העליון: לא ניתן לגבות ארנונה מנכסים שאינם ראויים לשימוש

נקבע כי גם אם ניתן לשפץ את הנכס בעלות סבירה - אין לגבות ארנונה כל עוד לא ניתן לגור בנכס ■ עו"ד אביב טסה: ייתכן שיש מקום לתביעה ייצוגית מצד בעלי נכסים ששילמו ארנונה על נכסים לא ראויים לשימוש במשך שנים

בהחלטה תקדימית קבע היום (ד') בית המשפט העליון כי עיריות אינן רשאיות לגבות ארנונה על נכסים שניזוקו או נהרסו עד כדי כך שאינם ראויים לשימוש. עד כה גבו עיריות שונות ארנונה מבעלי נכסים בטענה כי אם ניתן לבצע שיפוץ בעלות סבירה - בעל הנכס לא זכאי לפטור מתשלום הארנונה.

בית המשפט, בהסתמכו על סעיף 330 לפקודת העיריות (נוסח חדש) התשכ"ד-1964, קבע כי נוהג העיריות לגבות ארנונה מבעלי נכסים הרוסים למעשה אינו חוקי.

הסעיף קובע כי במקרה ש"נהרס בניין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזק במידה שאי-אפשר לשבת בו ואין יושבים בו - ימסור מחזיק הבניין לעירייה הודעה על כך בכתב, ועם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים".

תביעה ייצוגית בדרך?

בית המשפט העליון דן בשאלה "האם כאשר אי-אפשר לשבת בבניין, ובפועל אין יושבים בו אך קיימת כדאיות כלכלית בשיפוצו (והפיכתו לבניין שאפשר לשבת בו), ניתן למנוע מתן פטור מארנונה לפי סעיף 330?"

בפסיקתו היום החליט בית המשפט בנוגע למספר ערעורים בנושא זה, כולל ערעור של חברת "המגרש המוצלח" לגבי נכס ברחוב בלפור בתל-אביב.

עו"ד אביב טסה, שייצג את החברה, אמר היום ל"גלובס" כי מדובר בהחלטה שתשפיע על מאות יחידות דיור ברחבי הארץ. "עד עכשיו היתה אנדרלמוסיה בתחום הזה - חלק מבתי המשפט תמכו בעיריות וחלק לא. החלטת בית המשפט העליון היום נותנת שקט לכל בעלי הנכסים הללו".

לדברי טסה, ייתכן אף שיש פה מקום לתביעה ייצוגית מצד בעלי נכסים ששילמו ארנונה על נכסים שאינם ראויים לשימוש במשך שנים. "ייתכן שחייבים עשרות או מאות מיליוני שקלים לבעלי הנכסים".

בית המשפט העליון פסל למעשה את מבחן הכדאיות הכלכלית שבשיפוץ: "די בכך שלא ניתן לשבת בבניין, דהיינו שהבניין לא ראוי לשימוש ואין יושבים בו, ואין מקום להמשיך ולבדוק כתנאי למתן הפטור לפי סעיף 330 האם לא קיימת כדאיות כלכלית אובייקטיבית... בהפיכת הבניין הלא ראוי לשימוש לבניין ראוי לשימוש", כותבת השופטת מרים נאור בפסיקה.