גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מגזין "פירמה" מציג: מפת הדרכים של העיתונות החרדית

התקשורת הדתית ייצרית, תחרותית ומלאת יוזמה ■ בלי טלוויזיה, עם מעט רדיו וכשברקע מלחמת חורמה של רבנים באינטרנט, הבמה המרכזית בה היא פועלת היא הפרינט

אין בישראל ציבור שקורא יותר מזה החרדי. השעות הרבות במהלכן שקוע היהודי החרד בנבירה בספרים, בדפים ובאותיות, הפכה את המילה הכתובה למקודשת עבורו. זו לא רק הכמות. בעוד הקורא החילוני הממוצע מרפרף על פני כותרות ומתעכב בעיקר על תמונות והבלטות, החרדי קורא כל פסיק וכל גרש בעיתון המקובל עליו.

"הם יתקשרו להעיר על נקודה כפולה במודעת לוח", מספר סמנכ"ל שיווק הרשת "קו עיתונות דתית", אבי בנטוב, "על אחת כמה וכמה, אנחנו מקבלים טלפונים על צילום של אדמו"ר שמישהו הבחין בידית פח זבל מבצבצת מאחוריו". כל גרש שנזרק לעבר הציבור ההולך וגדל, גיאוגרפית ודמוגרפית, נגמע על-ידו בחשיבות אין קץ.

לתשומת-הלב החרדית המאומצת הזו יש חשיבות פוליטית, חברתית וכלכלית לא מעטה. לכן המאבק עליה הולך ומחריף בשוק משנה לשנה. כמו מגמות התקשורת העולמיות, החינמיות מעוררת סערה בתקשורת החרדית. בשוק שחלק ניכר מאנשיו חיים מתחת לקו העוני, מבינים הרבנים העומדים בראש כלי תקשורת את הסכנה באספקת עיתון חינם לצאן מרעיתם.

"כל אמצעי תקשורת שהיה פה מאז ומעולם היה על הכוונת של הרבנים החרדים", אומר ראש בית הספר לתקשורת של המרכז האוניברסיטאי אריאל, פרופ' יואל כהן. חוקר היחסים בין דת לתקשורת, מספר כי בתקופה האחרונה כמעט מדי יום מאמרי המערכת בעיתונים "המודיע", "יתד נאמן" ו"המבשר" הלמו בתופעת האינטרנט. מבט על ההיסטוריה, מראה כי מדובר בתסריט כמעט ידוע מראש. מלחמות דומות היו מול הרדיו, הטלוויזיה והשבועונים המגזיניים והחינמיים.

עד כמה הצליחו המלחמות האלה? על-פי סקר "שילוב Millward Brown" עבור "פירמה", מסתבר שהן אפילו נחלו כישלון חרוץ. 75% מהציבור החרדי נחשפים לעיתונות, רדיו או אינטרנט על בסיס יומיומי - מה שאומר שהמודעות התקשורתית שלהם, על אף שהיא נמצאת תחת חסמים ומגבלות, היא גבוהה. באופן טבעי, העיתונות הכתובה היא המדיום הבולט ביותר אליו נחשף הציבור החרדי על בסיס יומיומי (45%), כאשר הזרמים החסידיים והליטאיים נחשפים באופן ברור יותר לעיתונות הכתובה בהשוואה לזרמים אחרים. מעניין לציין כי שיעור החשיפה לרדיו הינו נמוך (14%) ודי דומה לאינטרנט (12%), כך לפחות על-פי התשובות שניתנו לסקר. החשיפה לרדיו, דרך אגב, גבוהה יותר בקרב הספרדים, שרק השנה זכו לרדיו תורני חוקי ראשון משלהם.

עוד עולה מהסקר כי העוצמה הרבה שהחרדים מייחסים לכלי התקשורת, אינה בלעדית רק לכלי התקשורת שלהם. 66% ממשתתפי הסקר העניקו ציון גבוה יחסית למידה שבה התקשורת בישראל משפיעה על עמדות הציבור בנושאים, פוליטיים, כלכליים וחברתיים. הם גם מזהים את "הארץ" (11%) ו"ידיעות אחרונות" (7%) כערוצי התקשורת שמעבירים את המסרים החילוניים ביותר.

טעם מלוח עז

העיתונות החרדית כולה נולדה מתוך המאבק בכלי התקשורת האחרים. לדברי פרופ' כהן, "הרב לוין הקים את 'המודיע' כדי להתמודד עם החשיפה של הציבור שלו לעיתונים החילוניים". ואכן, בראשית היה "המודיע". הקמתו של העיתון מבית אגודת ישראל, התאימה להלך הרוח של אותם ימים, בהם אדם הוגדר לפי העיתון שנזרק לחצר ביתו. באותן שנים, העיתון היומי דיבר לעיתונות החרדית כולה - החסידים והליטאים כאחד. את ההגמוניה שלו שבר לפני כ-25 שנה "יתד נאמן", שהוקם במצוות הרב שך ומשך אליו את הציבור החרדי ליטאי, תחת דגל התורה. קו העיתונים היה ברור לאורך עשרות שנים. הרבנים תקעו בעיתונים כבשופרם, המסרים היו מפלגתיים ברורים - ללא תחקירים, חשיפות או ערכים עיתונאיים מהותיים. העיתונים היו שחור-לבן והתכנים הוכשרו עד שעלה מהם טעם מלוח עז.

