גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חישוב מטעה

איך מחשבים נזק בתביעה ייצוגית בגין פרט מטעה בתשקיף? העליון קבע שני מסלולים

בשנים האחרונות חתומה השופטת מיכל אגמון-גונן על מספר תקדימים מרעננים בתחומים חדשניים בדיני חברות שהגיעו לשולחנה. זאת, ללא עיגון או הנחיה ברורה בפסיקה הקיימת. בעניין תיק רייכרט נ' שמש התהפכו היוצרות. התיק הגיע לשופטת במצב של בשלות אחרי שנדון בערכאות אחרות במשך כ-15 שנה, עד שבית המשפט העליון קבע לגביו הנחיות ברורות והעביר אותן ליישום לשופטת אגמון-גונן בבית המשפט המחוזי.

פסק הדין התקדימי של העליון, מפי השופט יונתן עדיאל, ניסה לקבוע כללים בהירים לגבי חישוב הנזק בתביעות ייצוגיות בגין פרט מטעה בתשקיף. בפועל, התוצאה היא שבית המשפט העליון שם את אגמון-גונן בסד שהקשה עליה בחישוב הנזק.

הנחיית בית המשפט העליון היא לנקוט אחת משתי שיטות שאמורות לגישתו להוביל בקירוב לאותה תוצאה, כאשר ההבדל ביניהן הוא רק נוחות היישום. בשיטה הראשונה, שנקראת בפיו שיטת "חסרון הכיס", על הנתבע לשלם לתובעים את נזקיהם ההיפותטיים נכון ליום ההטעיה. כך, למשל, אם ביום ההטעיה שווי השוק של המניה היה 100, אך בהיעדר ההטעיה היה השווי עומד באותו היום על 80 - הפיצוי המגיע בגין כל מניה הוא 20.

יתרונה של גישה זו, לפי בית המשפט, הוא שהנתבע אינו נדרש לשלם על נזק שלא הוא גרם. כך, למשל, אם מחיר המניה יורד לאחר יום ההטעיה ולפני יום הגילוי ב-10, מטעמים שאינן קשורים להטעיה - הנתבע אינו נדרש לשלם על ירידה זו, והפיצוי אינו גדל לכדי 30 למניה.

פער גדול בין שיטות החישוב

לחלופין מציע בית המשפט העליון גישה אחרת, גישת "חסרון הכיס המקורב", שאמורה להוביל לתוצאה דומה. במקרה זה לוקחים בשלב הראשון את מחיר השוק של המניה ביום ההטעיה, ומחסירים ממנו את המחיר לאחר גילוי ההטעיה. בדוגמה הקודמת עומד פער זה על 30. בשלב השני נדרש בית המשפט להפחית מסכום זה את ירידות המחיר שאינן תולדה של ההטעיה.

בדוגמה, ירידות אלה עומדות על 10, וכך שוב מגיעים לפיצוי של 20 למניה. בית המשפט העליון מנחה אפוא את המחוזי ליישם את השיטה הראשונה, ומתיר לו - אם הדבר יקל על החישוב והבירור - להשתמש גם בשיטה השנייה. לכאורה, ההבדל בין שתי הגישות הוא נוחות הבירור השיפוטי, אלא שאין זה כך בהכרח - כפי שאראה להלן.

מכל מקום, לאחר קבלת ההנחיות המדויקות מבית המשפט, דרשה אגמון-גונן מהצדדים להעביר לה את הערכות השווי שלהם לגבי הפער שבין מחיר השוק של המניה ביום ההטעיה לבין השווי הנכון שלה באותו יום בהיעדר ההטעיה.

התובע הגיש את חוות-דעתו לעניין זה, ובה נכללה מסקנה קיצונית: היות שמדובר בהטעיה חריפה ביותר לטעמו, ערך המניה האמיתי ביום ההטעיה עמד על אפס. הפיצוי המגיע לו לפי שיטת חסרון הכיס עומד אפוא על מלוא שווי המניה ביום ההטעיה (נניח 100).

