הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק הפיקדון החדש שיזם המשרד להגנת הסביבה. עפ"י החוק במתכונתו החדשה יצרני המשקאות מחויבים להגיע ליעד איסוף של 77% מהבקבוקים הקטנים, לעומת 85% בהצעת תיקון קודמת לחוק, שלא צלחה. על הבקבוקים הגדולים לא יוטל פיקדון אבל יחולו עליהם יעדי איסוף.
במשרד להגנת הסביבה מתרגמים את החוק החדש מספרית לכך שהוא יחייב איסוף של מאות מיליוני בקבוקי משקה גדולים ועוד עשרות מיליוני בקבוקים קטנים מדי שנה. עוד נקבע, כי מרכולים ורשתות שיווק שיסרבו לקבל בקבוקים למיחזור צפויים לקנס של 1,800 שקל בגין כל סירוב.
מבחינת השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, מדובר בחוק שהוא שלב א' בדרך להשלמת חוק האריזות שנמצא בגיבוש במשרד. המטרה היא להטמיע בציבור נוהג של הפרדת פסולת במקור לפסולת יבשה ורטובה, כדי לשדרג את כל נושא המיחזור בארץ ולהפחית משמעותית את נטל ההטמנה של פסולת. כך, כל האריזות, ולא רק בקבוקים ריקים, יועברו למכולות ייעודיות לשם מיחזור.
החוק החדש מטיל אחריות ישירה על יצרנים ויבואנים לאיסוף ומיחזור הבקבוקים, מה שיאפשר לטענת המשרד עמידה ביעדי איסוף גבוהים יותר מהקיים היום, שעלות איסוף הבקבוקים מוטלת על היצרנים בלבד. "הטלת אחריות יצרן תנתק את הקשר בין הכנסות תאגיד המחזור ליעדי האיסוף, ותעביר את עלויות המימון מהצרכנים ליצרנים, הודות לאחריות ישירה על היצרן", טוענים במשרד להגנת הסביבה.
גם הבקבוקים הגדולים
כמו כן, בשונה מחוק הפקדון הקודם, כעת מוטלת חובת איסוף ומיחזור גם על הבקבוקים הגדולים, ולא רק על הקטנים, אולם לא כנגד פקדון. במשרד טוענים שהמשמעות היא החלת החוק על כ-740 מיליון בקבוקים נוספים, והערכתם היא שייאספו לפחות 50% מההיקף הזה. הירוקיןם המתנגדים לסעיף הזה בחוק החדש מתקוממים על כך שלא מוטל פקדון על הבקבוקים הגדולים, ובמשרד משיבים על כך כי קודם לכן בכלל לא נאספו בקבוקים גדולים וכעת להערכתם יאספו 390 מיליון בקבוקים בשנה.
לטענתם, בניגוד לבקבוקים הקטנים שנרכשים בברים בתי קפה ומסעדות, היכן שההחזר וקבלת הפקדון בגינם הם מיידיים ונוחים, בנושא הבקבוקים הגדולים איסוף לטובת החזר פקדון הוא מסורבל יותר. לכן, פחות צפוי לזכות לשיתוף פעולה של הציבור. זאת, בעוד שמכולה קרובה לבית תעודד את הציבור לאסוף את הבקבוקים ולמסור אותם למיחזור.
לטובת זאת מחייב החוק את היצרנים והיבואנים להגדיל את היקף מכולות האיסוף מ-8,000 כיום ל-20 אלף, כדי שהפיזור שלהם יהיה רחב יותר ונגיש למרבית הציבור. העלות עבור היצרנים והיבואנים בהצבת ותפעול המכולות הוא בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה. עם יישום החוק החדש יוצב מיכל איסוף לכל 400 תושבים, בשעה שכיום מיכל אחד משרת 1,500 תושבים.
עוד נקבע הגדלת יעד האיסוף של הבקבוקים הקטנים ל-77%. זאת, לעומת איסוף בפועל של 66% כיום. במשרד מתרגמים את הנושא לאיסוף של 490 מיליון בקבוקים קטנים שייאספו מדי שנה, לעומת 420 בקבוקים כיום - תוספת של 70 מיליון מיכלים קטנים בשנה.
סעיף חשוב נוסף בחוק הוא הרחבת חובת קבלת מיכלים ריקים בנקודות המכירה ופיצוי כספי לצרכן. רשתות השיווק יחויבו לקבל את מיכלי המשקה בהיקף של עד 50 מיכלים לאדם בכל יום. היום קורה שאזרחים נתקלים בסירוב לקבל את מיכלי המשקה מצד רשתות השיווק, אבל החוק החדש קובע פיצוי. כך לדוגמה אזרח שיבקש להחזיר בקבוק ויסורב, יהיה זכאי לקבל פיצוי של עד 1800 שקל בגין כל סירוב מבעל עסק.
לא יופחתו יעדי האיסוף
סעיף נוסף בחוק עוסק בתפקודו של תאגיד המיחזור וקובע ביטול האפשרות להפחתת יעדי איסוף שנתיים. לטענת המשרד, מדי שנה פנה תאגיד המיחזור לשר להגנת הסביבה ולוועדת הכלכלה בכנסת בבקשה לפטור אותו מעמידה ביעדי המיחזור שנקבעו לו בחוק באותה שנה. החוק החדש מונע אפשרות זאת וקובע יעדי איסוף ומחזור ריאליים שיושגו, ואחרת יוטלו קנסות ישירים על היצרנים.
לדברי השר ארדן, "החוק מהווה בשורה אמיתית לתושבי ישראל ועונה סוף סוף על דרישת הציבור להצבת תשתית זמינה שתאפשר לו למחזר, בדומה לקיים במדינות המערב. החוק החדש יאפשר מיחזור של מאות מיליוני בקבוקי פלסטיק נוספים מדי שנה, במקום ש'יתגלגלו' ברחובות, באתרי הטבע או יתפסו נפח עצום באתרי הטמנה. ישראל נמצאת כיום בפיגור אדיר בהשוואה למדינות המתקדמות באופן הטיפול בפסולת. חוק זה, יחד עם חוק האריזות שאנו מקדמים, יהווה מהפכה בדרך הטיפול בפסולת בישראל ויעמיד אותנו בשורה אחת עם המגמה העולמית".
הירוקים חושבים שלא די בחוק הזה ומוצאים בו ליקויים, ואכן הדרך ליעד הזה עוד רחוקה, אבל בהחלט שצריך להתחיל איפשהו, והחוק הזה מהווה אבן דרך לא צנועה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
