בעקבות הלנת השכר: עובדי תעש ייפגשו מחר לשקול צעדים

"מחר ב-09:30 תתקיים אסיפת עובדים ברחבה שמול ההנהלה, נוכחות חובה. נא להצטייד בכובעים". מייל קצר ולקוני בנוסח זה קיבלו הבוקר (ד') 3,400 עובדי תעש, לאחר שאתמול נודע, כי משרד האוצר לא העביר להנהלת החברה הממשלתית את הסכום הנדרש לשם תשלום משכורות העובדים לחודש אוקטובר, בסך 60 מיליון שקל.

לאחר שבחודש שעבר הזרים האוצר 60 מיליון שקל עבור מוצרים, והכסף שימש לתשלום משכורות לעובדי החברה, החודש לא העביר האוצר כספים לתעש וכך לא נותר לה ממה לשלם משכורות. מדובר בהיקף חודשי של 60 מיליון שקל, שחצי ממנו אמור להגיע ממשרד הביטחון והחצי השני מהאוצר.

החברה הממשלתית סובלת מגיבנת של 260 מיליון שקל בשנה שהולכים לתשלומי פנסיות של גמלאים, אחזקת קווים אסטרטגיים וכוח אדם עודף. בתעש אומרים שמדובר בבעיות פיננסיות מתמשכות שמלוות את תעש למעלה מעשור ואינן קשורות לפעילות השוטפת של החברה. לטענתם, הבעיות הפיננסיות נוצרו בשל אופן הפיכתה של החברה לממשלתית בשנת 1990 ובעיות יסוד שעיקרן גירעון מובנה בהון החוזר ותשלום פנסיה לגמלאי החברה.

הקווים האסטרטגיים שהחברה מחזיקה הם קווי ייצור של תחמושת כבדה עבור צה"ל ומערכת הביטחון. הגיבנת כולה מכבידה על ההתנהלות העסקית של החברה ואינה מאפשרת לה להתרומם. לכן, תעש מנסה להוביל מהלך משולב של הבראה והפרטה, ולשם כך היא זקוקה לשיתוף פעולה של המדינה.

החברה מעוניינת להנפיק 49% מהחברה בשלב ראשון של ההפרטה, ביחד עם החברה הבת עשות אשקלון, ובהמשך להפוך אותה לחברה בבעלות פרטית, ועל כך יש הסכמה עם האוצר. בהנהלה מאמינים שיש להוציא לפרישה 800-1,000 עובדים מתוך סך 3,400 עובדי החברה, כדי להבריא אותה. על מנת לקיים את שני התהליכים במשולב, סוכם בין תעש לאוצר כי יתקיים מו"מ של מספר חודשים במטרה להגיע להסכמות בנושא ההבראה וההפרטה, שבמהלכם האוצר יזרים לחברה כסף למשכורות.

רשת ביטחון

בינתיים מה שקורה הוא שמתחילת השנה צה"ל עצר את הזמנות שלו והקווים האסטרטגיים של החברה לייצור תחמושת עומדים מושבתים, ובמקביל האוצר נמצא במחלוקת מול דרישות העובדים ולכן מסרב להעביר לחברה את כספי המשכורות. סלע המחלוקת הוא דרישת העובדים לאפשר רשת ביטחון לעובדים שיישארו בחברה לאחר ההפטרה, כדי שאם יהיו פיטורים בתקופת הבעלות הפרטית, הם יהיו באותם תנאים שיקבלו העובדים שיפוטרו בתהליך ההבראה.

האוצר מצידו טוען שברגע שהחברה תהיה בבעלות פרטית, הוא פטור מאחריות לתנאי ההעסקה והפרישה של העובדים. מכיוון שאין התקדמות בין שני הצדדים בוויכוח הזה, החליט האוצר לטענת החברה לכופף את ידי העובדים ולכן לא העביר החודש משכורות. משרד הביטחון אחראי למחצית מהסכום אבל הוא בינתיים מציית להוראות האוצר וכך לא עבר החודש שקל על חשבון המשכורות לקופת החברה.

תרחיש השקשוקה

במו"מ מול האוצר מעורב גם יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, בשיתוף פעולה עם יו"ר ועד עובדי תעש, יצחק (איציק) יהודה.

