האג"ח הבינוניות נותרו מאחור

"מבחינת החוק, אין לסדרה ט' שום עדיפות, לא מגיעים להם תנאים שונים מאשר לאחרים. ההסדר חל גם עליהם בצורה שוויונית". הדובר: עו"ד ליפא מאיר שמייצג את נציגות בעלי האג"ח של אפריקה ישראל. המועד: תחילת נובמבר.

בראיון שהעניק ל"גלובס" לפני כחודש וחצי, התעקש עו"ד מאיר כי לבעלי האג"ח הקצרות לא מגיע הסדר שונה מזה שמקבלות שאר הסדרות. "יש את הסדרה המאוד קרובה לפירעון, שזו ט', ויש סדרות נוספות שהן גם קרובות, אז אולי להם מגיע גם קצת יותר. אי אפשר להתנהל כך, כי אין לזה גבול. דיני הפירוק לא תומכים בסוג כזה של פירוק", אמר מאיר בראיון.

והנה הפלא ופלא, כמה שבועות לאחר מכן מאיר דווקא כן מתנהל כך, וכן נותן יותר לבעלי האג"ח הקצרות (בהוראת השופטת ורדה אלשיך).

זה היה סוף ידוע מראש - בעלי הסדרות הארוכות יתפשרו עם הקצרות, שיקבלו רכיב גדול יותר של מזומן בהסדר. בעלי האג"ח הקצרות, ובראשן סדרה ט' שמועד הפירעון שלה חל בתחילת נובמבר, דרשו פירעון מלא, שכן לאפריקה יש עכשיו את הסכום בקופה.

מנגד, בעלי הסדרות הארוכות טענו שכל הנושים שווים, ולכן אג"ח ט' צריכה לקבל את חלקה היחסי בלבד.

בסוף, הצדדים התפשרו: בעלי האג"ח הקצרות לא קיבלו את מלוא הכסף, אבל רכיב המזומן שיקבלו גבוה יותר משל שאר הסדרות.

ניתן היה לסגור את ההסדר הנוכחי באפריקה כבר לפני כחודש וחצי, כאשר נחתם ההסדר המקורי. אולם, כמיטב המסורת העדיף כל אחד מהצדדים לא להיות זה שממצמץ ראשון, אלא לחכות לדקה ה-90 ולקיים מו"מ מרתוני אל תוך הלילה עד לדד-ליין שקבעה אלשיך. וכך, רק אחרי עוד לילה ללא שינה מצאו הצדדים את הנוסחה לפשרה.

בדרך שמענו הצהרות לוחמניות, איומים בתביעות ובפירוקים, אבל זה נגמר בפשרה כי זה הפיתרון הנכון לכל הצדדים. כך היה גם בהסדר החוב של צים, שנחתם בדקה האחרונה, וכך יהיה גם בהסדרי החוב שעוד יבואו בשנה הבאה.

הפשרה על חשבון הבינוניים

מחזיקי האג"ח הקצרות הם בסופו של דבר המרוויחים מההסכם, שכן הם מקבלים חלק גדול מהאג"ח במזומן, ובכך מקטינים את הסיכון שלהם. מחזיקי האג"ח הארוכות לעומתם ויתרו על חלק גדול מרכיב המזומן (370 מיליון שקל, מתוך 470 מיליון שקל שהיו חלקם במתווה המקורי).

בתמורה, אמנם בעלי האג"ח הארוכות קיבלו פיצוי בדמות אג"ח בהיקף של כ-76 מיליון שקל, אך צריך לזכור כי מדובר בנכס ברמת סיכון גבוהה בהרבה (אג"ח של אפריקה ישראל) לעומת קבלת הכסף במזומן.

הפיצוי שיקבלו מחזיקי האג"ח מגיע בזכות אפריקה ישראל, ולא מלבייב. אפריקה היא זו שסייעה להשגת הפשרה והסכימה להגדיל את החוב לבעלי האג"ח הארוכות. אך התוספת הזו מסובסדת גם על חשבון בעלי האג"ח, בכובעם השני כבעלי המניות שיחזיקו בשליש ממניות אפריקה ישראל בעקבות ההסדר.

מי שנשארו מאחור הם בעלי הסדרות עם המח"מ הבינוני (יא' ויח'), כלומר הסדרות שמועד פירעונן בתור מגיע אחרי ט', כד', ויז', שקיבלו את ההטבה. וכן, סדרה יא' אמורה להיפרע בעוד פחות משנה וחצי, וסדרה יח' שאמורה להיפרע בשנה לאחר מכן. שתי הסדרות הללו יקבלו שבריר אחוז כעת במזומן ויפרעו רק כ-15% מהחוב בעוד שנה, והיתר יידחה לכמה שנים טובות.

רק בעוד כמה שנים

רבות דובר על ההסדר באפריקה ישראל. הרבה ביקורת נשמעה על התנהלות המוסדיים, על כך שוויתרו ללבייב בקלות ועל כך שהבנקים בשקט ובזריזות הצליחו להוציא מלבייב יותר. נציגות מחזיקי האג"ח ונציגי החברה טענו בתוקף שלא מדובר בתספורת, וכי זהו הפתרון הטוב ביותר שיכלו מחזיקי האג"ח לקבל שיאפשר להם לקבל את מיטב כספם.

האמת היא, שמוקדם מדי לדעת אם מדובר בהסדר טוב או לא. זו הפעם הראשונה שמתמודד שוק ההון הישראלי עם הסדר מורכב וגדול כמו אפריקה ישראל, קשה להשוות אותו למקרים בעבר או לאמוד את סיכויי הצלחתו, במיוחד כי הדבר תלוי לא מעט בהתאוששות השוק ברוסיה, שהוא המפתח להתאוששות החברה וליכולתה לעמוד בהתחייבויותיה.

המוסדיים שיקבלו מניות באפריקה ישראל ובחברות הבנות הפעילות ברוסיה ובמזרח אירופה, קיבלו בעצם אופציה על השווקים הללו. אם הם יתאוששו, הרי שגם מניותיהם יטוסו, ובסופו של דבר הם עשויים לקבל שווי הגבוה משמעותית מהיקף החוב כלפיהם.

אפריקה ישראל הצליחה להרוויח זמן. אם בעוד כארבע שנים, כאשר יחלו מועדי הפירעון המשמעותיים של החברה, היא תעמוד בהם ולא תבקש שוב הסדר - נדע האם היה נכון לתת לה את הזמן, או שהצדדים למעשה גלגלו הלאה את תפוח האדמה הלוהט.