הליך הדין המשמעתי נגד השר דן מרידור עובר לשלב ההוכחות. בדיון שהתקיים היום (א') אחר-הצהריים בבית הדין המשמעתי של מחוז תל-אביב בלשכת עורכי הדין, התברר כי הצדדים ניסו להגיע להסכמות דיוניות שיאפשרו להימנע מהשמעת עדויות, ואולם הניסיון להגיע לעסקת טיעון נכשל.
לפיכך הודיע התובע, עו"ד עמוס ויצמן, כי ישקול להביא עדי תביעה. גם נציגי הנאשמים - עו"ד צבי אגמון המייצג את מרידור ועו"ד נוית נגב המייצגת את עו"ד אילן שביט, שותפו לשעבר של מרידור - הודיעו כי ישקלו אם להעלות עדים.
נזכיר כי מרידור ושביט מועמדים לדין משמעתי בשל הפרה של סעיף 84 לחוק הלשכה, האוסר על התניית שכר-טרחה בתוצאות "משפט פלילי".
בדיון היום ביקש מרידור להסיר מעליו את האחריות להסכם שכר-הטרחה המותנה בתוצאת השימוע, שנחתם עם איש העסקים ארקדי גאידמק, ולהטיל את רוב האחריות לעניין זה על שותפו לשעבר במשרד עוה"ד צדוק ושות', עו"ד אילן שביט.
עו"ד אגמון הודיע כי מרידור לא ידע בזמן אמת על הצעת שכר-הטרחה שהעביר שביט לגאידמק, ואולם כשלמד על תוכנה לא הביע תרעומת. "מרידור לא היה שותף למשא-ומתן על שכר-הטרחה", אמר אגמון, "לא באופן פיזי ולא בידיעה. הצעת שכר-הטרחה נודעה לו לאחר שליחתה והוא לא התנגד לה, לא הציע לבטלה ולא העיר עליה".
לדבריו, מרידור לא היה שותף במשרד צדוק, אלא היה לו הסכם מיוחד של חלוקת שכר-טרחה בתיקים שבהם טיפל.
עו"ד נגב אמרה כי "עו"ד שביט לא סבר כי השימוע נכלל בתוך הגדרת משפט פלילי, ולכן הוא פעל בתום-לב".
המשך הדיון נדחה לחודש אפריל, אז יתקיים שלב ההוכחות והסיכומים בתיק.
ניסיון לעסקת טיעון
ל"גלובס" נודע כי בימים האחרונים פעלו גורמים מטעמו של מרידור בניסיון להגיע לעסקת טיעון בנוגע לעובדות, אך הלשכה סירבה לנוסח המסיר את האחריות מכתפיו של מרידור, ומטיל אותה בעיקר על שותפו לשעבר, שביט.
בנוסף, פנו עורכי דינם של השניים לגורמים בלשכת עורכי הדין בבקשה לפטור את מרידור ושביט מהתייצבות לדיון היום, המתקיים בפני הרכב מיוחד של בית הדין המשמעתי, הכולל את עורכי הדין ציון אמיר, אבי אודיז ויונה חייר.
דיון עקרוני
בשבוע שעבר נחשף ב"גלובס" כי גורמים בלשכת עורכי הדין פועלים לקיום דיון עקרוני בסעיף האוסר התניית שכר-טרחה בתוצאות משפט פלילי, וכי עצם הדיון עשוי לסייע למרידור בדיון המשמעתי.
במקביל להגשת הקובלנה המשמעתית נגד מרידור על-ידי ועדת האתיקה של ועד מחוז תל-אביב, בראשות עו"ד אפרים נוה, מקיים גוף אחר בלשכה - "ועדת הרוויזיה" שבראשה עומד עו"ד דרור ארד-איילון, יו"ר ועדת האתיקה הארצית - דיון עקרוני בנושא הסעיף שמרידור מואשם בהפרתו.
"ועדת הרוויזיה" התכנסה בדצמבר והחליטה לקיים "ליבון וחשיבה מחודשת", בנושא, "ולו בשל כך שחלפו 46 שנה מאז חקיקת החוק", בישיבה מורחבת שאליה יזומנו מומחים לענייני אתיקה של עורכי הדין, וביניהם גם יושבי הראש של ועדות האתיקה המחוזיות.
בעקבות הפרסום ב"גלובס" פנתה הבוקר תנועת אומ"ץ, שהגישה את התלונה הראשונית נגד מרידור, לעו"ד ארד-איילון, בדרישה כי "ועדת הריוויזיה" תימנע מקבלת החלטה כלשהי בנושא, בעוד מתקיימים ההליכים נגד מרידור. "אנו רואים בכך התערבות בוטה בהליך שיפוטי פנימי, המצוי בעיצומו, ומוחים על כך נמרצות", כתב יו"ר אומ"ץ, אריה אבנרי, לארד-איילון.
סניגורו של מרידור, צבי אגמון, כבר עשה שימוש בעובדה שוועדה בלשכה מקיימת דיון עקרוני בסעיף, בפניותיו לתובע בבית הדין המשמעתי. עצם העלאת הנושא לדיון יוצרת לטענת סניגורו של מרידור ספק סביר, שדי בו כדי לזכותו במסגרת הדיון המשמעתי. "אין זה סביר בעיני", כתב אגמון לוועד המחוז, "כי הלשכה תעלה לדיון ביד אחת את עצם שאלת האיסור - וביד השנייה תורה על הגשת קובלנה על עצם נושא שקיומו שנוי במחלוקת".
בונוס של 5 מיליון דולר
מרידור נשכר על-ידי גאידמק לשמש כסניגורו לצורך השימוע שקוים לו בפרשת הלבנת ההון. הסכם שכר-הטרחה קבע כי מרידור יקבל 600 אלף דולר, ועוד בונוס של 5 מיליון דולר "במקרה של הצלחה" - דהיינו, אם ישכנע את הפרקליטות לסגור את התיק. בסופו של דבר הוגש אישום.
אגב, מרידור טוען כי השימוע לא נכשל, וכי בסופו של דבר כתב אישום עסק בעניינים אחרים.