כן, מותר לך לעבוד אצל המתחרה

חברות רבות מחתימות את עובדיהן החדשים על כתב התחייבות לסודיות ולאי-תחרות, שבו מפורטות חובותיהם כלפי החברה אם תסתיים העסקתם.

כך מתחייבים עובדים רבים שלא לעבור לחברה מתחרה בתקופת הנושאת את הכינוי 'תקופת צינון' - ונמשכת בין חודשים ספורים לשנה ויותר, לא לחשוף סודות מסחריים, ולא להשתמש בידע שנרכש אצל מעסיקם. להסכם כזה יש כמה בעיות.

בעיה ראשונה: נסיבות החתימה

החתימה על הסכמים כאלה נעשית בתחילת מערכת היחסים בין העובד למעסיקו. הבעיה היא שברוב המקרים עובדים להוּטים לקראת עבודתם החדשה, ולא ממהרים לקרוא ביסודיות את האותיות הקטנות בחוזה העבודה שלהם.

רוב האנשים אינם בקיאים באשר לזכויותיהם הסוציאליות ולתקדימים בשוק העבודה המתייחסים לחוזים כאלו, ואחרים פשוט מעוניינים להשאיר רושם חיובי על מעסיקם החדש, וחוששים שהתמקחות בשלב כה מוקדם של ההתקשרות תיתפש כקטנונית וכחסרת אמון.

ומה באשר לאנשים שכן יורדים לסופו של כך סעיף וסעיף בחוזה שעליו הם עתידים לחתום?
אלה הם אותם אנשים שעשויים להיות עובדים יסודיים ורציניים, ובדיוק אותם אנשים שיחשבו פעמיים לפני שיחתמו על חוזה כזה.

כך, מועמד טוב, שעבר זמן רב מאז שהתחיל את תהליך הגיוס (שבמהלכו קיבל הצעת שכר, עזב את מקום עבודתו הקודם ועבר בכל התחנות הנחוצות בדרך לתחילת העבודה), מגיע לשלב החשיפה לחוזה, ועשוי להתחרט ברגע האחרון. עובד כזה הוא עובד שחושב קדימה על הקריירה שלו, ולא מעוניין להיתקע בשלב מאוחר יותר בלי עבודה בתחום שמעניין אותו. לאחר שהושקעו בו כל משאבי הגיוס, הוא עלול לבחור להמשיך לעבוד במקום העבודה הקודם שלו, או לחפש עבודה אחרת שלא תדרוש ממנו דרישה שכזאת.

2. עובדים תחת אזיקים

המניע הראשוני והמוצהר של המעסיק בהחתמת עובדיו בהסכם כזה הוא מניעת תחרות ושמירת סודות החברה, אולם מובן שמעורב בכך גם רצונו לכבול את העובד למקום העבודה, ולגרום לו לחשוב פעמיים לפני שיחליט לעזוב.

הבעיה היא שעובד מתלבט, שמחליט להישאר במקום עבודתו רק בגלל תחושת הכרח, לא ימלא אחר תפקידו מתוך עניין ותחושת מוטיבציה פנימית. זאת במיוחד במקרים שבהם הוא מנוע מלהתקדם או סובל מהרעה בתנאי עבודתו. הדבר כמובן יפגע בתפוקתו, והמעסיק לא ירוויח מכך דבר.

3. תדמית המעסיק בשלב העזיבה

באופן טבעי, בכל ארגון, ישנם עובדים שעוזבים לטובת עבודה אחרת, והאחרים נשארים ונפרדים מהם. בעתות פרידה אלו, לשיחות אישיות יש נטייה להתפתח ולגלוש לפרטים הקטנים הקשורים בעזיבת העובד.

עובדים מספרים לחבריהם לעבודה איך התנהלה שיחתם עם המנהל, מה הייתה האווירה בה, ומה סוכם ביניהם. במסגרת זו ישנו סיכוי רב שיחלקו עם חבריהם את סוגיית תקופת הצינון המצטיירת כבעייתית, והדבר עשוי להשפיע על תדמית המנהל בעיני העובדים הנשארים. הם עלולים להחשיבו כקטנוני ולא הוגן.

המלצות לעובדים

1. הכירו את החוק

עניין תקופת הצינון, האוסר על העובד העוזב לעבור לחברה מתחרה, מתנגש עם חוק יסוד חופש העיסוק. פסק דין שהיווה תקדים בנושא ניתן בשנת 1999 כנגד חברת צ'ק פוינט, וקבע כי אינה רשאית לאסור על עובד שעוזב להתחיל לעבוד בחברה מתחרה. בכך למעשה נקבע כי אין כל תוקף משפטי לסעיף כזה בחוזה.

בכל זאת, מעסיקים רבים ממשיכים לכלול סעיף זה בחוזי העבודה שלהם, וחשוב לדעת את החוק ולהתייחס לכך בערבון מוגבל.

2. בדק בית מקדים

לפני חתימה על חוזה עבודה חדש, מומלץ לבקש מהמעסיק הפוטנציאלי העתק מהחוזה, ולחתום עליו רק לאחר קבלת ייעוץ משפטי ראשוני, שמטרתו לשקף את זכויותיו ומגבלותיו של העובד כפי שעלו מהסכם העבודה.

3. פרופיל נמוך

אמנם אין צורך בדאגה אם אתם עוזבים עבודה לטובת חברה מתחרה, שכן החוק לצידכם, ובית הדין לעבודה מגן על חופש העיסוק לפני שיגן על קניינו של המעסיק. אולם, מומלץ שלא למהר לפרסם את דבר העבודה החדשה ברשתות חברתיות או באמצעים שיכולים להגיע לאוזני המעסיק הקודם.

המלצה למעביד

מעביד שמעוניין להבטיח אי-תחרות, פיתרון אפשרי (אך יקר) הוא להכניס סעיף שמבטיח מתן פיצוי לעובד לאחר עזיבתו, כאשר בתמורה לכך יבטיח שלא יעבוד בחברה מתחרה או בתחום זהה. פיצוי זה יכול להיות חד פעמי, או כתשלום חודשי, למשך תקופת הגבלת העבודה.

• יעל מהודר היא יועצת ארגונית ובעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני בסוציולוגיה ארגונית.
  
• לקשר עמה יש לכתוב לדוא"ל Yaelmehoudar@gmail.com
  
• במשך השבוע ניתן להמשיך לטקבק עם יעל מהודר דרך טור הדעות "המדוברות ביותר" בעמוד הבית ודרך קישור זה. http://www.globes.co.il/news/home.aspx?fid=3632&fromerechmusaf
  הדברים הכתובים במאמריה מבוססים על הניסיון והידע המקצועי הרב שצברה בתהליכי ייעוץ ארגוני ופיתוח מנהלים בחברות ובארגונים שונים בתחומי ההייטק והתעשייה, ובעבור אנשים פרטיים. הדברים מיועדים להעשרת הידע בלבד, אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי אישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להסתמך עליהם ככאלה.