גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אין אפס - מישהו צריך לממן את זה. אם לא הציבור אז שמדינת ישראל תממן את זה מתקציבה" - כך אומר היום (ד') ל"גלובס" פרופ' דן ביין, ראש ועדת החקירה הממלכתית למשבר המים, שפרסמה הבוקר את מסקנותיה.

לדברי ביין, "אם הציבור יבין שהוא חייב לשלם ושבכל מקרה זה יבוא מכיסו, בשם כזה או אחר, התגובה תהיה אחרת. אם היה דיון רציני ושקוף בנושא היטל הבצורת, שהיה בא לידיעת הציבור מספיק מוקדם, ייתכן שהסערה הציבורית שהתעוררה עם ההודעה על הטלתו היתה נמנעת".

הבלבול ששרר בציבור הוא, לדבריו, הסיבה שפורסמו מסקנות ביניים לפני הדו"ח המלא של הוועדה לחקר משבר המים, שיפורסם תוך חודש-חודשיים. הוועדה חוקרת כבר יותר משנה איך ישראל הגיעה למשבר מים כה חמור ומה עושים כדי להימנע ממשבר כזה בעתיד.

לצידו של ביין, חברים בוועדה פרופ' יורם אבנימלך ופרופ' יואב כסלו.

"המסר הראשון שרצינו להעביר הוא שבניגוד לאמירות שאנחנו שומעים בתקשורת, גם אם השנה הזאת תהיה גשומה, המשבר לא ייפתר. הגירעון כל כך עמוק שצריך לפתור את הבעיה בצורה יותר יסודית.

"יש במדינה נטייה להגיע לפתרונות מהיד אל הפה, ולא לפעול לטווח ארוך. באמת בעבר היו החלטות של הממשלה להקים מערך התפלה במדינה, ובעקבות שנה גשומה הקטינו את יעד ההתפלה".

"אין צבא של פקחים"

על-פי מסקנות הביניים, עד היום משק המים של ישראל התבסס במידה רבה על מי הכנרת שניזונה מגשמים. שנים שחונות ושאיבה עודפת הביאו את הכנרת עד כמעט לקו השחור, המייצג הרס אקולוגי של מקור המים העיקרי במדינה.

הוועדה ממליצה להתבסס על התפלה ולא על הכנרת, כך שניתן יהיה לספק את תצרוכת המים למרות הבצורות. העברת משק המים למשק מבוסס התפלה כרוכה בהשקעות עתק: בבניית המתקנים, בבניית מערכת הולכה חדשה של המים ובחיבורה אל מתקני ההתפלה.

"אם עד כה הולכת המים היתה מצפון לדרום, כלומר מהכנרת אל שאר המדינה, הרי שכעת ההולכה תהיה בעיקר ממערב (ממתקני ההתפלה שימוקמו לאורך החוף) לכיוון מזרח.

- מה היה עד כה החסם העיקרי לקידום משק המים?

"בעבר האוצר עצר את תהליך ההתפלה, כי זה היה מכיסו. ברפורמה של שנת 2006 הוחלט שמחיר המים צריך לשקף את העלות של כל מערכת המים כולל התפלה וכך הוסר במידה רבה המחסום על פיתוח מקורות חלופיים של מים".

- אתם גם ממליצים לגבות היטל בצורת.

"אנחנו חושבים שצריכים להביא לחיסכון במים. ברשות המים עשו כל מיני ניסיונות - דיברו יום אחד על ייבוש דשאים, ואחר-כך על השקיית גינות פעמיים בשבוע, ובכל פעם העלו רעיון אחר. כל הדברים האלה היו לא עקביים ודי מבולבלים. זה בלבל את הציבור, ואלה גם פתרונות שדורשים צבא של פקחים - שלרשות אין.

"כדי להימנע מזה, באו עם היטל הבצורת, שאנחנו לא פוסלים אותו. כמובן שהוא צריך להיות בסכום ריאלי ובמדרגה הנכונה של הצריכה, כי אחרת זה הופך למס. זה כמו תרופה שצריך לתת לחולה במינון הנכון".

- היקף הצריכה שנקבע על-ידי הרשות כפטור ממס הוא ריאלי?

"אינני יודע מה הצריכה ההגיונית - לא נכנסנו לרזולוציות כאלה. דיברנו על עקרונות ולא נכנסנו למספרים. אני לא חושב שזה תפקידנו. זה דורש בדיקה מעמיקה".

חברת מקורות והאוצר מנהלים ויכוח על מציאת תקציב לחיבור מתקני ההתפלה למערכת ההולכה החדשה. לדברי ביין, "צריך להימנע מטעות שרווחת כאילו ההתפלה היא חזות הכול. לא ייתכן מצב של התפלה ללא הגבלה, כי ראשית יש פה מפגע סביבתי, שכן מדובר באופרציה שדורשת הרבה אנרגיה ותופסת קרקעות, שגם להן יש מחיר גבוה מאוד.

לשקול יבוא מים

"חוץ מהתפלה יש מקורות חשובים נוספים כמו השבת מי קולחין. גם אין לפסול לחלוטין את הנושא שמתייחסים אליו לא ברצינות מספקת, והוא ייבוא מים".

- בינתיים יו"ר ועדת הכספים רוצה להחזיר את נושא תעריף המים לידי הכנסת.

"בעבר הפוליטיקאים וגורמים אינטרסנטיים קבעו את תעריפי המים. מ-2006 התעריפים נקבעים על ידי מועצת רשות המים. זהו גוף שמורכב מנציגי המשרדים הממשלתיים השונים (מנכ"לים או סמנכ"לים) ונציגי ציבור. עשו את זה כדי לנטרל במידה רבה את הגורמים האינטרסנטיים. המגמה הזאת חיובית. אחרי זמן כל-כך קצר רוצים להחזיר את הגלגל לאחור?"

- מה אתה חושב על תפקוד רשות המים?

"הם החלו את תפקידם מנקודת מצב של משבר עמוק. להיכנס לתפקיד בתנאים כאלה זה כמובן מאוד קשה. "אבל הרשות וכן הגוף שקדם לה והמדינה בכלל, לוקה בהיעדר ראייה ארוכת טווח ובהכנת תוכנית מגירה לזמן חירום".