יאיר לפיד שווה 15 מנדטים לפחות

הוא יכול להוביל רשימת לוויין בסגנון 'קדימה' ו'הגמלאים' ולהכריע את הבחירות הבאות

כמו שזה נראה עכשיו, אם יאיר לפיד יחליט להיכנס לפוליטיקה - יש לו את כל התנאים לזכות ב-15 מנדטים לפחות.

קולגה שלי, ליאת רון, פרסמה כאן בשבוע שעבר טור תחת הכותרת: "מגיע לנו יאיר לפיד בפוליטיקה". באותו הטור היא תיארה עד כמה מאסה בפוליטיקאים-גנרלים מהסוג הקיים וסיפרה עד כמה היא משוועת לפוליטיקאי איכותי, איש ספר, כזה שהחינוך בראש מעייניו, ובקיצור - יאיר לפיד.

אין ספק כי חלק מהציבור מזדהה עם רחשי ליבה של הכותבת, והשאלה היא מה גודלו של חלק זה. ובמילים אחרות - מה "שווי השוק" (מנדטים) של יאיר לפיד, אם אכן יחליט לחצות את הקווים ולהיכנס לפוליטיקה בבחירות הבאות.

אני סבור כי "שווי השוק" הנוכחי של לפיד הוא 15 מנדטים לפחות. הנחה זו מתבססת על הנתונים הבאים:

תנועת הלוויין: מה שהיה במערכות הבחירות האחרונות הוא שיהיה גם במערכת הבחירות הבאה. כלומר, גם הפעם תהיה "מפלגה לוויינית" שתמשוך אליה קולות מחאה של אלה שהתאכזבו מהמפלגות להן הצביעו בבחירות האחרונות, או כאלה שפשוט לא יהיה להם עבור מי להצביע.

מפלגתו של ליברמן, מפלגת הגמלאים ומפלגת שינוי נהנו במערכות הבחירות שחלפו מקולות מהסוג הזה, ומישהו אמור לזכות בהם גם בבחירות הקרובות. אני סבור כי לפיד יכול להיות "לוויין" מרענן שימשוך אליו קולות רבים מאוד מקרב מאוכזבי המערכת הפוליטית.

עיקר הקולות שלפיד עשוי למשוך אליו יהיו מהמרכז שמאלה - מאוכזבי קדימה (שלא ברור מה יישאר ממנה), העבודה (מה שעוד נשאר ממנה), מרץ, ואפילו חלק ממצביעי ישראל ביתנו והליכוד שפנטזו לחינם על התקדמות במשהו.

הביטחון משעמם, השלום גם: גם הקיפאון המדיני-בטחוני משחק לידיו של לפיד - נראה כי תמו ימי הדיונים הסוערים בקרב הציבור בנוגע לחלוקת ירושלים או נוסחת השלום האופטימלית עם הפלסטינאים. לאחר ששרון, אולמרט ונתניהו הבטיחו וגם ניסו להביא "שלום ובטחון", ללא הצלחה יתירה, הציבור הישראלי התחיל להבין כי כנראה מערכת היחסים עם שכננו מורכבת יותר ממה שנדמה, והתחיל להשלים עם המצב.

את אשליית השלום והביטחון החליף הציבור ברצון ושאיפה לשיפור איכות החיים - "זה מה יש, אז לפחות ננסה לחיות טוב יותר". ולכן, במערכת הבחירות הקרובה נראה שהציבור יגלה עניין רב יותר בנושאים כמו חינוך טוב ואיכותי יותר, פרנסה ותעסוקה, מיגור הפשע והאלימות, איכות סביבה, תרבות וכו'.

ילדים זה הכל: את המשבצת החדשה שנוצרת יאיר לפיד יכול לתפוס ובגדול שמו ופועלו נקשרו בשנים האחרונות עם תחום החינוך, הוא נתפס בקרב הציבור כמצליחן, הורה ואיש משפחה לתפארת, אדם איכותי ומוכשר. אין כמו מועמד שקורץ מחומרים אלה, כך חושב הציבור, שיפעל טוב יותר לשיפור איכות החיים של מצביעיו.

כדאי לזכור כי מדובר בקהל מצביעים פוטנציאלי ענק: הורים שרוצים חינוך טוב יותר לילדיהם, רבבות אנשי מערכת החינוך שמשוועים למישהו שיבין לליבם, וכמובן ציבור רחב מאוד שרוצה להזרים קצת שפיות להנהגת המדינה.

חביב התקשורת: הוא נחשב למוערך מאוד בקרב אנשי התקשורת, כך שבזירה הזו צפויים לו חיים קלים ונוחים, אפילו "ארץ נהדרת" נוהגת בו בכפפות של משי. שנית, מי שחושב שהמראה האטרקטיבי של לפיד הוא עניין פעוט, שוכח שמצביעים הם גם בני אדם, או יותר נכון, בנות אדם.

אסור גם לשכוח את ההשפעה הגדולה של לפיד על הציבור דרך הטור השבועי הנקרא ביותר במדינה. רק לפני שבועיים הצליח לפיד בקלילות יחסית לצרף יותר מ-100 אלף חתימות על עצומה הקוראת לאפשר לתלמידים ממשפחות מעוטות יכולת לצאת למסע לימודי בפולין, וזאת בעקבות טור שפרסם ושעסק בנושא זה.

אגב, יכולתו המופלאה של לפיד לנסח מסרים תתרום לו מאוד לנהל דיאלוג אפקטיבי עם בוחריו במערכת הבחירות מישהו אמר "ברק אובמה הישראלי?"

3 סכנות

עם זאת, לא כל פוטנציאל בסופו של דבר אכן גם ממומש. על לפיד לעבור כברת-דרך ארוכה עד לזכייה במנדטים הנכספים, ולכן כדאי לו להימנע מ-3 טעויות עיקריות:

  1. טיימינג: הכרזה מוקדמת מדי על כוונתו להיכנס לפוליטיקה עלולה למסמס לו את המומנטום לקראת יום הבוחר. אז למרות שיש לחץ תקשורתי וציבורי על הצהרת כוונות מצידו, כדאי לו בינתיים לשבת על הגדר.
  2. מצע בחירות: כדאי ללפיד לברוח מתדמית ה"שונא דת ודתיים", שבטח ירצו להדביק לו בעקבות ייחוסו המשפחתי. בנוסף, כדאי שיהיה עמום במדיניות חוץ וביטחון ויתמקד בעיקר בנושאים כמו חינוך, צמצום פערים חברתיים, תרבות ורווחה, כאשר המשקל המשמעותי ביותר יהיה על החינוך. בכל מקרה, לא כדאי ללפיד לתקוף את נתניהו או מנהיגי המפלגות הגדולות. הם לא מתחרים ישירים שלו, הוא אחר מהם.
  3. רשימה: כדאי לבחור רשימה א-פוליטית שמורכבת בעיקר מאנשי חינוך, היי-טק ואנשי מלח הארץ. אסור שיוכלו לתקוף את לפיד דרך חברים ברשימה שבחר.

הכותב הוא יועץ אסטרטגי לשיווק