בית המשפט המחוזי בתל-אביב ביטל את החלטת ערכאת הערעור של בוררים לחייב את ארקדי גאידמק לשלם לאיש העסקים יוסף טרוים פיצוי בסך 32 מיליון שקל, בפרשת המשא-ומתן לרכישת מפעל פטרוכימי בקזחסטן.
ההחלטה בוטלה שכן הבוררים לא נתנו לצדדים אפשרות לטעון לגבי שווי מניות החברה שהחזיקה במפעל בעת הרכישה. לכן הוחזר התיק לבוררים כדי לשמוע טיעונים בנושא ולקבל החלטה מחודשת.
טרוים החזיק בכ-95% ממניות חברת AKTAL, המחזיקה בתשלובת כימית בקזחסטן. לדבריו, המפעל היה נתון בקשיים, וגאידמק רכש את מניותיו אך לא שילם את מלוא הרכישה - 22 מיליון דולר.
הבורר המקורי, השופט בדימוס דן ארבל, קיבל חלקית תביעה בסך 98 מיליון שקל שהגיש טרוים ב-2003 באמצעות עוה"ד שאול קוטלר ושחר הררי. ארבל קבע כי בין הצדדים נכרת הסכם בעל-פה למכירת המפעל, שאת תנאיו הוא קבע בהתאם לראיות שהוצגו לו. מאחר שטרוים הוכיח כי עמד בחלק מתנאי ההסכם, נפסק כי הוא זכאי לקבל כ-55 מיליון שקל.
הבוררים בערעור, השופטים בדימוס ד"ר אליהו וינוגרד, ורדי זיילר ופרופ' דן ביין, ביטלו את פסק הבורר של ארבל וקבעו כי בין גאידמק לטרוים לא נכרת הסכם מחייב, גם לא בעל-פה, אולם בפועל העביר טרוים לגאידמק את המפעל בנסיבות שחייבו העברה חפוזה, וגאידמק שילם 3 מיליון דולר על החשבון. הם הפחיתו את החיוב של גאידמק, כך שעליו להוסיף רק 32 מיליון שקל.
קביעת שווי
באמצעות עוה"ד איל רוזובסקי, שלומי בן-אריה, סיוון רמות ונועה ברהום ביקש גאידמק לבטל את פסק הבורר, בטענה כי קביעת ערכאת הערעור כי עליו לשלם את שווי המניות היתה גם חריגה מסמכות וגם החלטה שהתקבלה ללא ראיות.
סגן הנשיאה, השופט יהודה זפט, קבע כי הבוררים היו מוסמכים לדון בשווי המניות, אולם לאחר שהצדדים דחו את הצעתם למנות מומחה שיקבע את שווי המניות, הם לא הודיעו לצדדים על האפשרות שפסק הבוררות יסתמך על שווי המניות, וממילא לא איפשרו להם לטעון ולהביא ראיות בנושא.
זפט הורה לבוררים לתת הוראות בנוגע להמשך הדיון בשאלת שווי המניות במועד העסקה, על-פי הנסיבות והאילוצים ששררו אז. (הפ"ב 09-1582).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
