שמיים סגורים, רובוטים פתוחים

ענף הבנייה בישראל נחשב הכי פחות טכנולוגי, וכולנו מכירים את הסיני עם השפכטל; למרות שהתדמית כבר לא לגמרי מוצדקת, זינוק טכנולוגי של ממש קשה ליישום בארץ בשל היעדר מאסה קריטית של בנייה סטנדרטית - שבלעדיה הקידמה אינה כלכלית

בעוד שבענפי ההיי-טק והתקשורת מתקשים העוסקים בענף לעקוב אחרי הפיתוחים החדשים, נראה כי ענף הבנייה קופא על שמריו, ובכל אתר בנייה נוכל למצוא את הרצף והטייח עושים את אותה עבודה שעשו לפני חמישים שנה ויותר. האם זה בגלל שהיזמים מעדיפים עבודה זולה, או בגלל שהם רוצים שכל פרויקט יהיה שונה ומיוחד מקודמו?

הכנס הארצי השנתי של איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות שייערך ב-23 וב-24 לנובמבר במרכז הכנסים אווניו הוא הזדמנות לבדוק מה התחדש בענף הבנייה בישראל, והאם בעתיד הקרוב הבנייה המתועשת אכן תחליף חלקית את הבנייה המסורתית.

פרופ' יחיאל רוזנפלד מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, שירצה בכנס איגוד המהנדסים על תיעוש הבנייה, מציין כי ענף הבנייה בעולם הגדול עובר תמורות טכנולוגיות ללא הרף. לדבריו, "סטנדרט הבנייה כיום משופר לאין ערוך לעומת מה שהיה מקובל לפני כחמישים שנה, וטכנולוגיות הבנייה מתוחכמות אף הן. ענף הבנייה בישראל, בדומה לשאר העולם המפותח, ובניגוד להשמצות לא-בדוקות, עשה כברת דרך משמעותית בשיפור רמתו - המקצועית, הטכנולוגית, הניהולית והארגונית, ושיפר בצורה משמעותית את האיכות ואת הבטיחות של תוצרתו ושל מרכיביה. אולם, למרות ההתקדמות הגדולה ענף הבנייה בארץ רחוק עדיין מלנצל את הפוטנציאל הטכנולוגי שעומד לרשותו בכל הקשור לתיעוש הבנייה".

פרופ' רוזנפלד מציין כי ישנן מספר סיבות לכך שבישראל לא מנצלים מספיק את ההתקדמות הטכנולוגית ואת התיעוש. ראשית, יש היכרות לא-מספקת של כלל העוסקים בענף עם שיטות בנייה חדשניות וחומרים חדישים. בענף קיים ארגון ארעי ופרויקטאלי של הבנייה, לעומת ייצור קבוע וסידרתי ברוב התעשיות האחרות. בענף קיים ביזור של הייזום, התכנון והביצוע של כל פרויקט בנייה בין עשרות גורמים - ה"מתיישרים" בד"כ לפי המכנה המשותף הנמוך בבחירת שיטות הבנייה.

לדבריו, בענף הבנייה בישראל אין "שחקנים ראשיים" שהם גדולים דיים כדי להכתיב כיווני התפתחות ולהשקיע בהם, ולמרבית העוסקים בענף נוח להסתמך על כח אדם זול המועסק בעבודה פשוטה ועל בסיס ארעי, ללא מחויבות לטווח ארוך. אך האשם הוא לא רק בשחקנים בענף אלא גם בשוק עצמו. שוק הבנייה בישראל לא-יציב, ולכן הוא מעמיד בספק את ההחזר על ההון שצריך להשקיע מראש - בציוד, במתקנים ובידע - הנחוצים לבנייה מתועשת.

סיבות אלו ואחרות גורמות לכל העוסקים בבנייה בארץ - יזמים, מתכננים, קבלנים, יצרנים, משתמשים, לקוחות סופיים, ספקים, קבלני משנה וכו' - להעדיף, בד"כ, את הדרך הסלולה והמוכרת של שיטות בנייה קונבנציונאליות, ולהירתע משימוש בשיטות, בחומרים וברכיבים פחות מוכרים.

