טקלוג

"תראה, 136 טרה זה ברוטו. צריך להוריד כמה לתקורה כללית, לספייר ולמערכת ההפעלה, ככה שנשאר רק 60%"

מי שעוסק בתחום מכיר ודאי סיטואציה שבה הוא רק צריך שינוי קטן בתוכנה ולהפתעתו מתברר שהשינוי - לפחות בעיני אנשי המו"פ - מחייב פיתוח רב, מסובך, יקר ובלתי אפשרי

הסטארט-אפיסטים נמצאים בעסק הזה בשביל דבר אחד ויחיד - האקזיט הדמיוני, אבל אם כולם יודעים את הסוד הגלוי הזה, מדוע אף אחד לא מוכן להודות בו?

בין מחלקת המו"פ למחלקת השיווק והמכירות מתנהל קרב נצחי ■ להלן חוזה אי-לוחמה

ב-Web 2.0 התקדמנו מאתרים אישיים למשתפים, מפרסום פסיבי להשתתפות פעילה ומערימות לינקים לתיוג חכם ■ והנה, ה-Web 3.0 בפתח - עידן ה-Semantic Web

באופן כללי, יש תמיד 3 גירסאות: הקודמת ("חרא של גירסה"), הנוכחית ("יציבה, אבל החידושים האמיתיים רק בגירסה הבאה"), והמלכה הבלתי מעורערת: הגירסה הבאה

אם אתה מעמת את סוניל עם העובדה שהקוד שהוא כתב, בעצם לא מופעל, הוא יגיד "וולי גוד". כלומר, הוא חושב שזה מצוין ולכן התוכנית רצה בלי שגיאות

"בהתחלה זה קצת כמו לרכב על גמל, אבל אחר-כך המחשב של הגיר הרובוטי לומד את הנהיגה שלך ומתנהג בהתאם"

"נתבקשנו להחביא היטב תחת האתר הכלכלי הראשי של ה"זה-מרקר", וכך לייצר תנועה גדולה של גולשים באופן שבסקרים נצא טוב ונראה כמה שהאתר פופולארי - והצלחנו בגדול"

"נגייס 5 מיליון דולר למיזם שגם אנחנו יודעים שהוא לא יצליח, נשאיר כמה לירות בצד וזהו. הכול חוקי וכשר"

"המזימה, כזו ש'קונספירציית מיקרוסופט ויצרני החומרה' נראית לידה כמו ילד מנוזל ■ "זה כמו סוג של מונדיאל - כל אחד תותח, אבל הקבוצה לא משהו"

הכול החל בלילה אחד אחרי משחקי המונדיאל, שבו החלטתי לגלוש לאתר אל על ולבקר את חשבוני. אני בוהה בדף הבית ותוהה אם המעצב שלו היה חולה בשיעור על ממשקי משתמש ו-Usability

בשנים האחרונות הפכתי את עורי, איבדתי את הפחד, אני שם ללעג כל תקנה, חורג מכל מוסכמה, לא מקשיב יותר להוראות של ממונים ולהנחיות שונות. איבדתי את כל הגבולות. אני יודע שקשה לעכל את זה, אבל רבותיי, אני אנרכיסט שפשוט חי על הקצה

והפעם, הפתעה! אבקש להביא לדיון נושא כאוב. רבים מחבריי מסרבים לדבר עליו או אף להזכירו, אבל אני מוכן ביד אמיצה להפנות אליו זרקור. אני מדבר כמובן על פינות הקפה ומיני התופינים והרקיקים שמוגשים בהן

אני עדיין מופתע ונרעש מהמאורעות בלב ים ומנסה להבין מה בדיוק קרה ■ נראה שזו רק ההתחלה של מערכה חדשה ■ בניתוח ראשוני נראה ששוב היינו צודקים אבל מה-זה-לא חכמים

סוג של ארגון חסר שיניים, מן מועדון חברים שחשיבותו בעצם קיומו. אבל היי, מי מאיתנו לא רוצה להשתייך למועדון יוקרתי וסגור? ואולי ההיי-טק הישראלי הוא סוג מועדון שכזה