מעצרים מרושעים

"לא כך הייתי רוצה לראות את דבר מעצרו (של שלמה לחיאני), לא בנוכחות מצלמות ומיקרופונים ולא בלקיחת הטלפון הנייד שלו בשידור". בוקר טוב לך, אדוני השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ'. מה עורר אותך? זאת הפעם הראשונה שאתה רואה מעצר ראוותני של המשטרה? אני די בטוח שאם תבדוק טוב, בוודאי תמצא שגם בימי כהונתך במשטרה הוזמנו עיתונאים ומצלמות לתעד מעצרים ושאר מעשים של המשטרה.

הייתי שמח אם אהרונוביץ' היה מסביר מה השתנה המעצר הזה ממעצרים רבים אחרים שבוצעו באותה הצורה, ולא רק - וזו הנקודה החשובה - מעצרים של אנשי ציבור או ידוענים. האם השר מודע לצורה שבה נעצרים גם "אנשים רגילים"? גם אם לא גוררים אותם לעין המצלמה, כי הם לא מספיק חשובים, עדיין זה נעשה בצורה מאוד בוטה - שלא לומר, או בעצם כן לומר, מרושעת. משטרת ישראל אינה היחידה בעולם הנוהגת כך, אבל זה כמובן אינו מהווה הצדקה.

בין הנעצרים בכל העולם בוודאי יש כאלה שלא כל-כך נורא לפגוע ברגשותיהם באופן מעצרם. הבעיה היא שאת זה יודעים רק אחרי המשפט. צורת המעצרים מלמדת כי במשטרת ישראל, וגם באחרות כאמור, לא כל-כך מתייחסים ברצינות לכלל שאדם הוא חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו.

כאשר עוצרים אדם לעין כל, בצורה מבזה, מעבירה המשטרה את המסר שהאיש הזה הוא אשם, והעונש הראשוני הוא צורת המעצר המבזה היוצרת טראומה שאי-אפשר להשתחרר ממנה.

מכתב אינו מספיק

למה צריך לעצור אנשים בצורה כזאת? הצורך היחיד הוא של המשטרה שרוצה להציג הישג, ולעשות זאת בצורה הדרמטית ביותר המתאימה לשידורי החדשות והעיתונים הסנסציוניים שמתים על תמונות כאלה.

ואם מישהו יאמר לכם שזה נועד לצורכי הרתעה, תגידו לו שיפסיק לבלבל את המוח. איזו הרתעה יש במעצרו המשפיל של אדם ששום דבר עדיין לא הוכח לגביו?

המעצרים האלה נראים כפגיעה בזכויות אדם בסיסיות, כמו זכותו של אדם לכבודו, לשמו הטוב ולפרטיותו. אם, למרות זאת, למשטרה יש גיבוי חוקי לכך, אז כדאי לעיין באפשרות לרענן את החוק, שאולי נחקק בטרם היותן של מצלמות טלוויזיה.

מכל מקום, טוב שאהרונוביץ' התעורר, אם גם באיחור, אבל מכתב לא מספיק - צריך לעשות מעשה, כדי שלא נראה יותר את הזובור המשטרתי הזה. כי היום זה לחיאני או מישהו, מחר זה יכול להיות כל אחד מאיתנו. אפילו אתה, יצחק אהרונוביץ'.

תמחקו את החיוך

כשנעצרים יוצאים אל העיתונאים, תמיד הם מורחים על פניהם חיוך רחב. זה נועד להראות שכל העניין הוא בדיחה. אבל אנחנו יודעים שבתוכם הם לא כל-כך מחייכים, והם יודעים שהעניין רציני, ולכן החיוך נראה די פתטי ובוודאי מיותר.