במשך השנים קמו ונפלו עיתונים חרדים רבים, אך התנועה הממשית החלה בשלהי שנות ה-80. אז קמו עיתונים כמו "המחנה החרדי" של מי שהיה ברבות הימים ח"כ, ישראל אייכלר, והעיתון "היום השישי" שנחשב לאבי העיתונות החרדית הבלתי תלויה. "כשסיימתי את השירות הצבאי החלטתי שיש מקום לעשות תקשורת אמיתית גם אם היא עומדת בכללי ההלכה", אומר מייסד העיתון יצחק נחשוני. "רציתי שיהיה עיתון תקשורתי, לא פראבדה. התחלנו בכוחות עצמנו ובהמשך קשרנו שותפות עסקית עם גופים גדולים כמו 'ג'רוזלם פוסט' ו'הארץ'".

הדרך לא היתה קלה. התגובה של הגופים המבוססים היתה אגרסיבית, כצפוי. "היה מאוד קשה", הוא מספר, "היתה מלחמה עצומה. היו ניסיונות להחרים אותנו, אבל זה לא יצא לפועל. גם היינו מקושרים לגורמי הלכה שהיו חזקים וזה הגן עלינו. ידענו שיש לנו כללים לפיהם אנחנו חושפים דברים מתוך החברה החרדית ועבורה - רק דברים שיביאו תיקון. לא ויתרנו על כללי הלכה וקווים אדומים. לא היינו מוכנים לא לחשוף את הדברים השליליים".

"היום השישי", שהיה שבועון, גידל בתוכו עיתונאים כמו אורי אורבך וקובי אריאלי, ניצן חן ואילן בומבך. נחשוני ערך במשך 18 שנה את העיתון. היום, כשהוא כותב טורים עבור האתר "חדרי חרדים", הוא עדיין סולד מהעיתונות המפלגתית החרדית. "אני בדעה שאסור שתהיה לעיתון חרדי ועדה רוחנית", הוא אומר, "מי שיודע לשמור כשרות בבית יכול לעשות את זה גם פה. אני אומר שאין עיתון בישראל שהוא באמת כשר. אף עיתון, כולל המפלגתיים, לא עומד בכללי ההלכה מבחינת הלשון הרע והרכילות והפגיעה שיש בו בזרמים שלא שייכים לעיתון. הם לא יכולים להיות כשרים. מי שיכול להתנזר מתקשורת בכלל, מוזמן לעשות את זה".

העיתון נסגר ב-2003 מסיבות כלכליות, אבל נכנס להיסטוריה. "פריצת הדרך עשתה הרבה מאוד אבל מצד שני היא נבלמה", אומר נחשוני, "יש פתיחות גדולה יותר מבעבר, אבל היום לא מספיק מעלים דברים על השולחן. עושים את זה יותר מבעבר, אבל לא מספיק".

השינוי המשמעותי הוא שהשבועונים הם שנותנים את הטון. בגל השבועונים שקם היו גם "משפחה" ו"בקהילה". שבקלות גררו אחריהם את הציבור. "הרבנים לא הצליחו במלחמה נגד 'משפחה' ו'בקהילה'", אומר פרופ' יואל כהן מאריאל. על-פי סדר TGI האחרון שבוצע ב-2009 בקרב הציבור החרדי, "משפחה" מוביל בסופי שבוע בקרב הציבור החרדי עם 31.9% חשיפה על העיתון היומי הוותיק, "המודיע" שמגיע ל-27%. על פני שניהם, דרך אגב, מוביל בסופי השבוע, "קו עיתונות דתית" שמגיע כבר ל-37.5% חשיפה.

"זה מאבק אבוד מראש ויש סדקים בחומות החרדיות, ובכל זאת הם לא מוותרים", אומר כהן, "השבועונים גם לא מיישרים קו עם המאבק הנוכחי באינטרנט. היה אולי מאמר אחד ב'משפחה' וכתבה של 400 מילים ב'בקהילה'. אז יש בוודאי חילוקי דעות איך להתייחס למציאות".

שני השבועונים שאבו השראה מהעיתונות הכלל-ארצית. הם החלו לפרסם תמונות וכתבות מגזין עמוקות. כיום מופץ מדי שבוע "משפחה" בכרומו, ובכללו מוספי ילדים, נשים, הורות ומשפחה, ספרות, מגזין ואקטואליה. מדי כמה שבועות יוצאים גם מוסף קולינרי ומוסףעיצובי. כל החבילה הזו יוצאת גם בעברית וגם באנגלית.

