רשתות המזון: יפתחו מכולות והתור יתקצר איפה אנחנו היום?
* פריחת הרשתות המוזלות: פורמטים שונים של סופרמרקטים נותנים מענה לכל הקהלים: דגש על מחיר, דגש על חוויית קנייה ודגש על קרבה לבית. התחרות הגדירה את המחיר הנמוך מחדש, תוך התרחבות רשתות זולות כמו רמי לוי (שמכר עוף וקרפיון במחיר של מסטיק בזוקה), חצי חינם, מחסני כמעט חינם וכד'.
* נגישות: מול מתחמי הקניות המתרחבים, החלה לפרוח נישת החנויות הנגישות: לצרכן נוח לערוך קניות שוטפות ליד הבית, ואת הנחת היסוד הזו הבינו היטב ברשתות הגדולות. ב-2006 השיקה שופרסל את "שופרסל שלי" כתת-רשת בתוך הערים, ושנה אחריה מצטרפת לזירה המתחרה העירונית "מגה בעיר". בד בבד חולשת רשת AM:PM כמעט על כל פינת רחוב בתל-אביב, וטיב טעם מרחיבה את נוכחותה גם במרכזי הערים - שתי האחרונות מעמיקות את הגדרת הנוחות כאשר משרתות את הקונים 24 שעות, 7 ימים בשבוע.
* מזון אורגני: רשתות מזון טבעי ואורגני, כמו ניצת הדובדבן, עדן טבע מרקט, טבע ספורט קסטל ואורגניק מרקט, הפכו לחלק קבוע מהנוף בערים. לצדן הגדילו גם הרשתות הקונבנציונליות את שטחי המדף המיועדים למוצרים אורגניים.
* מועדוני לקוחות: לכל רשת כרטיס מועדון, ולא פעם הוא חלק ממטרייה רחבה יותר של רשתות (כמו כרטיס YOU של מגה שמקנה בין היתר הנחות בתחנות הדלק של דור אלון, או הכרטיס של שופרסל שמקנה בין היתר הנחות בתחנות הדלק של פז).
* המותג הפרטי: אין רשת המכבדת את עצמה, שעל מדפיה לא נמצאים מוצרים הנושאים את לוגו הבית - אלה נבדלים בנראות ולרוב במחיר: ב-2005 השיקה שופרסל את המותג הפרטי המונה כיום מאות מוצרים, והשנה, הושק מותג "מגה". הרשת הרביעית מחזקת את נוכחות "המותג" על מדפיה (ואפילו החלה בימים אלה לפרסם אותו בטלוויזיה), וגם בעדן טבע מרקט מוצרי המותג הפרטי מקבלים מקום של כבוד.
* פחות שקיות: סלים רב-פעמיים ממשיכים להעמיק את התודעה הסביבתית.
* לקנות באינטרנט: כאן לא מורגשת התקדמות ממשית, כאשר רק שתי הרשתות הגדולות - שופרסל ומגה - מחזיקות אתר עם משלוחים בפריסה ארצית.
מה בעשור הבא?
* בריאות וסביבה: העמקת הדגש על מזון בריא, תוך מגמה של הרחבת ההיצע, גם באמצעות אריזות מתכלות והתחשבות סביבתית, תוך צמצום הפערים במחיר ביחס למזון "רגיל".
* קניות מקוונות: העולם הווירטואלי המתפתח לא יניח לצרכן להתעלם מרשתות המזון המקוונות ונדמה שהשיעורים הבודדים הנמנים עד כה על לקוחות האינטרנט - יגדלו.
* נוחות ונגישות: את הרשתות המוכרות (כמו שופרסל ומגה) נראה יותר בפורמטים של קיוסקים ומכולות, מה שעלול להוות תחרות בלתי אפשרית למכולות המסורתיות.
* קנייה ללא תור: אולי ישכילו הרשתות לפתור את ההמתנה בתור באמצעות מכשיר המשמש כסורק ברקוד נייד (הקיים באירופה כבר היום). בעת הקניות מעדכן המכשיר כל מוצר שנכנס לעגלה ומאפשר לקונה לבצע הערכת סך המוצרים בכל שלב. התשלום מתבצע במהירות וללא תור, כאשר הקופאית מעבירה את הנתונים המוזנים ישירות לקופה.
טיפוח: תכשירי אנטי אייג'ינג יחליפו פרוצדורות רפואיות
איפה אנחנו היום?
בתחילת העשור, היה קהל היעד של תכשירי האנטי אייג'ינג בעיקר נשים בנות 50 פלוס, שבעורן כבר ניכרים הקמטים וסימני הגיל השונים. רוב התכשירים היו בעלי מרקם עשיר וסמיך, ותפקידם היה בעיקר הזנה וטיפול ביובש ובקמטים של העור הבוגר.
* הרחבת קהל היעד: בעשור האחרון, בעקבות מחקרים רבים של חברות הקוסמטיקה, התרחב קהל היעד של התכשירים המיועדים לטפל בסימני הגיל, והיצרניות החלו לשווק תכשירים לטווח גילאים רחב יותר, כאשר בתחילה פנו לנשים בנות 40 ובמשך הזמן גם לבנות 30. הפנייה לשוק הצעיר יותר נעשתה על מנת לאפשר טיפול מונע, לעכב את הופעת סימני הגיל ולמנוע נזקים עתידיים. כיום ניתן למצוא גם נשים שגילן נושק ל-30 המתחילות להשתמש בתכשירים שתכליתם לעכב את הופעת הקמטים.
* טכנולוגיות חדשניות ומחקרים ממושכים: בעקבות מחקרים רבים פיתחו היצרניות תכשירים המבוססים על טכנולוגיות שמבטיחות לטפל בצרכים הספציפיים של העור. המחקרים הממושכים שערכו חברות הקוסמטיקה סייעו לבודד את המרכיבים המזיקים לעור, ואיפשרו למצוא פתרונות ומענה נקודתי לנזקים אלה. בשנים האחרונות, ניתן לראות שימוש נרחב בטכנולוגיות המאפשרות להוליך חומרים פעילים בעזרת מולקולות זעירות לאזורים בעור הדורשים טיפול ממוקד. הידע הנרחב שנצבר כתוצאה מהמחקרים איפשר ליצור דור חדש של תכשירים המטפלים בנזקי הגיל באופן הרבה יותר יעיל מבעבר.
מה בעשור הבא?
* עיכוב הזדקנות העור: חברות הקוסמטיקה מדברות על מוצרים מתוחכמים בטכנולוגיות מתקדמות, שיבטיחו לעכב את תהליך הזדקנות התאים וכתוצאה מכך קצב הזדקנות העור יהיה איטי יותר.
* תיקון נזקים: בעתיד נראה יותר ויותר מוצרים ייעודיים המבקשים לתת מענה לצורכי העור בגילאים השונים, ומגוון רחב של תכשירים המבטיחים לעכב ולתקן את נזקי הגיל והסביבה.
* יותר תכשירים ביתיים, פחות ניתוחים: התכשירים ינסו להתמודד עם הביקוש הגובר והחיפוש אחר פתרונות לשימור המראה הצעיר של העור, ולתת מענה מקיף ויעיל אשר יאפשר טיפול ביתי ויעכב את הצורך בפרוצדורות פולשניות יותר כגון הזרקות ומילויים שונים וניתוחים פלסטיים.
פיננסים: מוצרים בנקאיים בהתאמה אישית
איפה אנחנו היום?
* אשראי: האשראי החוץ-בנקאי נעשה רלבנטי מתמיד והאשראי המתגלגל מאפשר לצרכן לשלוט נקודתית ברמת החיוב החודשית, ולהעביר התחייבויות לעתיד הלא נודע.
* בנקאות ישירה: לפני 10 שנים נעשו 20% מהפעולות הבנקאיות בערוצים ישירים, לעומת 40% היום. בבנקים תכננו לצמצם סניפים ולפתח ערוצי בנקאות ישירה. "המחשבה היתה שתם זמנה של הבנקאו שהעולם יעבור לבנקאות מקוונת", אומר ישראל אנגל, מנהל החטיבה הקמעונאית במזרחי-טפחות. הנבואות התגשמו חלקית: הבנקאות הישירה פורחת בעמדות שירות, בטלפון, באינטרנט ובסלולר: לא רק מעקב וביצוע פעולות פשוטות, אלא גם סניפי "לייב" מקוונים (במזרחי-טפחות) ווידאו צ'ט עם נציג הבנק, שירות לקוחות בטוויטר בנקאי (כמו בלאומי ובבנק ירושלים) ועד הפעלת בלוגים (במזרחי-טפחות ולאומי, למשל). אולם מדובר בערוץ משלים לסניפים, לצד בנקאות אישית וסניפי קונספט.
* יצירתיות: הבנקים להיות יצירתיים יותר בכל התחומים. בולט מקומן של המשכנתאות, מוצר שהפך מתוחכם ויצירתי יותר ("משכנתא מסובסדת" בדיסקונט, "משכנתא בטוחה" בלאומי).
* הצרכן: "הלקוחות דורשים שקיפות ורמות שירות גבוהות", אומר טוביה סופר, ראש מערך שיווק בבנק אגוד. "מספר משקי הבית שמחליפים את הבנק בשנה גבוה משמעותית מלפני 10 שנים".
מה בעשור הבא?
* בנקאות בסלולר: "תפקידו של הסלולר בבנקאות יתעצם", מעריכה אירית שלומי ראש אגף בנקאות בבינלאומי.