עתיד תיעוש הבנייה

הבנייה העתידנית של בניינים גדולים ושל מבננים (מקבץ של מספר בניינים) תתבצע, להערכת רוזנפלד, לפי התסריט הבא: ייצור של רכיבים ומכלולים שלמים במפעלים "טרומיים" (לא רק של בטון מזוין, אלא גם פלדה, חומרים מרוכבים, מכלולים של מערכות משולבות וכו'); הובלתם לאתר לפי סדר קבוע מראש ומתוזמן היטב; שינוע והרכבה באתר בעזרת עגורנים ואמצעי הרמה מתקדמים אחרים; קיבוע הרכיבים, לרוב באמצעות חיבורים יבשים; השלמה של יציקות בטון יעילות באתר; השלמת הסגירה של מעטפת הבניין ע"י קירות מסך מושלמים המובאים מבחוץ; השלמת עבודות גימור פנימיות וחיצוניות תוך הסתייעות ברובוטים ובכלי עזר מתקדמים; השלמת המערכות האלקטרו-מכאניות בשיטות מתקדמות ויעילות; אכלוס חלקי של בניינים גדולים כבר תוך כדי מהלך הבנייה; הקטנה דרסטית בכמויות של פסולת בניין ובהפרעות הסביבתיות תוך כדי תהליך הבנייה.

חזון זה, אומר רוזנפלד, מתממש כבר בחלקו, בעיקר ביפן, שהשכילה לנטרל חלק ניכר מן הגורמים המעכבים את תיעוש הבנייה, ושאינה מוכנה להעסיק עובדים זרים בבנייה.

המהנדס ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, מציין כי אכן אם נבחן את הנושא בראי של 20 השנה האחרונות, נראה ששום דבר לא השתנה בעניין תיעוש הבנייה בישראל, והסיבות לכך הן שורשיות ולא ניתנות לשינוי. עם זאת, אין הדבר אומר כי אין שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ואין התפתחות בבנייה.

"תיעוש בנייה מחייב סטנדרטיזציה, אך שוק הבנייה למגורים בישראל הוא יחסית מצומצם, הפריסה הארצית ומגוון סוגי הדירות מייצרים שוני קיצוני במוצר ולא מאפשרים אחידות. אין דמיון בין דירות שבונים בגדרה לדירות שבונים בחיפה או בתל אביב. הכנת תשתית לתיעוש היא יקרה ויעילות כלכלית מתקבלת רק שמשתמשים באמצעי הייצור מספר רב של פעמים, וזה בלתי אפשרי בארץ", אומר דוד.

לדבריו, הדבר שהכי מפריע לסטנדרטיזציה של ענף הבנייה ולתיעוש הוא התחרות השיווקית. מנסים למתג כל פרויקט. אם זה תכנון של אדריכל ריצ'רד מאייר באלנבי רוטשילד, ג'ורג'יו ארמני בנוה צדק על הים או פיליפ סטארק ב-YOO. כמובן שגם אדריכלים ישראלים רבים ומוכשרים מייצרים מבנים שונים ומיוחדים, כל אחד בפני עצמו, והתחרות גדולה. "מי יעלה על הדעת שפרויקט שמתוכנן בצורה מיוחדת וייחודית לצורך שיווקו ע"י ארמאני יהיה ניתן לביצוע באותו תיעוש כמו פרויקט של ליבסקינד? לכן כל הבנייה במדינת ישראל הופכת להיות בניית בוטיק. זה צורך שיווקי של הישראלי המפונק. כשרוצים איכות ומיתוג, אין סטנדרטיזציה ואין תיעוש", מדגיש דוד. "בנוסף, ראשי הערים ומהנדסי העיר מציבים בפני היזמים דרישות אדריכליות מיוחדות כדי לשפר את חזות העיר ואיכות הסביבה".

בכנס השנתי של איגוד המהנדסים יוצג מבנה בקונפיגורציה מסתובבת שנבנה בדובאי ותוכנן על-ידי אדריכל דוד פישר. "יש שיחושו קנאה שבניין כזה טרם נבנה בישראל, אך לאותם מפקפקים אני יכול לומר שבעתיד הלא רחוק נראה גם בישראל פרויקטים דומים", מבטיח דוד.

יקי אמסלם, מבעלי חברת אלמוג כ.ד.א.י, אומר כי חידושים בענף הבנייה בהחלט יכולים לקצר את זמן הבנייה, לשדרג את איכותה ואת טיב העבודה והכל תוך חיסכון בהוצאות כ"א.

חידושים טובים ליזם

לדברי אמסלם, כרגע החידושים בענף הבנייה מתרכזים בתיעוש עבודות הבנייה הממוקד בעיקר בעזרי הבנייה, כמו תבניות מתרוממות, תקרות מתועשות, תבניות מתכווצות, הגורמות לקיצור משמעותי בהתקדמות הבנייה ומביאים את החברה לחיסכון בעלויות הביצוע של כ-15%.

