עברו כבר עשר שנים מאז פשט
יום-טוב סמיה את מדי אלוף פיקוד דרום לטובת המגזר העסקי. אמנם הוא מעורב בענייני דיומא אך ניכר שהיה שמח לו ניתנה לו גם ההכרה בזירת האנרגיה החלופית המבעבעת, מתוקף תפקידו הנוכחי כמנכ"ל ICG - זרוע ההשקעות ב
קלינטק של החברה לישראל שבשליטת משפחת עופר - חברה שפעילותה נחשפת כאן לראשונה, ונושאי עיסוקה יעמוד במוקד סדר היום בכנס אילת-אילות לאנרגיה מתחדשת, שיתקיים בשבוע הבא.
"הפנטזיה שלי הייתה להיות אל גור הישראלי עוד לפני שהיה הסרט שלו ולפני שפגשתי אותו", אומר סמיה בראיון ל-G. "גם על הבית שלי ברמת פולג אני בונה היום מערכת סולארית, ולא מעניין אותי זמן החזר ההשקעה, כי אני מאמין בזה. בנוסף, טענתי שבתוך זמן קצר תקובע בתודעה העובדה שעצמאות אנרגטית של מדינה היא חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי שלה. וזה נכון לא רק לגבינו, אלא גם לגבי ארצות הברית הענקית, ש-60% מהדלק שלה מיובאים ממדינות בלתי יציבות".
למה הכוונה?
"שאלתי פעם מישהו במשלחת של משרד האנרגיה האמריקאי, 'אם חלילה תהיה מלחמה עולמית שתימשך חמש-שש שנים כמו קודמותיה, איך תוכלו לטוס? והאם עדיין תתבססו על יבוא נפט או שתוותרו על ההאמרים?'. גם כשאל גור זכה בפרס דן דוד, והתמזל מזלי להיות למחרת בפאנל הנועל של הכנס, הבלטתי באופן פומבי את הקריאה 'בואו נפסיק לנדנד רק שמדובר בשינוי אקלימי, כי יש דבר שאין בעיה להוכיח אותו - שעצמאות אנרגטית היא מרכיב חשוב בביטחון לאומי'".
זו גם הגישה שמנחה אותך, או שזה רק ברמת המדינה?
"הגישה האסטרטגית של ICG היא Be Big Or Go Home. בשוק הזה לא ישרדו חברות קטנות, כי צריך אורך נשימה והרבה כסף. עיקרון שני הוא Vertical Integrated. חברה תשרוד אם היא ורטיקלית, אם יש לה גם טכנולוגיה וגם יכולת הקמה, או גם גישה לחומרי גלם וגם יכולת ייצור. עיקרון שלישי הוא שבגלל שהתחום עדיין תלוי רגולציה, שמשתנה ממדינה למדינה, אנחנו מתכננים את הפיתוח של החברות באופן גלובלי, אבל את הייצור ואת המכירות באופן לוקלי. הכוונה היא שאני מוכר חשמל במחיר אחד באיטליה ובמחיר אחר בספרד".
ובחברה לישראל שותפים לעקרונות אלה?
"ודאי. יש לנו חברה-אם שמאמינה בדרך הירוקה ושהשקיעה בה גם השקעות נוספות, כמו בטר פלייס ו-IDE. מתוך כך, נוכל למצות את הקשרים האסטרטגיים של החברה לישראל עם שותפים אסטרטגיים במקומות שונים בעולם".
הכתבה המלאה במגזין G