מיומנו של איש היי-טק: חלון הזמן

"נצא" קורא המנכ"ל וחבורתו, כאיש אחד, עולה לעגלה וממלאת את ספסליה הצרים. הצלפת שוט קצרה בצמד הסוסים, והם כבר בדרך. "נגיע בזמן?" שואל אחד הסמנכ"לים. "הלוואי שהייתי יודע", משיב המנכ"ל ומצליף שוב בסוסים השועטים קדימה. השעות הופכות לימים, ואלו לשבועות ולחודשים והדרך ארוכה וקשה, בשל מזג אוויר הפכפך, שודדי דרכים מזדמנים וטעויות בניווט בשבילי היער המפותלים. המסע הארוך מתגלה כדרך חתחתים, והכול למען מטרה אחת ויחידה.

גגות העיירה כבר ניבטים מרחוק והעשן המיתמר מארובות הבתים מסמן את היעד הקרב. אט אט מתקדמת השיירה בין הסמטאות הצרות, מפלסת דרכה בין עוברי האורח שמלווים אותה במבטיהם. ואז, באחת הם מגיחים באחת ליעדם - כיכר העיר והשוק הגדול שבמרכזה.

עייפים ומותשים מהמסע, הם פותחים את ארגזי הסחורה ובודקים שלא ניזוקה, ממרקים את מרכולתם ומסדרים אותה בדוכני השוק.

יש שמגיעים לכיכר השוק מוקדם מדי, לפני תקופת המסחר ההומה, כאשר המוני הכפריים עדיין לא הגיעו לכיכר וזו שוממת ושקטה. דוכני הרוכלים מקופלים ומכוסים בבדים עבים והרוכלים הרחק הרחק משם, עסוקים עוד בהכנת הסחורות. עוברי אורח מזדמנים חוצים את הכיכר, מלווים במבטים מלאי רחמים את המנכ"ל וחבורתו. והמנכ"ל, מניף ידיו אל השמיים בתסכול ונד לשלילה בראשו אל מול חבריו.

ויש שמגיעים לכיכר השוק מאוחר מדי, הרבה אחרי המולת ההמון. הקונים כבר פרשו ושבו איש איש לכפרו. הרוכלים ארזו זה מכבר את שארית מרכולתם, נתנו בשק את מטבעות הפדיון שקיבלו, והשקט שב והשתלט על הכיכר.

הכיכר נראית כלאחר פוגרום, שבו חטפו המבקרים מכל הבא ליד. שאריות של סחורות פגומות פזורות על מרצפות האבן. הדוכנים, חלקם מפורקים וחלקם עומדים שוממים, מחכים לפועלי הניקיון שיבואו לקפלם ולהכינם לתקופת המסחר הבאה.

כזה הוא חלון הזמן - חד ומדויק וחסר פשרות.

הגביר מגיע בזמן, ואתה?

אבל יש לפעמים שהשיירה מגיעה לכיכר בתזמון מדויק לכיכר העיר. שמש חמימה בשמי העיירה, רוח קלילה מנשבת הכיכר הומה אדם והרוכלים מחככים את ידיהם בהנאה.

תורים ארוכים של קונים משתרכים עוד בטרם פרקו המנכ"ל וחבריו את ארגזי העץ המלאים. השמועה על הגעת השיירה עושה לה כנפיים ועוברת מפה לפה בהתרגשות.

ולפתע, מתוך ההמולה מגיח גביר מהודר אחד. ידיו עוטות כסיות לבנות, ובאחת מהן הוא אוחז מקל הליכה מעץ מגולף. הוא מתקרב למנכ"ל וחבורתו, בוחן ביסודיות את תיבות העץ הפרוסות ומבקש שיוציאו לפניו דוגמאות מובחרות מהסחורה המוצגת, ממשש ובודק בידיו את המוצרים.

בהינד ראש הוא מסמן למנכ"ל והשניים פוסעים, מתרחקים מהכיכר ההומה. דקות אחדות לאחר מכן חוזרים השניים שמחים וטובי לב. המנכ"ל כששק המצלצלין בידו, והגביר בחיוך גדול מורה לעוזריו להעמיס את הסחורה על העגלה המפוארת שהוכנה מבעוד מועד. כזה הוא חלון הזמן - חד ומדויק וחסר פשרות. אם תקדים או תאחר, תמצא עצמך בכיכר שוממת וקרה. אבל אם תדע לנצלו, הוא יחבק אותך ויפרוס עליך את כנפיו.

טור זה מוקדש לכל חברות הסטארט-אפ שאיחרו או הקדימו את זמנן, אבל בעיקר לאלו שידעו לזהות את חלון הזמן ולנצלו בצורה אופטימלית.

הכותב הוא יזם ומנהל בתעשיית ההיי-טק