החלטתו של שר המשפטים יעקב נאמן להמליץ על עו"ד יהודה וינשטיין כמועמדו המועדף לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, סיימה הלכה למעשה את הליך הבחירה. הצבעתם של שרי הממשלה, ככל הנראה בשבוע הבא, תהיה לפרוטוקול בלבד, שכן - אם לא תתרחש הפתעה רבתי, הממשלה צפויה לאמץ את המלצת שר המשפטים, ותמנה את סנגור הצמרת ליועץ הבא, שייכנס בנעליו של מני מזוז החל מסוף חודש ינואר.
וינשטיין ייהנה אמנם, לפחות בשלבים הראשונים של כהונתו, מכלל סמכויותיו של היועץ, מאחר שיוזמת הפיצול של נאמן הוכנסה בשלב זה להקפאה. ואולם בשל ריבוי ניגודי העניינים שהוא צפוי להיתקל בהם, בפרט בתיקים של צווארון לבן ובכירי המערכת הפוליטית, הוא יתפקד בפועל כיועץ משפטי חלקי בלבד, במקרה הטוב.
מה שצפוי לקרות הוא שוינשטיין ימצא עצמו נדחק לעסוק דווקא באותם היבטים של עבודת היועץ שבהם אין לו כלל מומחיות או יתרון יחסי, בעוד שבתחום הפלילי הוא יהיה מנוע ומוגבל על כל צעד ושעל.
איך זה יעבוד בדיוק? מקורביו של וינשטיין כבר דיברו על "חומה סינית" שהוא יקים בינו לבין כל תיק שבו יש צל צלו של ניגוד עניינים. ניקח לדוגמה את פרשות ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. וינשטיין משמש אחד מארבעת סנגורי הצמרת של אולמרט, בתיק מרכז ההשקעות-ראשונטורס-טלנסקי הנדון בבית המשפט המחוזי בירושלים. בצנרת יש תיק נוסף העוסק באולמרט - תיק המינויים הפוליטיים במשרד התמ"ת וברשות לעסקים קטנים.
שרשרת פסילות
האם הוא יוכל להרשות לעצמו לטפל בתיק הזה? בוודאי שלא. ההחלטה הסופית בתיק תתקבל איפוא אצל פרקליט המדינה משה לדור, מכוח מינוי מיוחד של שר המשפטים, שכן הסמכות הפורמלית בחוק לקבל החלטה על העמדה לדין של ראש ממשלה נתונה ליועץ בלבד.
לפני שנים אחדות כבר הוציאה ציפי לבני, בכהונתה כשרת המשפטים, כתב מינוי שכזה, לפרקליט המדינה ערן שנדר ואחריו ללדור, מאחר שמזוז פסל עצמו מקבלת החלטה בתיק בנק לאומי של אולמרט, בשל העובדה שאחותו, עו"ד ימימה מזוז, שימשה היועצת המשפטית של משרד האוצר בתקופה הרלוונטית.
התיק המשמעותי ביותר העושה דרכו בימים אלה בצנרת של משרד המשפטים בואכה החלטת היועץ הוא כמובן תיק החקירה האינסופי נגד שר החוץ אביגדור ליברמן. אלא שוינשטיין, שייצג את אחד האוליגרכים שהיה נתון במחלוקת משפטית עם מקורבו של ליברמן, מיכאל צ'רנוי, ייאלץ לפסול עצמו גם מכאן.
ניגוד העניינים אמנם איננו מובהק, אבל "צל צלו" יש כאן בהחלט. ואם לא יפסול - אפשר גם לדמיין את מבול העתירות לבג"ץ שיוגשו נגדו. במקרה כזה, בג"ץ לא יירתע מלפסול את החלטת היועץ וינשטיין לקבל בעצמו את ההחלטה בתיק, מאחר שלא מדובר בתוכן ההחלטה בתיק, אלא בפרוצדורה מינהלית - לחם חוקו של בג"ץ.