הנתבע, לעומתו, לא הגיש חוות-דעת נגדית, וביקש לנכות מהסכום המגיע לתובע את הירידות שהיו מנת חלקו של השוק כולו בין יום ההטעיה לבין יום הגילוי שלה (ירידה של 82% לטענתו).

בהחלטתה העקרונית פסלה השופטת את הצעת הנתבע, ודרשה ממנו למהר ולהגיש חוות-דעת לפי דרישתה הראשונית, שהרי שיטת "חסרון הכיס" אינה מתעניינת במישרין במה שקורה לאחר יום ההטעיה. אולם, קיימות סיבות טובות להיעתר לבקשת הנתבע, גם אם אין בידיו לסתור את חוות-הדעת של התובע.

סיבה זו נחשפת כאשר עושים שימוש בשיטה החלופית שאיפשר בית המשפט העליון. במקרה זה יש לקחת בשלב ראשון את הפער בין מחיר המניה ביום ההטעיה (100) לבין השווי של המניה לאחר גילוי ההטעיה, ונניח כי לאחר הגילוי המחיר אכן נפל לאפס. מסכום זה, העומד על 100, יש להפחית בשלב שני את הירידות שאין מקורן בהטעיה, העומדות על 82. התוצאה היא פיצוי של 18 בלבד. כאן נחשף הפער הגדול והקונספטואלי בין שיטת "חסרון הכיס" לשיטת "חסרון הכיס המקורב", שספק אם בית המשפט העליון היה ער לאפשרות קיומו.

הסיבה העקרונית לפער זה היא שלשתי השיטות עמדה משתמעת אחרת לגבי שאלת הקשר הסיבתי שבין הטעיה בניירות ערך לבין הנזק שגורמת אותה הטעיה.

נסביר פער זה על-ידי דוגמה: נניח כי חברה שנכסיה הם שדות נפט מטעה את בעלי מניותיה לגבי הסיכוי לגילוי נפט בשדותיה, אשר בהיעדר נפט אין להם ערך. לאחר זמן, ובטרם מתגלה השקר, נופלים מחירי הנפט הגולמי בעולם, כך שבשדות שלה אין כדאיות לחיפוש נפט, גם אם לא היה מדובר בשקר. שווי השוק של מניות החברה נופל אפוא לאפס, וכאשר מתגלה התרמית כבר אין נפילה נוספת במחיר, שכן בנסיבות שהתפתחו כבר אין לה שום משמעות.

לא רק עניין של נוחות היישום

שיטת "חסרון הכיס" מצווה על פיצוי במקרה זה, לפי המשמעות הכספית של יום התרמית (על דרך של חישוב היפותטי), ואילו שיטת "חסרון הכיס המקורב" אינה מורה על כל פיצוי. ירידת המחיר כולה אירעה מסיבות שאינן קשורות בהטעיה, ומכאן שאין מקום לפיצוי. ירידת המחיר בשוק איינה לכאורה את הנזק (להבדיל מהדוגמה המתוארת בפתח רשימה זו, שבה ירידת המחיר התווספה על נזקי ההטעיה).

גישה זו באה לביטוי בפסיקה אמריקנית (Bastian v Petren, 1990), אשר בית המשפט העליון התעלם ממנה. כיצד ניתן להצדיק תוצאה זו, שבה הרמאי יוצא ללא תשלום קנס? התשובה היא שדיני הנזיקין ובעקבותיהם דיני הפיצוי על תרמית בניירות ערך משלמים על נזק שהתהווה בפועל, ואין להם ברגיל מטרה עונשית (לעומת רשות ניירות ערך שלה החירות לפעול במלוא העוצמה גם בהיעדר נזק).

לו היו התובעים יודעים מלכתחילה כי שדות החברה ריקים מנפט - יש להניח כי לא היו משקיעים בה, אלא בוחרים השקעה ראויה דומה ההולמת את רצונותיהם. במקרה זה היו ירידות המחירים הכלליות בשוק מכלות את השקעתם גם בהיעדר תרמית.

שיטת חישוב הנזק האחרת, המוליכה לפיצוי של התובעים, חייבת להניח כי התובעים היו משקיעים את כספם באפיק השקעות אחר לו ידעו על התרמית, ויש לי ספק בנוגע לכשרות הנחה זו.

לסיכום, התוצאה היא שבית המשפט העליון נתן שתי הנחיות חלופיות אשר בנסיבות העניין הפער ביניהן הוא אדיר. אין פה רק עניין של נוחות חישוב ובירור הנזק, כפי שסבר בית המשפט, אלא שאלה היורדת לשורש העניין.

* הכותב סגן דיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב וחבר מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון.

עוד כתבות

בניין עיריית תל אביב־יפו / צילום: Shutterstock

חשד לשחיתות בהיקף מאות מיליוני שקלים, במעורבות משפחות פשע: עובדים בעיריית ת"א נעצרו

13 חשודים, בהם עובדי אגף התברואה בעיריית ת"א, נעצרו בחשד לעבירות שחיתות ציבורית, הלבנת הון וקיזוז חשבוניות פיקטיביות ● מהחקירה עולה כי עובדים בחברות ניקיון המספקות שירותים לעירייה פעלו להטיית מכרזים, תוך מתן שוחד וטובות הנאה לעובדי אגף התברואה ולמקורביהם

מגדל בין ערים / הדמיה: מילוסלבסקי אדריכלים

מגדל של 100 קומות על גבול ת"א: פרויקט חסר תקדים יוצא מהקפאה

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ת"א תביא לאישור מהלך שיאפשר להקים את הפרויקט גם ללא השלמת גשר סמוך - שהיה עד כה תנאי לבנייה ● המטרה: לאפשר את שחרור המכרז לפרסום

חנן מור / צילום: אייל טואג

אחרי חצי שנה: ביהמ"ש אישר את הסדר החוב בחנן מור

עיקרי הצעת ההסדר הם השלמת פרויקטים של בנייה, מכירה ואכלוס של מאות יחידות דיור, מה שיאפשר פירעון חובות לחלק מהנושים ● כחלק מההליך ידוללו חנן מור ושותפו מאור לאחוזים בודדים בחברה הציבורית ● ביהמ"ש: "המרת החוב להון תאפשר לקבוצה לצאת לדרך חדשה תחת מינוף מוקטן"

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

רווחי בנק דיסקונט ירדו ב-17% ברבעון; שיפור ניכר בהוצאות בגין הפסדי אשראי

הירידה ברווח הנקי מוסברת על ידי הבנק בשינוי בעליית המדד ומצמצום פער הריבית ● הכנסות הבנק ירדו ב-5% ● דירקטוריון הבנק החליט על חלוקת דיבידנד בשיעור של 30%, בסך של 315 מיליון שקל

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; מיקרוסופט חשפה מחשבי AI חדשים

הנאסד"ק עלה ב-0.6% ● רכישה משמעותית לסייברארק ● ריינאייר עקפה את ציפיות האנליסטים, הרווח השנתי זינק ב-9% ● פאלו אלטו תדווח היום לאחר הנעילה, צים תדווח מחר - מה צפוי בדוחות? ● מותו של נשיא אירן עלול להשפיע שוק הנפט • וויקס: הרווח הנקי זינק ב-50%, מעדכנת כלפי מעלה את התחזיות ● אופנהיימר: "החולשה במניית נייס היא הזדמנות השקעה אטרקטיבית"• יוליוס בר: "ביקוש אסייתי חזק דוחף את מחירי הזהב והכסף כלפי מעלה"

רקפת רוסק עמינח / צילום: רון קדמי

התפקיד החדש של רקפת רוסק עמינח בחברת השבבים הישראלית

רוסק עמינח, מנכ"לית בנק לאומי לשעבר, מונתה ליו"ר סטארט-אפ השבבים היילו לאחר פטירתו של היו"ר הקודם והמשקיע הראשון בחברה, זהר זיסאפל ● במרץ האחרון הרחיבה היילו את סבב הגיוס שלה שהחל ב-2021 לפי שווי של 1.13 מיליארד דולר

סטודנטים מאוניברסיטת גרנדה בספרד מפגינים נגד המלחמה בעזה / צילום: Reuters, Arsenio Zurita

החרם האקדמי על ישראל מתרחב לספרד, ובקמפוסים בבריטניה "מבינים" את חמאס

שתי אוניברסיטאות בספרד החליטו לנתק את הקשרים עם מוסדות בישראל, ולעזור לפלסטינים ● סקר בבריטניה: כמעט מחצית מהסטודנטים במדינה רואים במתקפת 7 באוקטובר "פעולה מובנת"

מירן פחמן, יוזם תחרות גרנות / צילום: טרלן בן אבי

בצל המלחמה: תחרות הפרסום העצמאית גרנות תתקיים השבוע

בעקבות המלחמה ייערכו כמה שינויים באירוע, אך לא כל משרדי הפרסום הגדולים בטוחים בנחיצותו ● איש הפרסום מירן פחמן, מיוזמי התחרות: "האירוע יתייחס ברגישות למצב"

טרמינל 1, נתב''ג / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

החל מהשבוע הבא: טרמינל 1 חוזר לפעילות מלאה

טרמינל 1 בנתב"ג, שנסגר באוקטובר 2023, צפוי לחזור לפעילות בשבוע הבא ● עפ"י נתוני רשות שדות התעופה, צפויים לעבור בטרמינל כ-200 אלף נוסעים מדי חודש ● אלה החברות שיפעלו ממנו

אילוסטרציה: shutterstock

רוב שוקי המניות בשיא כל הזמנים. זה מה שחושבים האנליסטים

שוקי המניות ב-14 מתוך 20 הכלכלות המובילות בעולם נמצאים כעת בשיא כל הזמנים או קרובים אליו ● רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית של הפניקס בית השקעות: הראלי התרחש לא רק בשוק המניות השנה, אלא כמעט בכל אפיקי ההשקעה

בנק דיסקונט ובנק הפועלים / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הרווח ירד, הדיבידנד גדל והמס החדש נכנס לפעולה: מאחורי דוחות הפועלים ודיסקונט

שני הבנקים הגדולים, שדיווחו על תוצאותיהם לרבעון הראשון של 2024, מלמדים על כמה מגמות בולטות במערכת הבנקאית ● התמתנות האינפלציה והתקררות בשוק ההלוואות העיבו על ההכנסות, ההפרשות להפסדי אשראי הצטמקו, והדיבידנד גדל במאות מיליוני שקלים

מיינה הודית בפארק הירקון בתל אביב / צילום: י.ש

פחות פרפרים, יותר מינים פולשים: המצב המדאיג של הטבע בישראל

מיני הטבע בישראל נמצאים תחת מתקפה רב חזיתית: פולשים, זיהום, צמצום שטח, אקלים ועוד. גם המלחמה כנראה לא עוזרת ● תמר דיין, יו"ר מוזיאון הטבע: "מספר קטן של ממצאים חיוביים מראה שכשמתאמצים אז יש תוצאות"

מנכ''ל חברת נייס ברק עילם / צילום: שלומי יוסף

המנכ"ל עזב והמניה נפלה: האם זה הזמן להשקיע בנייס?