יהודה אמר ל"גלובס", כי "האוצר התחיל בשיטה הרודנית שלו להפעיל טרור תעסוקתי ולפגוע בכושר הייצור שלנו. אנחנו מוכנים לשתף פעולה עם רעיון ההנפקה וההפרטה, גם אם אידיאולוגית אני לא מסכים עם זה. אבל לפחות אנחנו רוצים לשמור על זכויות העובדים. יש להם באוצר אובססיה להפריט כל דבר - זה אין מה לעשות. הייתי רוצה לראות אותם עובדים בקווים של התחמושת והכימיה כמונו".

לדברי יהודה, "התרחיש שעומד להתקיים מאוד ברור לי: בשלב ראשון, האוצר מייבש את החברה ומבאיש את ריחה כדי שאף אחד לא ירצה לרכוש אותה. בשלב שני הוא קובע מחיר נמוך מאוד, כי החברה תיראה נטולת ערך. אחר-כך האוצר יכין שקשוקה של הון ושלטון וימכור את החברה לאחד מהטייקונים בחצי חינם. בהמשך, המדינה תטען שעשתה עסקה מעולה. הרוכש יזיל דמעות תנין ויגיד שרכש ביוקר רק למען טובת העם. אחרי זה יגיע שלב הפיטורים, ובסוף תהיה סגירת חוזים שמנים לטובת הרוכש. תוך שנה-שנתיים החברה המופרטת תהיה שווה פי 10. הרוכש ינפיק במחירים מופקעים, והאזרח ישאל בתימהון 'מי האידיוט שמכר בזול' ", אמר יהודה.

למה האוצר מתנגד לאפשר רשת ביטחון לעובדים?

יהודה: "הם לא רוצים כי הם חוששים שזה ישליך על ההפרטות הבאות שלהם, למשל על התעשייה האווירית, איפה שיש הרבה יותר עובדים. הם גם שמים עין על הקרקעות שלנו ברמת השרון - יש לנו שם 6,000 דונם עם תוכנית מתאר לבניית 22 אלף יחידות דיור. לפי מחיר של 2 מיליון שקל לדירה יש להם כאן 44 מיליארד שקל רק מהקרקעות, כשהם רוצים שנפנה את קרקעות ונזוז לרמת בקע בנגב.

יש אבל בעיית זיהום בקרקעות האלה. לא פשוט לבנות שם.

"רק 1,000 דונם מתוך זה סובל מזיהום ולטהר את הקרקע הרבה יותר זול מלדאוג לתנאים שלנו. אז מה הם רוצים, שיבואו לפה כרישי נדל"ן?

"יש פה עובדים נאמנים שעובדים מהשירות הצבאי שלהם. עבור הפיכת רפאל מיחידת סמך לחברה ממשלתית המדינה שילמה 7.5 מיליארד שקל. אנחנו רוצים הרבה-הרבה פחות.

השיטה הדורסנית הזאת של מאבק באמצעות אי תשלום משכורות לא תעבוד. אם הם חושבים שככה הם יגרמו לנו להרים ידיים הם טועים. ניאבק עד טיפת דמנו האחרונה".

"יותר אחראים מהאוצר"

מה אתם חושבים לעשות?

"נתכנס מחר ונקבל החלטות. אנחנו עושים כל דבר בשיקול דעת בלי לפגוע בביטחון המדינה. אנחנו ממשיכים בינתיים לעבוד על המוצרים - אנחנו הרבה יותר אחראים מפקידי האוצר", אמר יהודה.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה, כי "האחריות לתשלום השכר לעובדי תע"ש היא של הנהלת החברה. אם ההנהלה אינה מסוגלת לבצע זאת, יש לשקול פתרונות שונים, כולל פתרונות קיצוניים". גורמים בסביבת האוצר טוענים, כי עובדי תעש העלו דרישות לא הגיוניות ולכן בשלב זה לא מתקיים מו"מ.

יו"ר ההסתדרות עופר עיני מסר: "אנחנו רואים בחומרה רבה את אי תשלום המשכורות, וננקוט בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי לפתור את הבעיה. אני רוצה להזכיר שבעסקת החבילה האחרונה עבר חוק ממשלתי ביוזמת ההסתדרות, הקובע כי הלנת שכר היא עבירה פלילית ואנחנו מצפים מהממשלה לכבד את החוק".