פשיטת הרגל של דובאי היא אמנם תסמין לא כל כך מאיים, אך היא עדות לכך שהעולם עדיין חולה והיא אינה אירוע נקודתי, כי אם סמן למה שיבוא.
59 מיליארד דולר הוא סך חובה של דובאי וורלד שכעת די ברור שלא יוחזר במלואו ולא במועדו מאחר ויכולת המדינה לגייס חוב חדש ירדה לטמיון בימים האחרונים. אף שהסכום אדיר, הבנקים המערביים יכולים כיום לעמוד בו, גם אם יצטרכו למחוק עשרות מיליארדי דולר. אך אין בכך בכדי להעיד שבכך תמה הפרשה. זה אינו אירוע נקודתי שהבנקים יעמדו בו ואחריו ימשיכו הלאה, להתבשם בחגיגות סוף המיתון המתפשטות ממדינה למדינה.
זורים חול בעיני המשקיעים
הבנקאים והפוליטיקאים ממזרח וממערב יצאו בסוף השבוע בהכרזות מרגיעות ולפיהן עם כל הכבוד לדובאי ולכסף הגדול שנשפך בה כדי לממן פרויקטים גרנדיוזים, אין במה שמתרחש בה בימים אלה בכדי להשפיע על העולם. בכדי להביא להשפעה עולמית. אני דווקא טוען שאותם בנקאים הם אינטרסנטים או זורעי חול בעיני המשקיעים או שניהם.
הדיפולט של דובאי הוא אמנם תסמין לא כל כך מאיים. אך הוא תסמין מחלה שהעולם עדיין נושא. גם אם שוקי המניות בעולם עלו לרמות לא רחוקות מרמתן טרם המשבר, גם אם הדולר נחלש חזרה וגם אם חברות טובות במערב גייסו ב-2009 סכומי עתק זה עדיין לא אומר שהבעיות נפתרו.
משבר דובאי מוכיח כי יכולתם של גופים מחוץ לאירופה וארה"ב לגייס סכומים גדולים עדיין מוגבלת מאוד, ושרמות התשואה שאליהם הגיעו שטרי ה-CDS (ביטוח אבדן אשראי) על מדינות לאחרונה, פשוט מגוחכות.
בתחילת 2009 רוב המדינות התקשו לגייס אפילו אם הציעו ריבית דו ספרתית. והנה היום, פחות מ-12 חודשים מאוחר יותר, האג"ח וה-CDS של מדינות מסוכנות ואפילו פושטות רגל כמו איסלנד, נסחרות בתשואה מגוחכת בשיעור אחוזים בודדים.
צלצול השכמה
התזכורת שהגיעה מדובאי תחזיר את הפחד למשקיעים. היא תחזיר את הסלקטיביות בין מדינות עם מקורות תזרים עצמאיים לבין אלו שתלויות בחסדי אחרות. ובאחרונות הבעיות יצופו כעת מהר יותר. התוצאה תהיה עליה ברמות CDS של חלק לא קטן ממדינות העולם במזרח אירופה, חבר המדינות ובמזרח הרחוק.
ההשלכה של כך בהחלט עשויה להיות פגיעה בשוק האג"ח העולמי, בעיקר בקונצרניות ובעקבותיו גם בשוקי המניות.
ירידות משמעותיות יותר ממה שעשו הבורסות בימים האחרונים בהחלט אפשריות ולכן כדאי להיזהר מנכסים מסוכנים בטווח הנראה לעין.
יובל זעירא הוא שותף מנהל בחברת ערך מוחלט לייעוץ פיננסי וניתוח חברות