בית המשפט המחוזי בתל-אביב הקל היום (ד') משמעותית בעונשו של ד"ר ג'קי סרוב, שהיה מנהל המיון הפנימי בבית-החולים איכילוב, וגזר עליו 6 חודשי עבודות שירות בלבד - במקום 15 חודשי המאסר בפועל שהוטלו עליו בבית משפט השלום.
עם זאת, נדחה ערעורו של סרוב על הרשעתו ב-3 מקרים בהם קיצר תורים לעבריין אסי אבוטבול תמורת שוחד של כ-3,000 שקל.
"לפחות אני לא הולך לכלא", אמר היום סרוב בהקלה. "אין דבר שאני רוצה יותר לעשות ממה שאני אוהב ויודע".
כזכור, ב-3 הזדמנויות בשנים 2005-2006 המתין סרוב בפתח חדר המיון לאבוטבול, דאג שיקבל טיפול אישי ללא תורים, וקיבל ממנו סכומים שנעו בין 800 ל-1,000 שקל בכל פעם. באחד המקרים בהם יצא אבוטבול ממעצר-בית בלא אישור, אף התקשר סרוב ליאחב"ל ואמר כי אבוטבול ביקר במיון.
שופטת השלום דורית רייך-שפירא דחתה את טענתו של סרוב, לפיה הוא לקח מאבוטבול את הכסף משום שהרגיש מאוים. "הנסיבות מוכיחות כי לא פחד מאבוטבול. הוא בעצם הרגיל אותו להגיע למיון, ולקבל ממנו שם טיפול רפואי מזורז תמורת כסף ששולם בדיעבד על-פי דרישה", קבע.
"קח ותן"
באמצעות עוה"ד פרופ' דוד ליבאי, יהודה וינשטיין, נבות תל-צור ורוית צמח עירער סרוב למחוזי. הנשיאה דבורה ברלינר והשופטים תחיה שפירא וחאלד כבוב דחו את טענתם להגנת הכורח, שלפיה הפחד מאבוטבול הוא שהניע את סרוב לקבל ממנו שוחד. "לא פחד הכתיב את קבלת הכסף ומאום לא נכפה על סרוב", פסקו. "מי שדורש כסף מעיד על עצמו כי הוא איננו חושש מפני החייב. כך לא נוהג אדם מפוחד".
נקבע כי בין סרוב לאבוטבול היתה מערכת יחסים של קח ותן. "סרוב קיבל מאבוטבול תשלום על שירותים שהעניק לו בתוך בית-החולים, וראה עצמו כזכאי לאותם תשלומים. זו ורק זו היתה הסיבה שכך קיבל את הכסף - ולא משום שפחד להשיב את פניו של אבוטבול ריקם", קבע המחוזי.
השופטים הקלו בכל זאת בעונשו של סרוב, שכן "יש לתת במקרה זה משקל מיוחד, אולי אפילו חריג, לנסיבות הנלוות הקשורות לביצוע העבירות": סרוב לא הונע בשל בצע כסף, והמניע למעשיו נותר עלום; הוא לא ניצל את מצוקת החולה ממנו לקח שוחד; ולא התממשה הסכנה שרק "קוני השירות" ייהנו משירותיו, שכן משירותיו נהנו כל אלה שהגיעו לטיפולו - ידוענים לצד עלובי החיים.
השופטים סברו כי גם הפער בין הוויית חייו של סרוב לזו של אבוטבול מצדיק התחשבות מסוימת בענישה. לדבריהם, ההבנה של סרוב לאחר עדותו במשטרה כי אבוטבול הוא עבריין כבד בלי קווים אדומים - יש בה משום ענישה בפני עצמה. (ע"פ 09-7354).
הנסיבות המקלות
* סרוב לא הונע בשל בצע כסף, והמניע נותר עלום.
* סרוב לא ניצל את מצוקת החולה ממנו לקח שוחד.
* סרוב העניק שירות גם למי שלא שילם לו.