"המפתח לעשיית כסף ממניות הוא לא לפחד מהן"

השקעה במניות היתר הקטנות אינה מתאימה לכל אחד, אך כפי שהוכח מתחילת השנה היא עשויה להניב למשקיעים האמיצים תשואות עודפות ■ אילון ברלס מ-U-Bank מסביר כיצד מומלץ לעשות זאת, ומדוע הציטוט של פיטר לינץ' שמופיע כאן בכותרת, הוא הכלל החשוב ביותר עבור המשקיעים הפוטנציאלים

מתחילת השנה מדדי היתר הם האפיק הרווחי ביותר בשוק המניות המקומי. בעוד המדדים שעוקבים אחרי המניות הגדולות מדשדשים עם תשואה של 1.7%-2.9%, מדדי היתר רשמו מ-2010 עלייה שמתקרבת לתחום הדו-ספרתי (12.9% במדד היתר 120).

הנתונים הללו מעלים באופן טבעי את השאלה, האם לאחר הראלי של 2009, הבשר בשוק נמצא כיום במניות היתר. אילון ברלס, יועץ השקעות בסניף רחובות ב-U-Bank, מסביר איך ניתן ליהנות מהעליות באפיק הזה, ומהם הסיכונים.

"אחת האמרות הנפוצות והמקובלות בעולם ההשקעות גורסת כי כגודל הסיכון כך גודל הסיכוי", אומר ברלס. המשמעות היא פשוטה: "מי שמעוניין להשיג תשואות גבוהות על השקעותיו חייב להביא בחשבון את הסיכון הכרוך בהשקעות אלה".

אך גם מי שבוחר לקחת את הסיכון של השקעה במניות צריך לעשות את ההפרדה בין מדדי המניות השונים בארץ ובעולם. ברלס מזכיר בהקשר הזה שלושה הבדלים מהותיים:

שוני גיאוגרפי: "המשקיע צריך לבחור האם הוא מעוניין בחשיפה לשוק המניות האמריקני, הברזילאי, הסיני או הישראלי".

שוני ענפי: "האם החשיפה המנייתית שתיתן תשואה עודפת תגיע מסקטור הפיננסים, הנדל"ן, הנפט, הטכנולוגיה או כל סקטור אחר אשר ניתן להיחשף אליו באמצעות תעודות סל או קרנות נאמנות".

שווי שוק: "שווי השוק של החברות במדד המניות שבו מעוניינים להשקיע, אם זה מדד ת"א 100, מדד היתר-50, ה-S&P 500 או הראסל 2000. השוני בין מדד המניות המייצג את החברות בעלות שווי השוק הגבוה בבורסה, לעומת מדד המייצג חברות בעלות שווי שוק נמוך, יכול לעזור לנו בהבנת חשיבות הבחירה של המדד שבו אנו מעוניינים להשקיע", טוען ברלס.

מצב אבסורדי

בבורסה המקומית ההבחנה העיקרית היא בין מדד ת"א 100, הכולל את 100 המניות בעלות שווי השוק הגבוה בבורסה (בתנאי שהן עומדות בתנאי הסף לכניסה, הכוללים גם את אחוז אחזקות הציבור), לבין מדד היתר 120, בו נכללות 120 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר שאינן כלולות במדד ת"א 100. לדברי ברלס, בהשוואה שכזו, ניתן לראות מספר הבדלים מהותיים, על אף שבשני המקרים מדובר, כאמור, בהשקעה במניות.

ההבדל הבולט מכולם הוא, מטבע הדברים, שווי השוק הכולל של החברות הנסחרות בכל אחד משני המדדים. ברלס מציין, כי שווי השוק של החברות המרכיבות את מדד ת"א 100 עומד על כ-600 מיליארד שקל, לעומת שווי כולל של כ-28 מיליארד שקל במניות מדד היתר 120. "משמעות הנתון הזה היא ששווי השוק הכולל של 100 המניות הגדולות בבורסה גדול פי 21(!) משווי השוק של 120 החברות הגדולות שבאות אחריהן", הוא אומר. "כתוצאה מכך קיים גם שוני משמעותי במחזורי המסחר הכוללים של כל אחד משני המדדים, בין היתר בשל העדפתם של גופים מוסדיים את ההשקעה במניות הגדולות ולא במניות היתר".

ההתעניינות המועטה יחסית של הגופים הגדולים במניות היתר מביאה לכך שרק אחוז קטן של אותן מניות מסוקר על ידי אנליסטים, המעדיפים להתרכז בסיקור המניות הגדולות יותר, בעלות מחזורי מסחר גבוהים יותר ותנודתיות נמוכה יותר.

