גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חסר תוחלת

ביטוח לאומי צריך לשלם פיצוי לפי תוחלת חיי הנפגע - ולא לפי תוחלת החיים הממוצעת

בגין אירוע מסוים, זכאי אדם, לעתים, לתשלום מגורמים שונים. אדם שניזוק כתוצאה מרשלנותו של אחר ושהפך נכה בגין כך, יכול להיות זכאי הן לתשלום פיצויים מן המזיק והן לתשלום גמלת נכות מן המוסד לביטוח לאומי. הדוגמאות עוד רבות ומגוונות. הגיונם של דברים מחייב, שאותו אדם לא יזכה לכפל תשלום בגין אותו עניין, בגין אותו "ראש נזק".

זה הטעם העומד בבסיס הוראת הדין, שלפיה כאשר המוסד לביטוח לאומי משלם גמלה לנפגע, ובה בעת קמה לנפגע, בגין אותו מקרה, גם חבות של צד שלישי לשלם לו פיצויים, רשאי המוסד לביטוח לאומי לקבל, מן הצד השלישי, שיפוי על הגמלאות, שהמוסד שילם או שהוא עתיד לשלם. "כך יוצא, שהניזוק אינו זוכה בפיצוי יתר - הן מהמוסד לביטוח לאומי והן מהמזיק, והמזיק אינו נדרש לשאת בחבות יתר - הן לניזוק והן למוסד לביטוח לאומי", כך הוטעם לא אחת בעבר.

אלא שאליה וקוץ בה. על-פי הדין, לכאורה, זכות השיפוי, העומדת למוסד לביטוח לאומי כלפי המזיק, בגין גמלאות שהאחרון צפוי לשלם לנפגע, מחושבת על בסיס לוחות סטטיסטיים, המשקפים את הנתונים הממוצעים, לרבות את תוחלת החיים הממוצעת. כך, ככל שבעקבות האירוע המזיק, נתקצרה תוחלת חייו של הנפגע, יהיה על המזיק לשפות את המוסד לביטוח לאומי, כאילו תוחלת חייו של הנפגע לא נתקצרה.

המרוויח מכך יהיה, כמובן, המוסד לביטוח לאומי. הוא יזכה לסכומי כסף, שבפועל, ככל הנראה, לא יהיה עליו לשלם לנפגע. משאת סכומי הגמלאות העתידיים נהוג לנכות מסכום הפיצויים, שהמזיק מחויב לשלם לנפגע, הנפגע הוא זה שיוצא בחסרון כיס. הסכום שייגרע ממנו יחושב על-פי תוחלת חיים ארוכה מזו הצפויה לו, ולבסוף הוא יזכה לפיצויים ולתגמולים בשיעור, הנמוך מזה, אליו כיוון בית המשפט. לא תקין על פניו.

זכות שיפוי

סוגיה כזו בדיוק באה בפני שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה רביד. היה זה בתביעת פיצויים, שהגיש כליפה גבאי (באמצעות עו"ד יעקב אביעד), נגד שירותי בריאות כללית (שיוצגה בידי עו"ד יעקב אבימור ושרון דלמן-קראוס), בגין איחור ניכר באבחון מחלת הריאות, ממנה סבל. איחור זה, כך נטען, הביא בין היתר להפחתת סיכויי ההחלמה של גבאי, הוא נאלץ לעבור השתלת ריאה, ותוחלת חייו נתקצרה באופן משמעותי.

לאחר שהשופט רביד קיבל את תביעתו של גבאי, ופסק לו פיצוי בשיעור כ-4.3 מיליון שקלים - מיליון שקלים מתוכם שיקפו את הפיצוי בגין קיצור תוחלת חייו - הוא נדרש לשאלה, נשוא רשימה זו: האם מן הסכום האמור עליו לנכות תגמולי המוסד הביטוח הלאומי, שיקבל גבאי, בהתחשב בקיצור בתוחלת חייו, אם לאו?

שאלה זו רלבנטית עד מאוד. על-פי חישובים אקטואריים, לגבאי כבר שולמו תגמולים, בגין קצבת נכות מעבודה בעבר, בשיעור כחצי מיליון שקלים, ועוד צפויים להשתלם לו תגמולים בשיעור כ-2.3 מיליון שלקים בגין קצבה זו בעתיד. לסכום זה הגיע האקטואר בעזרת לוחות ההיוון, שנבנו על בסיס תוחלת חיים ממוצעת. תוחלת החיים של גבאי, הנגזרת מלוחות אלה, עמדה על 70 שנה ו-7 חודשים.