באותו אופן יצטרך וינשטיין לפסול עצמו גם מטיפול כלשהו בפרשת רשות המסים, העמדתו לדין של איש העסקים ארקדי גאידמק, פרשת הסגרתו מפרו של השופט לשעבר דן כהן, מפרשת עו"ד יעקב וינרוט החשוד בקבלת שוחד מאיש רשות המסים שוקי ויטה, במשפטו של ד"ר ג'קי סרוב העומד לדין על קבלת שוחד. אם יבקש להקפיד על הפרדה מלאה בינו לבין לקוחותיו לשעבר, ייאלץ להימנע גם מטיפול בענייניהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאותו ייצג בעבר, וכן של ח"כ שאול מופז והשר לשעבר אריה דרעי.
חלק ניכר מאותן החלטות בתיקים שתוארו, יצטרכו להתקבל על ידי פרקליט המדינה לדור. כך אפשר גם להבין את התבטאותו של לדור בסוף השבוע בכנס העמותה למשפט ציבורי בקיסריה. לדור גמר את ההלל על מינוי וינשטיין ליועץ. אפשר להניח שלדור מודע לכוח הרב שיהיה בידיו אם רשימת ניגודי העניינים הללו של וינשטיין אכן תבוא לידי ביטוי. ואפשר שאנשי המערכת המשפטית החליטו להימנע מקרבות פרסונליים על זהות היועץ, ולשמר כוחות להמשך המאבק נגד פיצול הסמכויות.
מה יישאר איפוא לוינשטיין? האם הוא יישב משועמם בלשכתו בעוד שבחדרים הסמוכים יתקבלו כל ההחלטות החשובות הללו? סביר להניח שלא.
עיקר תפקידו של היועץ איננו בתחום הפלילי כלל, אלא בשלל נושאים הכרוכים בייעוץ משפטי למשרדי הממשלה השוליים, בכתיבת הנחיות, בפיקוח על חקיקה ממשלתית ובהתוויית מדיניות - הן בתחום האזרחי, הן המינהלי והן הפלילי. בכל מה שאיננו משפט פלילי, וינשטיין יהיה חופשי לעסוק כאוות נפשו. הבעיה היא רק שאין לו כמשפטן כל מומחיות בענפי משפט אלה, והוא ייאלץ להסתמך על עבודת המטה שיעשו עבורו אנשי משרד המשפטים.
התנהלות בעייתית
ברוב התיקים הפרטניים בתחום הפלילי, שעל פי הגדרתם ההחלטה בהם אמורה להתקבל בידי היועץ, וינשטיין ייאלץ איפוא לוותר. ומה בדבר התוויית מדיניות פלילית? נניח שוינשטיין יחליט לכנס את בכירי מערכות האכיפה, בפרקליטות, במשטרה, ברשות המסים ועוד, ולהודיע להם כי הוא איננו רואה חשיבות רבה בהקדשת משאבים ומאמצים בעבירות צווארון לבן. "צריך לפרק את יאח"ה", הוא עשוי לומר, "ולשלוח את השוטרים האלה לפטרל בטיילת".
סביר להניח שגם אז יקום קול צעקה, וטענות נגד היועץ על שהוא מנסה לפרק את הזרוע האוכפת את החוק הפלילי על עברייני צווארון לבן - לקוחותיו לשעבר.
מינויו של וינשטיין ליועץ צפוי איפוא לגרור השלכות בעייתיות לאורך כל תקופת כהונתו, וההחלטה לבחור בו מסמנת את ההתנהלות הבעייתית של נאמן, שניסה לכפות את רעיון הפיצול, ובהמשך המליץ על מועמד שבתחום עיקר מומחיותו הוא יהיה מנוע במידה רבה מלעסוק.
ואולי יש כאן אג'נדה נסתרת של השר, שבמרכזה תוכנית להכשיר את הקרקע לפיצול התפקיד זמן קצר אחרי שוינשטיין ימונה: אם יוכרז על פיצול התפקיד, אין ספק שוינשטיין יבחר להתמודד על תפקיד התובע הכללי, ולא יישאר בתפקיד היועץ המשפטי, נטול הסמכויות הפליליות. אחרת, הפארסה רק תגבר.