"למעשה", אומר ברלס, "נוצר מצב אבסורדי שבו האנליסטים ממעטים במתן המלצות על מניות היתר וכתוצאה מכך גופי השקעה גדולים נוטים שלא להשקיע במניות אלו. לכן הן סובלות ממחזורי מסחר נמוכים, שאינם מאפשרים לגופים הגדולים להשקיע בהן". לפיכך, במידה שאנליסטים יתחילו לסקר בצורה שוטפת חברות יתר רבות יותר, ייווצר תהליך שבו גופים מוסדיים רבים יותר ישקיעו באותן חברות, סחירותן תגדל וסביר גם ששווי השוק שלהן יעלה.

הבעיה במחזורי המסחר הנמוכים במניות היתר, נובעת מכך שאלו עלולים להביא לא פעם לתנודות קיצוניות בשערי המניות המרכיבות את המדד, במיוחד בימים שבהם יש ירידות או עליות חזקות. "מדד מניות היתר יעלה בדרך כלל יותר ממדדי ת"א 25 או ת"א 100 כאשר שוק המניות חיובי, ויירד בצורה חדה יותר כאשר שוק המניות שלילי", מאשר ברלס.

כדי להמחיש את התנודתיות הזו מציין ברלס נתון נוסף: "בשנת 2008 25% ממניות המדד ירדו בשיעור של 80% אחוז ומעלה, כשחלקן ירד אף ביותר מ-90%. ואילו בשנת 2009, 25% ממניות המדד עלו בשיעור של 200% ומעלה", הוא אומר.

כולם נחשפים בעקיפין

אחת הסיבות העיקריות לתנודות החדות במדד היתר 120 נעוצה במספרן הגבוה של מניות ענף הביוטכנולוגיה הכלולות במדד הזה - 13 חברות מתוך 120. במדד ת"א 100, לעומת זאת, נמצאות רק שלוש חברות ביוטכנולוגיה. "סקטור הביומד מתאפיין בתנודות שערים חדות, המשפיעות בצורה ישירה גם על מדד היתר", מסביר ברלס.

התנודתיות הגבוהה ממחישה עד כמה גדולה חשיבות בחירת מדד המניות שבו משקיעים, כיוון שמשקיע שכבר החליט שהוא מעוניין לרכוש מניות, לא יכול להתעלם מהשוני הגדול שיש בעוצמת הירידות והעליות של כל אחד מהמדדים.

"ככלל ניתן לומר כי סטיית התקן של מדדי המניות הענפיות, כמו הנדל"ן 15 או התל-טק ומדדי המניות הקטנות, בהם היתר 120, גבוהה יותר מסטיית התקן של מדדי ת"א 25 ות"א 100", אומר ברלס. "לכן גם השקעה במדדים אלה כרוכה בסיכון גבוה יותר.

משקיע המעוניין לנצל תקופה של גאות בשוק ההון יכול להעדיף השקעה במניות היתר, אולם עליו להביא בחשבון כי כל שינוי בכיוון השוק כלפי מטה יהיה דרסטי יותר מאשר השינוי שיחול במדדי המניות הגדולות.

"מי שכבר בחר להשקיע במניות היתר, מוטב שיבחר בהשקעה באמצעות תעודות סל או קרנות נאמנות ולא יקנה בצורה ישירה כמה מניות בודדות ממדד זה, וזאת בשל הסיכון הגבוה מאוד הקיים בחשיפה למניות בודדות הנכללות במדד היתר", אומר ברלס.

משקיע הרפתקן במיוחד, המעוניין להשקיע במניות ספציפיות שאינן משתייכות למדד ת"א 100, רואה לפניו, על פי ברלס, פוטנציאל רווח עתידי גבוה הנובע דווקא מכך שאותן מניות קטנות אינן מסוקרות בדרך כלל, ומידת העניין בהן מועטה יחסית. "לכן, גם סביר למצוא בהן יותר חברות המתומחרות במחירים נוחים להשקעה בעיקר לאחר גל ירידות חזק, שפוגע בהן יותר, לעיתים ללא סיבה אמיתית, ובעלות פוטנציאל לתשואה עודפת משמעותית לעומת החברות הגדולות", הוא אומר.

בשורה התחתונה, ההשקעה במדד היתר אינה מתאימה לרוב המשקיעים הפרטיים, אולם באופן עקיף כמעט כל אחד מאיתנו מושקע באותן מניות בגלל חשיפת הגופים המוסדיים אליהן.

"מי שבכל זאת ירצה לנסות לרכוב על גל העליות החדות של מניות היתר בזמנים שבהם השוק שורי, צריך לשנן את דבריו של המשקיע האגדי פיטר לינץ", אומר ברלס. "המפתח לעשיית כסף ממניות הוא לא לפחד מהן".