משהתברר לרביד, כי תוחלת חייו הצפויה של גבאי קצרה מזו, הוא קבע, כי את שיעור קצבת הנכות מהעבודה, לה הוא יהיה זכאי בעתיד, יש לחשב בהתאמה לתוחלת חייו-שלו, ולא בהתאמה לתוחלת החיים הממוצעת.

לקביעתו זו של רביד מספר טעמים: "זכות השיפוי העומדת למוסד לתבוע מצד שלישי (המזיק) את הגמלאות ששילם לנפגע, הינה למעשה, מבחינה מהותית, זכותו של הנפגע עצמו אשר המוסד נכנס לנעליו. זכות זו נגזרת מעקרונות התחלוף ומקובל לראותה כזכות סוברוגציה", הטעים. כך, עקרון זה מוגשם על-ידי הפחתתן של גמלאות המוסד מסכום הפיצויים, שהנפגע יהיה זכאי לקבל מן המזיק, והקנייתה למוסד של הזכות לתבוע השבתן.

מכך הסיק רביד מספר מסקנות. האחת, שזכות ההשבה, העומדת למוסד לביטוח לאומי כלפי צד שלישי, הנה בגבולות הפיצויים, שנפסקו לנפגע בגין הפגיעה, בתביעה שהגיש נגד הצד השלישי, כשהתקרה היא סכום הנזק, שנפסק לנפגע. השנייה, כי בגדרי תביעת השיפוי שלו, על המוסד לביטוח לאומי להוכיח גם את זכותו של הנפגע כלפי המזיק.

"באופן דומה, יש לקבוע כי קביעה בדבר קיצור בתוחלת החיים של נפגע, בהליך המשפטי המתברר בין הנפגע למזיק (צד שלישי) - הגודרת שיעור הפיצויים הנפסקים לנפגע בעתיד - מחייבת גם את המוסד בתביעת ההשבה שיגיש נגד המזיק", הוסיף רביד והסביר: "תביעה זו של המוסד קמה מכוח זכות התביעה של הנפגע כלפי המזיק, ונופלת בהעדרה".

ועוד: "בעניין זה, איני רואה מקום להבחין בין הגבלת תביעת השיפוי של המוסד לתקרת סכום הפיצויים שנפסקו לנפגע בפסק הדין, לבין הגבלת התביעה לממצאים ולמסקנות נוספים שנקבעו בפסק הדין הגודרים היקף הפיצויים להם זכאי הנפגע מהמזיק, ובכללם, קיצור בתוחלת חייו של הנפגע". והמסקנה: "בהתאמה, ינוכו מסכום הפיצויים לו זכאי הנפגע תגמולי המוסד לפי תוחלת חייו הצפויה".

רביד ראה להדגיש, שלא הוא "המציא" את כלל הניכוי החלקי. תחילה, הוכר כלל זה בהתייחס לנזקים, שלא הוסבו במעשה העוולה. הוא הוחל גם ביחס לתביעות, בהן נקבע שיעור נזק חלקי, בדרך הפשרה, מבלי ששאלת אחריות המזיק התבררה לגופה. "נפסק כי, ככלל, יש לשום את שיעור גמלאות המוסד - לצורך ניכויו מסכום הפיצויים לו זכאי הנפגע - על פי שיעור הנזק היחסי שהושת על המזיק, גם אם נקבע בדרך הפשרה".

מכך ראה רביד להקיש גם על העניין שבפניו. "גם ניכוי מלוא גמלאות המוסד בהליך בו נקבע קיצור בתוחלת החיים של הנפגע, עלול להותיר את הנפגע בחסרון כיס. זאת, ככל שתוחלת החיים של התובע כפי שחושבה לפי תקנות ההיוון הינה גדולה יותר מזו שקבעה* בית המשפט. גם כאן, מתחייב המזיק רק בחלק מהנזק שבגינו משתלמות לנפגע גמלאות (שכן תקנות ההיוון מניחות תוחלת חיים ארוכה יותר). לפיכך, על מנת שלא להותיר את הנפגע בפיצוי חסר, יש לנכות מסכום הפיצויים רק את חלק הגמלאות שהינו כדי שיעור הנזק שהושת על המזיק לאור הקיצור בתוחלת החיים של הנפגע - ולא במלואן", חרץ (ת"א 7009/06).

עוד כתבות

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה