גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חישוב מטעה

איך מחשבים נזק בתביעה ייצוגית בגין פרט מטעה בתשקיף? העליון קבע שני מסלולים

בשנים האחרונות חתומה השופטת מיכל אגמון-גונן על מספר תקדימים מרעננים בתחומים חדשניים בדיני חברות שהגיעו לשולחנה. זאת, ללא עיגון או הנחיה ברורה בפסיקה הקיימת. בעניין תיק רייכרט נ' שמש התהפכו היוצרות. התיק הגיע לשופטת במצב של בשלות אחרי שנדון בערכאות אחרות במשך כ-15 שנה, עד שבית המשפט העליון קבע לגביו הנחיות ברורות והעביר אותן ליישום לשופטת אגמון-גונן בבית המשפט המחוזי.

פסק הדין התקדימי של העליון, מפי השופט יונתן עדיאל, ניסה לקבוע כללים בהירים לגבי חישוב הנזק בתביעות ייצוגיות בגין פרט מטעה בתשקיף. בפועל, התוצאה היא שבית המשפט העליון שם את אגמון-גונן בסד שהקשה עליה בחישוב הנזק.

הנחיית בית המשפט העליון היא לנקוט אחת משתי שיטות שאמורות לגישתו להוביל בקירוב לאותה תוצאה, כאשר ההבדל ביניהן הוא רק נוחות היישום. בשיטה הראשונה, שנקראת בפיו שיטת "חסרון הכיס", על הנתבע לשלם לתובעים את נזקיהם ההיפותטיים נכון ליום ההטעיה. כך, למשל, אם ביום ההטעיה שווי השוק של המניה היה 100, אך בהיעדר ההטעיה היה השווי עומד באותו היום על 80 - הפיצוי המגיע בגין כל מניה הוא 20.

יתרונה של גישה זו, לפי בית המשפט, הוא שהנתבע אינו נדרש לשלם על נזק שלא הוא גרם. כך, למשל, אם מחיר המניה יורד לאחר יום ההטעיה ולפני יום הגילוי ב-10, מטעמים שאינן קשורים להטעיה - הנתבע אינו נדרש לשלם על ירידה זו, והפיצוי אינו גדל לכדי 30 למניה.

פער גדול בין שיטות החישוב

לחלופין מציע בית המשפט העליון גישה אחרת, גישת "חסרון הכיס המקורב", שאמורה להוביל לתוצאה דומה. במקרה זה לוקחים בשלב הראשון את מחיר השוק של המניה ביום ההטעיה, ומחסירים ממנו את המחיר לאחר גילוי ההטעיה. בדוגמה הקודמת עומד פער זה על 30. בשלב השני נדרש בית המשפט להפחית מסכום זה את ירידות המחיר שאינן תולדה של ההטעיה.

בדוגמה, ירידות אלה עומדות על 10, וכך שוב מגיעים לפיצוי של 20 למניה. בית המשפט העליון מנחה אפוא את המחוזי ליישם את השיטה הראשונה, ומתיר לו - אם הדבר יקל על החישוב והבירור - להשתמש גם בשיטה השנייה. לכאורה, ההבדל בין שתי הגישות הוא נוחות הבירור השיפוטי, אלא שאין זה כך בהכרח - כפי שאראה להלן.

מכל מקום, לאחר קבלת ההנחיות המדויקות מבית המשפט, דרשה אגמון-גונן מהצדדים להעביר לה את הערכות השווי שלהם לגבי הפער שבין מחיר השוק של המניה ביום ההטעיה לבין השווי הנכון שלה באותו יום בהיעדר ההטעיה.

התובע הגיש את חוות-דעתו לעניין זה, ובה נכללה מסקנה קיצונית: היות שמדובר בהטעיה חריפה ביותר לטעמו, ערך המניה האמיתי ביום ההטעיה עמד על אפס. הפיצוי המגיע לו לפי שיטת חסרון הכיס עומד אפוא על מלוא שווי המניה ביום ההטעיה (נניח 100).

הנתבע, לעומתו, לא הגיש חוות-דעת נגדית, וביקש לנכות מהסכום המגיע לתובע את הירידות שהיו מנת חלקו של השוק כולו בין יום ההטעיה לבין יום הגילוי שלה (ירידה של 82% לטענתו).

בהחלטתה העקרונית פסלה השופטת את הצעת הנתבע, ודרשה ממנו למהר ולהגיש חוות-דעת לפי דרישתה הראשונית, שהרי שיטת "חסרון הכיס" אינה מתעניינת במישרין במה שקורה לאחר יום ההטעיה. אולם, קיימות סיבות טובות להיעתר לבקשת הנתבע, גם אם אין בידיו לסתור את חוות-הדעת של התובע.

סיבה זו נחשפת כאשר עושים שימוש בשיטה החלופית שאיפשר בית המשפט העליון. במקרה זה יש לקחת בשלב ראשון את הפער בין מחיר המניה ביום ההטעיה (100) לבין השווי של המניה לאחר גילוי ההטעיה, ונניח כי לאחר הגילוי המחיר אכן נפל לאפס. מסכום זה, העומד על 100, יש להפחית בשלב שני את הירידות שאין מקורן בהטעיה, העומדות על 82. התוצאה היא פיצוי של 18 בלבד. כאן נחשף הפער הגדול והקונספטואלי בין שיטת "חסרון הכיס" לשיטת "חסרון הכיס המקורב", שספק אם בית המשפט העליון היה ער לאפשרות קיומו.

הסיבה העקרונית לפער זה היא שלשתי השיטות עמדה משתמעת אחרת לגבי שאלת הקשר הסיבתי שבין הטעיה בניירות ערך לבין הנזק שגורמת אותה הטעיה.

נסביר פער זה על-ידי דוגמה: נניח כי חברה שנכסיה הם שדות נפט מטעה את בעלי מניותיה לגבי הסיכוי לגילוי נפט בשדותיה, אשר בהיעדר נפט אין להם ערך. לאחר זמן, ובטרם מתגלה השקר, נופלים מחירי הנפט הגולמי בעולם, כך שבשדות שלה אין כדאיות לחיפוש נפט, גם אם לא היה מדובר בשקר. שווי השוק של מניות החברה נופל אפוא לאפס, וכאשר מתגלה התרמית כבר אין נפילה נוספת במחיר, שכן בנסיבות שהתפתחו כבר אין לה שום משמעות.

לא רק עניין של נוחות היישום

שיטת "חסרון הכיס" מצווה על פיצוי במקרה זה, לפי המשמעות הכספית של יום התרמית (על דרך של חישוב היפותטי), ואילו שיטת "חסרון הכיס המקורב" אינה מורה על כל פיצוי. ירידת המחיר כולה אירעה מסיבות שאינן קשורות בהטעיה, ומכאן שאין מקום לפיצוי. ירידת המחיר בשוק איינה לכאורה את הנזק (להבדיל מהדוגמה המתוארת בפתח רשימה זו, שבה ירידת המחיר התווספה על נזקי ההטעיה).

גישה זו באה לביטוי בפסיקה אמריקנית (Bastian v Petren, 1990), אשר בית המשפט העליון התעלם ממנה. כיצד ניתן להצדיק תוצאה זו, שבה הרמאי יוצא ללא תשלום קנס? התשובה היא שדיני הנזיקין ובעקבותיהם דיני הפיצוי על תרמית בניירות ערך משלמים על נזק שהתהווה בפועל, ואין להם ברגיל מטרה עונשית (לעומת רשות ניירות ערך שלה החירות לפעול במלוא העוצמה גם בהיעדר נזק).

לו היו התובעים יודעים מלכתחילה כי שדות החברה ריקים מנפט - יש להניח כי לא היו משקיעים בה, אלא בוחרים השקעה ראויה דומה ההולמת את רצונותיהם. במקרה זה היו ירידות המחירים הכלליות בשוק מכלות את השקעתם גם בהיעדר תרמית.

שיטת חישוב הנזק האחרת, המוליכה לפיצוי של התובעים, חייבת להניח כי התובעים היו משקיעים את כספם באפיק השקעות אחר לו ידעו על התרמית, ויש לי ספק בנוגע לכשרות הנחה זו.

לסיכום, התוצאה היא שבית המשפט העליון נתן שתי הנחיות חלופיות אשר בנסיבות העניין הפער ביניהן הוא אדיר. אין פה רק עניין של נוחות חישוב ובירור הנזק, כפי שסבר בית המשפט, אלא שאלה היורדת לשורש העניין.

* הכותב סגן דיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב וחבר מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון.

עוד כתבות

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות