לא כולנו מומחים פיננסיים. למעשה, רק מעטים הם כאלה. חלקנו מצליחים ליצור הון ראשוני כזה או אחר, ורוצים להשקיע אותו ולהתחיל לזוז קדימה פיננסית, אבל במקום ליצור התחלה מבטיחה, אנו מפספסים את ההזדמנות ומפסידים את המעט שכבר יש. אפשר להתחיל בקטן? בטח שכן! מורה נבוכים.
חשוב להבין שהבעיה החמורה ביותר של בני אדם בדרך להגשמת רצונותיהם אינה היעדר משאבים, כי אם היעדר ידע. העצלנות שלנו מונעת מאיתנו לברר ולדרוש את המינימום המגיע לנו. זה נכון לכל התחומים. פגשתי עשרות אנשים ומשפחות שלא היו מודעים למה שמגיע להם מביטוח לאומי, ועקב כך התמודדו עם בעיות כלכליות שיכלו להימנע מהן אם היו טורחים לברר מה מגיע להם.
כאן מדובר בדיוק באותו הסיפור: איך יכול אדם להתפתח ולצמוח כבעל הון בדרך לעצמאות כלכלית, אם אין בידיו את המידע הבסיסי הנדרש על מנת לטפח הון שכזה?
ברור מאליו כי הבסיס ההכרחי ליצירת שפע הוא ההבנה באילו דרכים ניתן ליצור שפע שכזה. אין פלא שהתוכנית האסטרטגית המרכזית של רוב המשפחות בישראל לבניית עושר אישי ומשפחתי היא מילוי עקבי של טפסי לוטו, שהרי כל מה שצריך ללמוד על מנת להגשים את האסטרטגיה הזאת הוא לבצע סימון בתוך ריבוע. השקעה שכזו אפילו אנחנו מוכנים להשקיע. לכן, לפני שנדבר על ניהול הון צנוע, חשוב שנתחייב לרכוש ידע בסיסי בכל התחומים הרלוונטיים.
לדעת להשקיע
ועכשיו לענייננו. מה שחשוב הוא להבין שאם לא נחשוב על חיסכון להשקעה ואיך יוצרים כסף פנוי, נישאר שקועים ולא משקיעים. שווה לוותר על הנסיעה לאירופה עם הילדים, ותוך כמה שנים ליצור הון ראשוני שאפשר להשקיע אותו ולהגיע לעצמאות כלכלית יום אחד, במקום להישאר עבד בחופש.
נניח שנוצר לנו הון קטן ראשוני שאנו מעוניינים להשקיע בחוכמה. השאלה הראשונה היא באיזו זמינות אנו זקוקים לכסף הזה. אם התשובה היא מחר, עוד חודש או חצי שנה, אז הדבר הנכון ביותר לעשות הוא לשים אותו באפיקים נזילים כמו אגרות חוב סולידיות או מק"מים (מלווה קצר מועד), ולא לעשות שום ניסיונות עם כסף שיכול להיות שנצטרך.
אם אנחנו יודעים שיכולים אנו לוותר על ההון הראשוני לטווח ארוך יותר, נפתחות הרבה מאד אפשרויות.
* השקעה בבורסה: ראשית, הנתונים היבשים מאוד ברורים: הבורסה היא ההשקעה הטובה ביותר - כך עולה מהשוואת הנתונים על פני תקופה ארוכה, לא משנה באיזה עשור. הבעיה היא שאנשים לא מתייחסים אליה כאל השקעה לטווח ארוך. מה שהם עושים זה לקנות מניה שמישהו סיפר להם עליה, כתוצאה מכך ובעקבות "אפקט העדר" היא מפסידה קצת כסף, ואחר-כך היא לא מצליחה להחזיר אותו במשך שנים ארוכות.
אז איך כן? גם אם משתמשים בשירותים של מנהל השקעות וגם אם לא (אני ממליץ שכן), צריך להבהיר מה אחוז הסיכון שאני מוכן לקחת. אם נגיד שאני מוכן לקחת עד 15% סיכון, את הסכום הזה יש להשקיע במניות גדולות, ואת כל היתר לחלק. צריך לעשות חישוב סיכונים, לבנות תיק סולידי ולדעת שאני משאיר את הכסף לטווח ארוך, ויכול להיות שבנקודות מסוימות אני אפסיד כסף, אך לטווח הארוך זה ישתלם.
הכלל החשוב הוא לא להשקיע במניה בודדת, אלא לבצע השקעה רוחבית, סולידית, המתבססת על מדדים ולא על מניות בודדות. החוכמה היא בפיזור.
* נדל"ן: אפשרות נוספת היא השקעה בנדל"ן. בניגוד למקובל לחשוב, אין צורך בהון ראשוני של מיליונים כדי להפוך לשחקנים או על מנת לבצע השקעה נדל"נית ראשונית.
בדרך-כלל מי שיש לו 300-200 אלף שקל, לוקח עוד מיליון שקל משכנתא וקונה בית לגור בו. כלכלית מדובר בפיתרון רע. פתרון טוב יותר הוא לקחת את הכסף ולקנות דירה במקומות זולים (למשל, בבאר-שבע קרוב לאוניברסיטה), להשכיר את הדירה הזו ולקבל תשואה יפה. לשכר הדירה שמקבלים אפשר להוסיף עוד 1000-1,500 שקל ולשכור דירה איפה שאנחנו רוצים לגור. כך אני גם משקיע וגם מוריד את עלויות המחיה באותו זמן.
כשאני גר בבית משלי ויש לי 100 אלף שקל להשקעה, אני יכול לגייס סכום נוסף דרך משכנתא ולקנות בית שעולה 500 אלף שקל. השכירות שאקבל על בית זה תשלם את המשכנתא. כך, בעוד 15-20 שנה יש לי בית נוסף. זו השקעה מצוינת ומאד סולידית.
במקרים כאלה חשוב ללהיות מלווים בעורך דין מעולה שיבדוק את חוקיות הנכס והיותו נקי מבעיות טרם הרכישה.
אז הסדר הוא כזה: קודם כל להגדיר מה הטווח. אם טווח קצר - ניירות סולידיים. אם טווח ארוך - אג"ח ארוכות-טווח או תיק מנוהל סולידי ארוך-טווח או רכישות נדל"ניות, כשצריך לזכור שדירה להשקעה לא יכולה להיות הדירה שאני גר בה.