"אל לנו לטעות, סניף הבנק לא יחדל לפעול בעשור הקרוב", אומר אייל בירן, ראש אגף בנקאות ישירה בלאומי.
* התאמה אישית: "תהיה פרסונליזציה של שירותים פיננסיים", אומר בירן. "הבנקים יתפרו יותר מוצרים בהתאמה אישית לקבוצות קטנות יותר של לקוחות מסגמנטים שונים".
מירב ספקטורובסקי-ששון, מנהלת אגף שיווק בבנק הפועלים: "מוצרי אשראי ומוצרי השקעה יהפכו יותר ויותר למוצרי חיפוש, כאשר בכל נקודת זמן נתונה הלקוח ירגיש שיש לו את הכוח למצוא את ההצעה הטובה ביותר עבורו".
מזון: יותר טרי, יותר אורגני
איפה אנחנו היום?
* מזון אורגני: מה שהיה בתחילת העשור נחלתם של בודדים, הפך לנחלת רבים - לצד מגוון המוצרים המתרחב, גדל גם מגוון החנויות. מחירי המוצרים הפכו למעט ידידותיים יותר.
* מזון לבעלי רגישויות: גם צרכני מזון "ייחודי", כמו חולי סוכרת או חולי צליאק, זכו במהלך העשור החולף לעדנה. מגוון המוצרים היעודיים עלה משמעותית, וחלק מרשתות המזון (דוגמת סטופ מרקט) מייחדות חלקים נרחבים במקפיאים למגוון גדול של מוצרים נטולי גלוטן.
* חטיפי בריאות: כל חברת מזון שמכבדת את עצמה החלה לייצר חטיפי בריאות - אותם תחליפי ממתקים המבוססים לרוב על שילוב של דגנים ושוקולד / פירות /יוגורט. למרות התדמית, עיון לא מדוקדק על האריזות מגלה שלרוב הערך הקלורי של החטיף זהה או גבוה מזה של שוקולד.
* מים בטעמים: דין דומה גם לתחום המים בטעמים, שמילאו את מדפי מחלקות השתייה במרכולים. גם כאן, בדיקה בתוך הקנקן מגלה שלמרות השמטת צבע המאכל, רוב המשקאות האלה מכילים סוכר וערכם הקלורי דומה לערך הקלורי של כל משקה ממותק אחר.
* משקאות אנרגיה: אותן פחיות, המכילות נוזל בטעם שמזכיר סירופ להורדת חום, התחילו לצבור תאוצה ככלי עזר לספורטאים שביקשו להעלות את רמת האנרגיה באמצעות לגימת קפאין וטאורין מרוכזת. מהר מאוד הן הפכו לפופולריות דווקא בקרב צעירים שעירבבו את המשקה עם משקאות אלכוהוליים והגבירו בכך את השפעת האלכוהול. בשוק יש היום כ-3 מותגים בולטים המתחרים ביניהם על נתחי השוק של הצעירים ונוקטות צעדי שיווק אגרסיביים על מנת להישאר בתמונה.
מה בעשור הבא?
אם להסתמך על תערוכת המזון הבינלאומית אנוגה שהתקיימה בגרמניה באוקטובר האחרון, בשנים הבאות נחזה במעבר ממזון קפוא למזון מצונן וטרי, ונהנה ממגוון גדול יותר של ארוחות מוכנות או חצי מוכנות אותן יש לחמם זמן קצר במיקרו גל.
מגוון המוצרים האורגניים יגדל, ונראה חידושים דוגמת דגים בגידול אורגני או משקאות אורגניים מוגזים המתהדרים באחוז גבוה של פרי ומיעו ט סוכר, לצד מוצרי מזון "בריאותיים" הכוללים ערכים בריאותיים מוספים, דוגמת "משקאות יופי" שיסייעו למנוע נזקי עור חמורים הנגרמים מזיהום האוויר.
ספורט: כושר בסלון, ריקוד ורוחניות במכון
איפה אנחנו היום?
* בגדי-ים שמשפרים ביצועים: שיאם של החידושים הטכנולוגיים היה באולימפיאדת בייג'ין 2008, בה זכה השחיין מייקל פלפס ב-8 מדליות זהב כשהוא לבוש בחליפת השחייה של ספידו, שעליה רשומים פטנטים רבים. בשנת 2009 החלו חברות מתחרות כגון ארנה ו-TYR לייצר חליפות, שהביאו לתוצאות טובות אף יותר מחליפת הלייזר. לאור שבירת השיאים הרבים הוחלט כי מ-2010 יתחרו שחיינים רק בחליפות טקסטיל שלא משפיעות על יכולת הציפה.
