העובדה שחברת
קוקה-קולה משקיעה משאבים כספיים ומחקריים בתחום המים לא מפתיעה במיוחד. הרי זו חברה שכל פרנסתה היא מייצור ומאספקת משקאות קלים, שכולם מבוססי מים. ללא מים איכותיים וזולים אין לחברה קיום.
אלא שהמים כבר אינם מוצר מובן מאליו, והפכו ליקרים להשגה. "גם לעסקים יש תפקיד בנושאים חברתיים הנוגעים למים", אומר בראיון בלעדי ל"גלובס" גרג קוץ', מנהל תחום המים הגלובלי בתאגיד קוקה-קולה, "התפקיד הזה איננו רק ממניעי צדקה, אלא משימה שעל הארגונים לבצע. הסיכונים הקשורים במים בעולם הם גם הבעיה שלנו".
קוץ' ישתתף בוועידת ווטק הבינלאומית למים, אנרגיה נקייה וסביבה שתתקיים בשבוע הבא בתל-אביב בשיתוף "גלובס". הוא מגיע לישראל כאורח של קרן ההון סיכון הישראלית אתגר, המנהלת את השקעות קוקה-קולה העולמית בתחום החדשנות בישראל.
לחצים בעולם המים
"כתאגיד שקיים 124 שנה, מים היו תמיד נושא קריטי לגבי עסקינו", אומר קוץ'. "אנחנו לא מגוונים בעשייה שלנו, אלא ממוקדים בתחום המשקאות הקלים. בנוסף, המוצרים שלנו מבוססים על סחורות חקלאיות, כמו סוכר ופולים שונים, וכולם דורשים מים לשם גידולם".
לדבריו, לפני עשור התחילה החברה לבחון את יחסה למים. "התחלנו להתמודד עם סיכונים גוברים כתוצאה מהלחצים בעולם המים. במקומות מסוימים בעולם יש בעיה ברמת הביטחון במים, במקומות אחרים יש מחסור בתשתיות או איכות ירודה של מים". שווי השוק שלנו הוא 130 מיליארד דולר והוא נובע מהמוניטין שלנו ומהנאמנות של הלקוחות. מים הם רכיב מרכזי בפעילות שלנו, ואם נפספס, המותג שלנו ייפגע".
קוץ' מציין, כי אנשים מודעים היום יותר לכך שהמקורות למים איכותיים זמינים הולכים ומידלדלים, ושיש להשקיע רבות בייצור מים ובטיהור מים ממקורות כמו הים. "אנחנו מייצרים ומפיצים את המוצרים שלנו על-ידי כ-1,000 מפעלים מסביב לעולם", אומר קוץ', "אנחנו לא עסק ייצוא. התלות שלנו במים היא בעיקר בהיתרים אזוריים, לפי המדיניות בכל מדינה. יש לנו מפעלים בכל העולם, חוץ מבצפון קוריאה, בקובה ובמיאנמר (בורמה)".
כדי להתמודד עם הסיכונים והלחצים בנושא המים בעולם, קוקה-קולה גיבשה תוכנית סיכוני מים. "השיעור החשוב הוא שהאחריות שלנו לא נגמרת בגבולות המפעלים שעובדים איתנו במדינות השונות. גם בתוך המפעלים אנחנו דואגים ליעילות השימוש במים, לאיכות שלהם ולטיפול נאות בשפכים כדי לא לזהם את הסביבה", אומר קוץ'. "גם למדנו, שהאחריות שלנו היא למקורות המים שאנחנו חולקים עם הקהילה, כמו נהרות למשל. המוטלת עלינו האחריות להגן על מקורות המים, כמו שלג או גשם וגם על האדמה שדרכה עוברים המים עד למקום האיסוף שלהם".
החברות בלו-איי ואטלנטיום תחילה
קרן ההון סיכון אתגר, בהובלת תמר צ'חנובר, מאתרת עבור החברה מידע וחידושים בתחום הטכנולוגיה בישראל בתחומי המים והאנרגיה, החומרים והאריזות. בין היתר, קוקה-קולה ישראל הטמיעה בעבר את הטכנולוגיה של הסטארט-אפ בלו-איי מכפר סבא, העוסק במדידה ובקרה של פרמטרים שונים במים וניטורם בזמן אמת.
מבחינת החברה הקטנה הייתה זו התפתחות עצומה, אבל גם לקוקה-קולה, שתלויה כל-כך בטכנולוגיות מים, יש אינטרס להתוודע למובילות הטכנולוגית של ישראל בתחום המים - בניקוי שלהם, מחזור, יעילות וביטחון.
"יש לנו בישראל שותפות עם קרן אתגר ובהיבט גלובלי יש לנו שותפויות עם אוניברסיטאות בהולנד ובארה"ב", מפרט קוץ' את ההשקעות של קוקה-קולה. "השקענו יותר מ-2 מיליארד דולר בשתי קרנות הון סיכון העוסקות בטכנולוגיות מים - Rockport ו-DFJ - המשקיעות מנקודת מבט פיננסית, אבל בתחומי קלינטק שמקנים לנו קשר ליוזמות טכנולוגיות בתחום המים".
לדבריו, גם באטלנטה יש לחברה יחידה שתפקידה הוא להחדיר טכנולוגיות חדשות ולבדוק תחומי קלינטק שונים.
עם אילו חברות ישראליות נוספות אתם עובדים, נוסף לבלו-איי?
"גם הטכנולוגיה של אטלנטיום משולבת אצלנו בהרבה סניפים של החברה. נעשים כעת מאמצים להביא סטארט-אפ ישראלי נוסף לפיילוט מסחרי בהודו, ויש חברות אחרות נוספות שאנחנו במגעים מתקדמים איתן".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.