ויאגרה או טיפולי שיניים

האמנם חיי מין של גבר בגיל העמידה חשובים יותר משיניו של ילד במשפחה דלת אמצעים?

החלטת הממשלה להקצות 65 מיליון שקל לטובת טיפולי שיניים לילדים "על חשבון" סל התרופות, גררה אתמול התלהמות מיותרת, מוטעית ומטעה. ראשית, זכותה של ממשלה לקבוע סדרי עדיפויות, גם בתחום הבריאות. שנית, לא מדובר ב"מחטף" כפי שהכתירו עורכים רבים באמצעי התקשורת, שהפכו ביממה הנוכחית לשופר קבוצות אינטרסנטיות.

למעשה, סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, הצהיר מהרגע שנכנס לתפקיד שבכוונתו להוביל בהקדם מהלך להכללת טיפולי שיניים בסל הממלכתי כאשר בשלב הראשון ייהנו ממנו ילדים או קשישים. ליצמן אף פנה בעניין לוועדת סל התרופות וביקש ממנה להקצות בעצמה סכום מסוים מתוך 415 מיליון השקלים הנדיבים שהועמדו לראשותה כתוספת לסל המכובד ממילא.

כשהוא ראה שהוועדה לא נוטה לחבק את הרעיון שלו, הוא הודיע כבר לפני כשבועיים שיפעיל את סמכותו ויורה על הקצאת הסכום הנדרש למהלך מתוך תקציב הסל. אז מדוע לקרוא לזה מחטף?

דין שיניים כדין עיניים

ועדת סל התרופות עוסקת בדיני נפשות. בחיים ומוות. אם תרצו, היא קובעת לעתים מי יחיה ומי ימות. אבל מאז שביתת הרעב של חולי סרטן המעי הגס, ומאז שתקציב הסל גדל בלמעלה ממיליארד שקל, הוועדה הזו עושה עוד כמה דברים. היא שקלה לאחרונה, למשל, להכניס לסל כדורי ויאגרה וטיפולים לגמילה מעישון. האם חיי המין של גבר בגיל העמידה חשובים יותר משיניו המרקיבות של ילד למשפחה דלת אמצעים? ספק רב.

מחקרים שנערכו בפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה בירושלים, מצביעים על הלא יאומן: מצב השיניים של ילדי ישראל חמור בהרבה מזה של ילדים ברוב המדינות המפותחות, כאשר רק שליש מהמשפחות בארץ הצליחו לממן טיפולי שיניים לילדיהם. באשר לקשישים, המצב גרוע עוד יותר.

ליצמן אמר בעצם דבר פשוט: דין שיניים כדין עיניים, ובכך פעל לתיקון עוול היסטורי: חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שעבר ב-1994, לא כלל את רפואת השיניים, והותיר אותה בידי השוק הפרטי (מחירי קופות החולים אינם שונים מהותית מאלה של מרפאות פרטיות). עכשיו, 15 שנה אחרי, הוא עושה צעד אחד קדימה בכיוון הנכון.

מי האכיל את עורכי העיתונים?

מי הן אותן קבוצות אינטרסנטיות שהתקשורת מיהרה כל כך לייצג אותן באמונה? בראש עומדים ארגוני החולים, שהמאבק שלהם הוא ברור, מובן ומעורר הזדהות. אבל לצידם יש גם חברות תרופות, קופות חולים וחברי כנסת שקופצים רק כדי לקפוץ.

קופות החולים למשל, נהנות מאוד מהעובדה שרפואת השיניים אינה כלולה בסל. כך הן יכולות להציג הכנסות יפות ממרפאות השיניים שבבעלותן, ולסחוף עוד ועוד מבוטחים אל ביטוחי הפרמיום, בהן ניתן לקבל הנחות יפות על טיפולי שיניים.

ברגע שקבוצת אוכלוסייה מסוימת תהנה מטיפולי שיניים בסל הממלכתי, קופות החולים יחויבו להפחית את הפרמיות בביטוחים המשלימים, בגין אותן קבוצות. בנוסף, הקופות חוששות בצדק כי התקציב שיינתן להן עבור טיפולי שיניים בחינם, לא יהיה ראוי ויכניס אותן לגירעונות.

הוא דואג לחרדים, אז מה?

נכון, ליצמן דואג לחרדים. 70% מהאוכלוסייה מחזיקים בביטוחים משלימים, ואילו בקרב החרדים הממוצע נמוך יותר. האם זה אומר שהמהלך הזה שלילי?

משק בית נאלץ כיום לשלם עשרות שקלים לביטוחים משלימים, בנוסף למאות השקלים שהוא משלם ממילא על מס בריאות וביטוח לאומי. אם ליצמן מיטיב עם החרדים הוא מיטיב במקרה הזה עם רובנו, ולפעמים צריך להודות שהמודעות הצרכנית של החרדים מעירה את החילונים מהתרדמת.