* נעליים קלות ומותאמות אישית: עוד חידושים בלטו בענף הריצה. חברות הנעליים המובילות - נייקי, אדידס, פומה ואסיקס - ממשיכות להוציא לשוק נעליים קלות במיוחד (לדוגמה, נעלי פומה במשקל של 173 גרם בלבד, ונעלי נייקי במשקל של פחות מ-300 גרם). עוד פותחו נעלי ריצה המותאמות לסגנון הריצה של נשים.
* בדים לשיפור החוויה: ביגוד הריצה והאופניים עבר תהליך דומה. לצד נידוף זיעה מספקים הבגדים חוויית ריצה משופרת באמצעות בד שמספק לחץ על השרירים ובמקביל מסנן קרינה. התפרים שטוחים ואפילו התוויות מולחמות.
מה בעשור הבא?
* המכון בא הביתה: ציוד כושר מקצועי כגון מכשירים אליפטיים, אופני כושר ומסילות נעות, ימשיך לעבור הסבה לשימוש ביתי ופרטי. במקום לצאת למכון, יהיה משתלם יותר לעצב חדר כושר ביתי.
* כושר בצעדי ריקוד: תתחזק המגמה של תנועה בהנאה, לאחר שעולם הריקוד נכנס לעולם הסטודיו ולתכניות האימון (ריקוד אפריקאי, אירובי לטיני, שיעורי וניה).
נראה גם ענפי ספורט יותר הוליסטיים, המשלבים גוף ונפש. לצד היוגה והפילאטיס שהפכו פופולריים, נראה את הג'ירוקינזיס ושיטות נוספות.
תקשורת: נתחיל לדבר חינם
איפה אנחנו היום?
* טלפון ביתי: בזק כבר לא לבד, ולצדה מספקות טלפון ביתי גם HOT, סמייל 012, בזק בינלאומי, 013 נטוויז'ן, אקספון, סלקום ואורנג'.
* סלולרי: המכשירים של היום אורזים בתוכם נגן מוסיקה, מצלמה ומחשב, ומשאירים אותנו מחוברים גם לחברינו הווירטואליים מכל מקום (כמעט).
* שיחות בינלאומיות: מחירה של שיחה לחו"ל צנח, וכיום עומד על אגורות בודדות.
* שיחות חינם: עוד ועוד חברות, כמו סקייפי וג'אג'ה, מציעות לצרכנים לשוחח באמצעות האינטרנט ללא תשלום כלל.
* אינטרנט: אינטרנט זהב התאחדה עם סמייל, נטוויז'ן התאחדה עם ברק, כך שכיום יש פחות חברות בזירת ספקיות האינטרנט. מחירי הגלישה נמצאים בירידה, ואילו מהירות הגלישה בעלייה: 100 מגה כבר אינה מהירות וירטואלית (תמורת כמה מאות שקלים בחודש).
* טלוויזיה: בתחילת העשור החלה yes להתחרות בחברות הכבלים, שלימים אוחדו ל-HOT. שתי החברות מציעות היום ספריות וידאו, הקלטת שידורים, חבילות במסלולים שונים, משחקים ותכנים נוספים בתשלום. HOT מציעה גם חבילות טריפל המשלבות שירותי טלפון ביתי, תשתית אינטרנט וכבלים יחד. yes מצדה מציעה חבילה "חסרה" ללא טלפון או תשתית אינטרנט של בזק, בשל איסור של משרד התקשורת.
* ממיר עצמאי: הצרכנים יכולים לרכוש ממיר עצמאי המאפשר קליטת 5 ערוצים בסיסיים (מדי) ללא תלות בכבלים או בלוויין.
* תחרות וחקיקה: משרד התקשורת מנסה להגביר את התחרות באמצעות מהלכים כמו קיצור משך ההתחייבות וחיוב החברות לתת שירות גם על מכשיר שנרכש במקום אחר. מהלך מוצלח היה ניידות המספרים, כשעד כה נויידו 1.1 מיליון מספרים.
מה בעשור הבא?
* גלישה באינטרנט: המהירות תעלה והמחירים יירדו, יש להניח שבסיכום העשור הבא נגחך על התעריף הנוכחי.
* תחרות: בשם התחרות נראה מהלכים שבקצה האחד שלהם ניצב מחיר זול ובשני שיפורים טכנולוגיים.
* סלולר: כניסת משתמש נוסף לענף הסלולרי צפויה להוריד מחירים.
* אינטרנט: שיפורים טכנולוגיים, נגישות ואיכות - ובעיקר חינוך צרכני, יגרמו לכך ששיחות הטלפון ושידורי הטלוויזיה יקבלו חיזוק של ממש באמצעות הרשת.
* חינם: היכולת לשוחח בטלפון ללא תשלום ולראות טלוויזיה באינטרנט רק תשתפר, והצרכנים ישלמו הרבה פחות - אם בכלל - על שיחות וצריכת מדיה.