פרשת דטהסייף, חברת ה-IT השישית בגודלה בישראל, מסתעפת. לאחר שהחברה נכנסה אתמול (ג') להקפאת הליכים עקב חובות של כ-120 מיליון שקל, תוך שהבעלים עומר נירהוד מאשים את חברת DMO בקריסה - מאשים היום (ד') דורון עמית, לשעבר המנכ"ל והבעלים של DMO, את נירהוד בהשתלטות על DMO ובהרעת מצבה הפיננסי.
"נירהוד הביא לקריסתה של DMO, ואז רכש אותה בנזיד עדשים", אומר עמית ל"גלובס". "להיתמם ולומר שהחובות של DMO הם אלה שהכבידו על דטהסייף זה שקר. נירהוד קנה אך ורק את הפעילות של DMO - את הדבש שלה - ולא את המפעל שלה".
ממסמכים שהגיעו לידי "גלובס" עולה כי בשנת 2007 היה ל-DMO הון עצמי של 2.9 מיליון שקל ורווח נקי של כ-310 אלף שקל, על מכירות בהיקף 25 מיליון שקל. לדברי עמית, כבר בסוף 2007 פנתה אליו דטהסייף בהצעה לרכוש את DMO תמורת 10 מיליון שקל. לדבריו, נירהוד ביצע בדיקת נאותות לרכישת כל החברה, והיה אפילו הסכם בין הצדדים - אלא שבדרך התגלעו קשיים.
"בתחילת 2008 נירהוד היה על סף רכישת החברה כולה", אומר עמית. "היה כבר הסכם, והוא עשה בדיקת נאותות. אך בגלל רצונו של סמנכ"ל השיווק של DMO, יניר מרסיאנו, להיכנס כשותף, ההסכם לא יצא לפועל, ומכרתי 25% מהמניות שלי בחברה למרסיאנו. באפריל 2008 דטהסייף נכנסה כשותפה ב-DMO. בתקופה הזו מרסיאנו כבר כיהן כמנכ"ל DMO, ואני פרשתי בגלל מחלה. מאפריל 2008 קבוצת דטהסייף היתה פעילה בניהול החברה".
עמית מאשים את נירהוד בהשתלטות על DMO, "צעד אחר צעד". לדבריו, דטהסייף לא העבירה ל-DMO כספים שנבעו ממכירותיה, וכן לא עמדה בהתחייבויות שלה לשווק את מוצרי DMO בשוק המוסדי, אלא זקפה את המוצרים לעצמה באופן בלעדי. בסוף דצמבר 2008 נחתם הסכם לפיו דטהסייף תרכוש את הפעילות של DMO בחנויות, ומפעל הייצור של מחסניות הדיו יישאר בידי DMO.
"ניצלו את המחלה שלי"
"בפברואר 2009 הגשנו בקשה להקפאת הליכים", הוסיף עמית. "במהלך הדיון אצל השופטת ורדה אלשיך בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, דטהסייף נסוגה מההתחייבות החוזית שלה והציעה לבית המשפט 2 מיליון שקל בלבד תמורת פעילות DMO. בכך היא נסוגה מההסכם הקודם, בו היא התחייבה לרכוש את כל החברה תמורת 5.5 מיליון שקל".
אלשיך לא מיהרה לאשר את הקפאת ההליכים וקבעה דיון נוסף ל-12 בפברואר. עמית מספר כי בדיון זה דטהסייף חזרה בה מההצעה וביקשה למנות את רו"ח אריה רפפורט כנאמן, והוא מכר לה את הפעילות של DMO ב-2 מיליון שקל.
"אני הייתי מאושפז באותה תקופה בעקבות התקף לב, כך שלא היה מי שיוכל לנהל את המלחמה הזו מולם", אומר עמית. "לאחר מכן הם הצליחו להערים גם על רו"ח רפפורט והשתלטו על המפעל, שהיה חברה נפרדת בשם 'דיו פור יו', תוך שהם זוכים גם במלאי החברה בשווי של יותר מ-8 מיליון שקל".
הדו"חות המאזניים לשנת 2008 עדיין לא מוכנים, אך עמית טוען כי בשנה זו הסתכמו המכירות ב-18 מיליון שקל בלבד, קרי ירידה של 12 מיליון שקל בהשוואה ל-2007. "הם הרסו את DMO שהקמתי במו-ידיי כדי לרכוש אותה בנזיד עדשים, וניצלו את המחלה שלי ואת העובדה שלא יכולתי לתפקד", אומר עמית, ומציין כי בכוונתו להגיש נגד נירהוד ושותפיו בדטהסייף תביעה בהיקף של 40 מיליון שקל.
"כל טענותיו של עמית הן עורבא פרח", אומר נירהוד בתגובה. "איומיו של עמית בתביעה הם איומי סרק. אני לא חושב שהעיתון הוא הבמה להתייחס לנושא, ואני אשמח להתייחס לכך בבית משפט, כך שהאמת תצא לאור".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
