משרד המשפטים שוקל להתיר הגשת מסמכים באנגלית לרשות התאגידים

משרד המשפטים בוחן את שינוי ההסדר הקיים, שלפיו ניתן להגיש מסמכים לרשות התאגידים בשפה העברית בלבד.

בשבועות האחרונים פנתה עו"ד מרים אילני, הממונה על חקיקה כלכלית במשרד המשפטים, אל גופים בסקטור הפרטי והציבורי, על מנת לקבל את הערותיהם להצעה שתאפשר הגשת מסמכים גם בשפה האנגלית. בבסיס ההצעה בחינת התכליות הספציפיות הרלוונטיות לכל סוג של תאגידים ומסמכים.

על-פי המצב הקיים, יש להגיש לרשות התאגידים תקנונים של חברות ועמותות וכן הסכמים של שותפות מוגבלת והסכמי שיעבוד על נכסי חברה - רק בשפה העברית.

הסדר זה מתבסס על מעמדה של השפה העברית כשפה הלאומית, וכן על הרצון להגן על מי שנדרשים לעיין במסמכי ההתאגדות והשיעבוד. לכך מתווסף הרצון להבטיח פיקוח אפקטיבי של רשם התאגידים במקרים בהם הוא נדרש לבחון את המסמך שמוגש לרשות.

מנגד, אומרים במשרד המשפטים, קיימים טעמים טובים לאפשר הגשת מסמכים גם בשפה האנגלית. כך יש חשיבות לכיבוד רצונם של מעצבי ההסכם לעגנו בשפה המובנת להם. כמו כן, הצורך בהגשת מסמכים בעברית מקשה על חברות המתנהלות בעולם העסקים הבינלאומי ומקשה על כניסת משקיעים זרים לישראל.

לאחר בחינת פרטי המידע המוגש לרישום ברשות התאגידים וחשיבות הפומביות שלו לציבור בישראל, הציעו במשרד המשפטים הסדר שאלה הם עיקריו: חברות עסקיות ושותפויות מוגבלות יהיו רשאיות להגיש את התקנון בשפה האנגלית, לצד טופס שיפרט בעברית את מטרות החברה ואחריות החברים; עמותות וחברות לתועלת הציבור יהיו רשאיות להגיש תקנונים רק בשפה העברית. מוצע לבחון את האפשרות להגיש את התקנון באנגלית בצירוף תרגום נוחות, שיאושר על-ידי נוטריון או בדרך אחרת שתיקבע.

כן סבורים במשרד המשפטים כי יש מקום להשוות את הדין החל על רישום משכונות לפי חוק המשכון, לדין החל על רישום שיעבודים לפי פקודת החברות, כך שלא יהיה צורך לצרף את הסכם השיעבוד לשם רישום השיעבוד. לשם כך נדרש תיקון לפקודת החברות, ועד אז מוצע לאפשר להגיש את ההסכם בשפה אחרת.