוא שזה לא מייצר חדשות. יכול להיות שצריך לשים דגש יותר על מורליזציה של החברה הישראלית כדי לחדש את הרגישות המוסרית של החברה.

"12 בני אדם התאבדו באחרונה בבתי-הכלא. מה הביאם לשם אם לא הבושה. חברה נמדדת לא לפי השחיתות אלא לפי המלחמה שהיא מנהלת בשחיתות. לעתים, מתנהלת מלחמה מוגזמת מדי ויש חפים מפשע רבים שנענשים על לא עוול בכפם".

נעמה דהן, 32, מנהלת קרן מיראז'

נעמה דהן / צלם: איל יצהר

* איך אתה רואה את התפתחות הנגב?

פרס: "באר-שבע, בירת הנגב, מתחילה להיות עיר מושכת לא פחות מתל-אביב. אולם, הממשלה צריכה לפעול יותר בזריזות ממה שהיא פועלת בנושא פיתוח הנגב.

"למשל, שדה דב, שתופס שטח עצום ויקר של 2.5 מיליארד שקל. תל-אביב נחנקת, ואם יפנו את השטח הזה אפשר יהיה לבנות מלונות ואלפי יחידות דיור, ולא יחסרו משקיעים.

"צריך לעשות כאן סדר. אמרתי לראש הממשלה שיש הרבה דברים אטרקטיביים, ואני שמח שהוא פועל לעשות סדר במינהל מקרקעי ישראל".

ליעד אגמון, 32, ס' נשיא בסירס הולדינג

ליעד אגמון / צלם: איל יצהר

*היום יש הרגשה שאין כבר בושה: קבוצות של בעלי אינטרסים שדואגים לעצמם ושלטון בתהליך השחתה. אם יצחק רבין התפטר בגלל חשבון הדולרים שלו, היום יש שר אוצר שלא מתבייש לגנוב. יש תחושה של ייאוש וזה תסכול שקשה להשתחרר ממנו. מה היכולת שלנו כאינדיבידואלים לחולל שינוי?

פרס: "אמת בדברייך. הוצאנו שם רע לפוליטיקה. ואם זה רע, אז אנשים טובים צריכים להיכנס לפוליטיקה. העולם נעשה אינדיבידואלי בעולם גלובלי. זה עולם שבו איש אחד יכול להקים אימפריה ולחולל שינוי, מבלי להשתמש בכוח. גוגל, למשל, שזאת שערורייה איך שהם מפנקים את העובדים שלהם.

"מצד שני, חשיבות הממשלה ירדה ויורדת מכיוון שהיא יותר מדי קטנה לנהל כלכלה גלובלית ויותר מדי גדולה לנהל אנשים. אומרים שאידיאולוגיה מביאה שינויים אבל האמת היא שהשינויים מביאים אידיאולוגיה".

5 האתגרים שהאנושות חייבת לעמוד בהם וכיצד הישראלים יסייעו להתמודד עמם

על-פי שמעון פרס

1. הורדת מחירי הנפט:

"מחירי הנפט מוגזמים. הם דרדרו את העניים ללא הצדקה ופינקו את העשירים ללא צורך. הנפט יצר פער שפגע בשיווי המשקל החברתי שלהעולם, פער שטרם נסגר".

הסיוע הישראלי:

"מאמץ הקלין-טק בישראל נועד ליצור אלטרנטיבה לזיהום שבא מנפט ולהפליה שמחירו יוצר, וכבר יש לו תוצאות מבטיחות שזוכות להכרה עולמית.

"התעשייה הגיאו-תרמית והתרמו-סולרית הישראלית, בונה ומחזיקה תחנות של אנרגיה נקייה בארץ ובעולם. בתחילת 2010 תושק מערכת הרכב החשמלי שנהגתה כאן. זו מהפכה גדולה בארץ קטנה, המשמשת גם כאתר בטא לעולם".

2. מחסור במי שתייה:

"המחסור במים ממית תינוקות, מונע ריפוי מחלות ומעכב את הגידול בייצור המזון".

הסיוע הישראלי: "על המחסור הקיומי במים ישראל מגשרת בהיי-טק. ישראל תבנה כינרת נוספת מימי הים-התיכון, ועד 2015 - 100% מצריכה המים הביתית בישראל תבוא מהתפלה.

"ישראל פועלת למזעור עלויות ההקמה וההחזקה של מערכות ההתפלה באמצעות ננו-טכנולוגיה וממשיכה במדיניות השקיה חוסכת מים".

3. חלקי חילוף לגוף האדם:

"מחקר תאי גזע".

הסיוע הישראלי: "המחקר בתאי הגזע עשוי ליצור תעשיית חלקי חילוף לגוף האדם, ובלימת הדעיכה של תאי המוח. ישראל במקום השני בהיקפי המחקר ובפרסומים המדעיים בתחום זה, אחרי ארה"ב ולצדה של בריטניה".

4. חינוך שעומד בקצב השינוי העולמי:

"הידע האנושי מכפיל את עצמו מדי שנה וחצי. קצה השינוי כה גבוה, עד שקשה לקיים מערכת חינוך מעודכנת".

הסיוע הישראלי: "החינוך צריך להיפרד משינון ספרי העבר האבוד ולהתרכז בפענוח אפשרויות העתיד החדש. הטכנולוגיה יכולה לסייע בהוראה, ולאפשר למורים להתמקד בחינוך לערכים ובפיתוח הדמיון. את בית הספר אפשר וצריך להפוך לחוויה נעימה, מרתקת, ערכית, ועם הפנים לעתיד".

5. טרוריזם:

"טרוריסטים של ימינו מוכנים לרצוח את עצמם ואת זולתם בכל כלי משחית - מסכין ועד טיל, מחומר נפץ ועד נשק גרעיני. אמצעי המלחמה המותאמים למלחמה הקלאסית אינם הולמים את דרכי ההגנה נגד הטרור האישי הגלובלי".

הסיוע הישראלי: "דרושים אמצעים חדשים והם ניתנים להשגה. ישראל עומדת בחזית הטרור ועליה ליצור אמצעי הגנה חדשים כמו כלי טיס בלתי-מאוישים, או חיישנים זעירים המאפשרים זיהוי של חדירת טרוריסט, או סכנה לסביבה אזרחית שלמה.

"זו תעשייה גדולה כבר היום, והיא תצמח לממדים גדולים יותר בגלל האיומים הגוברים שמציב הטרור העולמי".