שר הטקס

מה רוצים מסגן השר ליצמן? סוף סוף קם לנו פוליטיקאי שיש לו אג'נדה והוא מעז ליישמה

רוני רימון הוא יועץ אסטרטגי, שותף בחברת "רימון-כהן שינקמן"

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן צודק. הוא צודק באשר לזכותו לקבוע את סדרי העדיפויות בכל הנוגע לחלוקת תקציבי הבריאות במדינת ישראל. אני אפילו לא נכנס לשאלה האם נכון להעדיף טיפול בשיניהם של ילדי ישראל, או תרופה כלשהי למבוגרים. הזוית שלי נוגעת בכלל למהות השלטון הדמוקרטי במדינה.

למרבה הצער התרגלנו שתפקידם של השרים הוא טכסי בלבד. פתיחת גנים, חנוכת מזרקות, או מחלקות חדשות בבתי החולים. אולם השרים אינם נשיאי כבוד של המשרדים עליהם הם מופקדים; תפקידם הוא למשול, להחליט ולבצע.

בהתנהלות מתוקנת כאשר שר רוצה להעביר תקציב מסעיף לסעיף הוא אמור להיות בעל חופש לבצע את רצונו. שהרי, במשטר הדמוקרטי אנו בוחרים את נבחרי הציבור כדי שהם יגשימו את המדיניות שלהם על פי הבנתם. ואם לדעתנו, השרים כשלו מותר לנו לא לבחור בהם שוב.

ח"כ יעקב ליצמן, הוא שר הבריאות בפועל, למרות שהוא מכהן "רק" כסגן השר, כאשר השר הפורמלי הוא בנימין נתניהו, ראש הממשלה. הוא בא עם אג'נדה לקדם טיפול שיניים לעשרות אלפי ילדים בישראל. זו זכותו. אגב, זו זכותו, גם אם פעולה זו מיטיבה עם קהל בוחריו, החרדים. שאם לא כן מה הטעם להגיע לעמדות השפעה במערכת השלטונית, אם אינך יכול לבצע את המדיניות שלך?

פעמים רבות, אנו שומעים ביקורת על כך ששרים מקבלים החלטות בניגוד לדעתם של הפקידים. האמת היא שההפך הוא הנכון: לעיתים מזומנות מדי הפקידים כופים את דעתם על השרים. שרים המתנהלים כשפוטים של המערכת הפקידותית שלהם - חוטאים לתפקידם. שר צריך לבוא באומץ, לשמוע את הפקידים, אך להחליט על פי מצפונו, ערכיו והשקפתו.

השבוע האזנתי בגלי צה"ל לויכוח בין פקיד בכיר במשרד האוצר לבין השר לפיתוח הגליל והנגב סילבן שלום, לגבי השאלה האם נכון, או לא נכון, להקים מסילות ברזל לרכבות, בגליל. השר שלום אמר בפירוש שאת ההחלטה על כך יקבלו השרים ולא הפקידים, והוא צודק.

בשנים האחרונות מצטמצם מרחב הפעולה של השרים, בגלל חולשתם. הם נכנעים ללא קרב ליועצים המשפטיים במשרדיהם, ולפקידים הבכירים. נדמה לי שבאחד מדו"חות מבקר המדינה בשנים האחרונות אף קראתי ביקורת על שר שקיבל החלטה "בניגוד לדעת הפקידים". סליחה? זהו בדיוק תפקידו של השר לדחות,לעיתים את דעת הפקידים, שאינם נושאים באחריות ציבורית כלשהי ולהחליט על פי ראות עיניו.

ואם נחזור לליצמן. יש המאיימים ללכת לבג"ץ נגד מהלכו של ליצמן. יש הטוענים כי מהלכו של ליצמן הוא בעצם מחטף לילי. איני מקבל זאת. אני מצפה משר הבריאות לעשות את הדבר הנכון על פי השקפתו.

אם לדעתי הוא טועה או מקפח, אלחם בו בזירה התקשורתית והפרלמנטרית, אבל בשום פנים ואופן לא אשלול ממנו את זכותו הלגיטימית והדמוקרטית להחליט בניגוד לדעתי. רק כך אפשר לקדם דברים במדינה דמוקרטית. ולכן אני אומר לכל השרים תחליטו בעצמכם, גם אם דעת הפקידים שונה מדעתכם. צאו לעצמאות. תנהלו.