אמסלם מדגיש כי "עלות חידושים אלו ברוב המקרים אינה מקבלת ביטוי במחירי הדירות הנמכרות, ואינה 'נספגת' בכמות השימושים החוזרים. לדוגמה: בהקמת מגדלי היוקרה בפארק צמרת בתל אביב משתמשים בעבודות השלד בתבניות מתרוממות. עלות תבנית שנאמדת בכ-1.5 מיליון דולר מתחלקת על פני כמות גדולה של דירות המרוכזות במבנה אחד, ולכן עקב פעילות חוזרת בשימוש בתבנית עלות הרכישה ליחידת דיור קטנה ומאפשרת את השימוש בחידושים אלו, המקצרים משמעותית את לוחות הזמנים לקבלן. לחידושים שנכנסו לענף יש השלכה ישירה על עניין גיוס העובדים. ככל שמתקדמים בטכנולוגיה פוחת הצורך בעובדים העובדים עבודת כפיים, מה שחוסך לחברות הבנייה עד 10% בהוצאות", מציין אמסלם. *

החידושים: מאקדח מסמרים ועד רובוטים

שוק הבנייה והתשתיות כולל היום מגוון מוצרים חדשניים, שיוצגו בתערוכה מיוחדת במסגרת הכנס הקרוב של האיגוד.

רובוט בנייה ניסויי

בטכניון פותח אב טיפוס של רובוט רב תכליתי, בעל יכולות ביצוע של פעילויות גמר בתוך בניינים, שכוללות בניית מחיצות פנים לפי התוכניות הספציפיות, הדבקת אריחים וגימור פני הקיר בשכבה דקה של טיח וצבע.

לדברי פרופ' רוזנפלד, הנושא של יישום רובוטים ניידים באתרי בנייה נמצא בשלבי פיתוח בעולם, והיפנים מתקדמים בו באופן מיוחד. הקונספט הייחודי של הרובוט שפותח בטכניון הוא בהיותו רב תכליתי תוך החלפת כלי הקצה והאמצעים הנלווים לצורך הספקת החומרים וההשלמות האחרות. הרובוט מבצע 70% מהעבודה השגרתית של הריצוף, בעוד האדם משלים את 30% הנותרים המחייבים כישורים ידניים, לדוגמא חיתוך מרצפות וביצוע שוליים ופינות. "צוות" משולב של רובוט עם אדם אחד או שניים יספקו תפוקה שוות ערך לעבודת 10 אנשים.

לוחות בטון

חברת אקרשטיין פיתחה לוחות של בטון אדריכלי מתועש - חיפויים במידות גדולות במיוחד, אלמנטים דקורטיביים לעיטוף חזיתות ופריקסטים בגדלים של קומה שלמה המיוצרים ביחידה אחת. השימוש בלוחות חוסך עלויות וזמן בנייה בצורה משמעותית.

המוצרים המתקבלים מאופיינים ברמת דיוק מילימטרי שמקובלת בתחום של עיבוד שבבי במתכות, ולא בבטון. השימוש בתבניות מסוגננות מאפשר ייצור מוצרים בכל צורה וחתך. אביזרים אלו ישמשו לעיגון בשלב ההרכבה באתר.

אקדח מסמרים

חברת INNOPRO תציג בתערוכה את הדור החדש של "אקדחי מסמרים" (מערכות להידוק ישיר) מתוצרת החברות PASLODE ו-SPIT. מדובר במוצר המאפשר לקבלן הגבס לחבר "מסלול" לרצפת בטון בפרק זמן של שניות בודדות, ללא צורך במקור מתח חיצוני, תוך שימוש בכלי אחד "אלחוטי" במקום בשלושה כלים חשמליים או נטענים. כך, פרק הזמן להתקנת נקודת עיגון אחת יורד מ-2 דקות ללא יותר מ-20 שניות. היישום המהווה תחליף לשילוב המסורתי, היקר והאיטי של פטישון/מברגה וכד'.

מערכת תרמית

חברת אורבונד תציג בתערוכה את מרמוריט, מערכת למעטפת תרמית, המורכבת מאריחי פוליסטירן בעובי 5 ס"מ וציפוי ייחודי (צבעוני או מינראלי). מערכת מרמוריט מקנה למבנה התנהגות תרמית אופטימאלית, והציפוי הייחודי מקנה למעטפת חזות חדשה ואסתטית לטווח ארוך. המערכת עמידה באש, גמישה, מונעת סדיקה בקירות המעטפת ואטומה בפני חדירת מים.

המערכת מתאימה לשיפוץ בתים וליישום בבתים חדשים על גבי צידם החיצוני של קירות המעטפת. התקנתה מתבצעת באמצעות הדבקה וברגים וחוסכת את הרבצת הטיח ויישום הבידוד.