בתוך יומיים לאחר הודעת הפרישה של המנכ"ל ברק עילם, איבדה מניית הטכנולוגיה הישראלית כ־15% ● האנליסטים הופתעו ובג'פריס הפחיתו את מחיר היעד למניה בכ־18% ● באופנהיימר מזהים הזדמנות השקעה "לאור מובילותה של נייס בענן ו־AI"

חברות המזון הפרטיות. האם תהיה שקיפות? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בג"ץ מאותת: חברות מזון ייאלצו לחשוף רווחיות של מוצרים

ויסוצקי, אסם, שטראוס, קימברלי קלארק, סוגת, יוניליוור, סנו והחברה המרכזית למשקאות קלים עתרו לבית המשפט העליון במטרה להימנע מחשיפת נתוניהן ● מסתמן כי העתירות יידחו, והרכב השופטים קבע: למפקח על המחירים יש סמכות לדרוש את הנתונים

אמיר ירון. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ניצחון לחברות התשלומים מול בנק ישראל: יוכלו להתחייב לריבית קבועה

למרות התנגדותו של בנק ישראל, רשות לניירות ערך אישרה את ההוראה שצפויה להכנס לתוקף ביוני ● חברות תשלומים יוכלו להציע ללקוחות שיפקידו אצלן כספים ריבית מובטחת ● הרשות: "חברות התשלומים נועדו לקדם תחרות מול מערכת הבנקאית ולכן נדרש לאפשר להן להציע ללקוחותיהן ריבית, בדומה לזו שהמערכת הבנקאית"

המתקפה הישראלית ברפיח העירה את יצרני הפייקים בעולם

העולם דרוך לקראת פעולה צבאית רחבה ברפיח, והפייקים מופצים בהתאם ● המשרוקית של גלובס

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

ביהמ"ש לענייני משפחה חשד בהלבנת הון, ונתן לרשות המסים מסמכים חסויים

ביהמ"ש לענייני משפחה הורה להעביר את כל המסמכים בסכסוך משפטי בין שני אחים לעיונה של רשות המסים לטובת בחינת פתיחה בחקירה פלילית, לאחר שעלו חששות להלבנת הון דרך חשבונות של האחים בשווייץ ● נקבע: הצורך לבחון האם בוצעו עבירות מס ע"י האחים, גובר על חיסיון ההליך ועל זכותם לפרטיות

גל הרשקוביץ / צילום: תמונה פרטית

היועץ שהוביל את מכירת הדואר עונה לביקורות: "הערכות השווי תואמות למחיר שהושג"

ראש אגף התקציבים לשעבר ומי שייעץ לרשות החברות בהליך הפרטת הדואר, גל הרשקוביץ, נחוש בדעתו כי תוצאות המכרז מיטיבות עם הציבור ● בריאיון לגלובס הוא מרגיע מפני החשש לעליות מחירים ומתייחס לניסיונות ההדחה של היו"ר מישאל וקנין

מוחמד מוחבר, צפוי להיות ממלא מקום הנשיא באיראן / צילום: Reuters, Pacific Press

מפעילות גרעינית ועד טילים בליסטיים: הכירו את הנשיא הזמני של איראן

כאשר נשיא מת או אינו כשיר למלא את תפקידו, החוק באיראן קובע כי ממלא מקומו יהיה הסגן הראשון ● עם מותו של איברהים ראיסי מונה סגנו הראשון מוחמד מוחבר ● בחירות לנשיאות יש לקיים תוך פרק זמן מקסימלי של 50 יום

בענף הבנייה נרשמת מצוקת עובדים ניכרת / צילום: Shutterstock

הביקוש לעובדים ממשיך לעלות, אך רק למשרות במיומנות נמוכה

שיעור התעסוקה על פי נתוני הלמ"ס המשיך לעלות בחודש החולף ● על פי הנתונים בניכוי העונתיות לחודש אפריל, ישנם 137 אלף משרות פנויות - לעומת 134 אלף בחודש מרץ ● יחד עם זאת, בענף הבנייה נרשמת מצוקת עובדים ניכרת