"זה עיתון דינמי שעומד בסטנדרטים של עיתונות רגילה", אומר סגן העורך של "המשפחה", יוסי אליטוב, "הוא הצליח להיות ערוץ 2 ו'ידיעות אחרונות' של החרדים, שם מתנהל השיח האורתודוקסי. העיתונות החילונית מאוד הידרדרה בגלל הפלטפורמות שקמו והמקום האמיתי שיש ערך לעיתונות הכתובה זה בעולם החרדי, שם אין כלי תקשורת אחרת.

"עיתון 'המשפחה' עובד לפי מודל כלכלי והוא לא מחויב לאף מפלגה. מצד שני יש לו ועדת רבנים שבסופו של דבר היא צנזור רוחני ולא פוליטי. אנחנו לא מאמינים שזכות הציבור לדעת כל דבר, ולא מתביישים לומר את זה. לדעתנו הרבה מהרעות החולות נוצרו כתוצאה מכך שהעיתונות רצתה להשיג רייטינג והביאה לשכפול רעות חולות, כמו פרשת קצב למשל. הקורא החרדי ייחשף למה שקורה, אבל לא ירגיש חנוק באקלים האלים הזה".

בין חשוב למשפיע

בשנות ה-90 קמה "קו עיתונות דתית", השבועון החינמי שהיה הראשון שהכניס צבע לתמונה. אריאל קוניק, איש עסקים פתח תקוואי שהשקיע במקומון חרדי בעירו, ראה את ההיתכנות הכלכלית והקים את מה שהוא היום אימפריה של 180 אלף גיליונות של עשרות עמודים מדי שבוע ב-10 גרסאות מקומיות. "בהתחלה לא היינו איום", מספר סמנכ"ל השיווק אבי בנטוב, "העיתונות המפלגתית יותר חשובה, אבל אנחנו יותר משפיעים. הם מוציאים 15 אלף עותקים בשבוע, אנחנו יותר מפי 10. אבל אם הרב אלישיב ירצה להוציא מכתב הוא יעשה את זה אצלם ורק אחר כך אצלנו. המפרסמים יתחילו אצלנו, אבל אף מפרסם לא יוותר עליהם".

בנטוב, לא יאמר זאת, אבל הוא מדבר על מה שמכונה "שלטון הפחד". מי שלא בצד המסחרי של העיתונות המפלגתית, יספוג מאמר מערכת נוקב שיוביל למרד צרכנים בקרב הציבור הממושמע בארץ. זכור המקרה של חברה גדולה למוצרי חלב שהפסיקה לפרסם "ביתד נאמן" וחטפה מאסה צולבת על מעדני החלב שלה.

השבועונים גם גידלו דור של רבנים ואנשי שיווק שמבינים את השפה של המפרסמים, ולכן מצליחים למשוך אותם אליהם ביותר הצלחה. "'יתד נאמן' נפל בפרסומות למשחה של 'בנגיי'", מספר בן טוב, "הוא פרסם מודעה שאומרת 'יש לך 'בנגיי' בארון?' והם לא הבינו את זה. האינטרנט החרדי קרע אותם. זה לא יכול לקרות אצלנו".

* מה יותר חשוב הגב הכלכלי או הרוחני?

"אין קמח אין תורה".

הבשורה על-פי "המבשר"

מעבר לשינויי האריזה שהביאו השבועונים לעיתונות היומית, ירד גם האסימון בכל הקשור להיקפי התפוצה ולאותה חינמיות ארורה. כיום, ברחוב החרדי, העיתון המשפיע והחשוב ביותר, הוא גיליון ימי השלישי של "יתד נאמן". מדובר במהדורה חינמית המופצת ביותר מ-100 אלף עותקים.

לפני הפסח הדפיס העיתון החרדי ההדוק והוותיק, כ-90 עמודי מערכת בכרומו מבריק. אלה נדחסו לתיבות דואר ברחבי המגזר. "יש שינוי במעטפה", אומר פרופ' כהן, "הם התחילו להבין שהם בתחרות".

הגיליון ההיסטורי הזה של "יתד נאמן", משקף אולי יותר מכל את המהפכה שעברה העיתונות, שנחשבה כה מסוגרת, אולם משקפת בתוכה זירה פלורליסטית שוקקת. יותר עמודים ומגזין, אך גם לא מעט קולות ועמדות.

אף אחד לא צפה שבנוסף לצרת השבועונים, ואימת האינטרנט, יקום על העיתונות היומית, עוד יומון משמעותי. סיפורו של "המבשר" שקם בינואר 2009, מוכיח עד כמה בתוך הסגירות החרדית, מפעפעים גם זרמים פלורליסטיים ודמוקרטיים. "המבשר" (במלעיל), קם בירושלים לאחר שחסידי גור החליטו להחרים את הבחירות בבירה בהן התמודד הרב מאיר פרוש, ולא לסקרן. פרוש ויתר סיעת שלום אמונים באגודת ישראל, החליטו להקים עיתון מתחרה ופיצלו לראשונה זה 60 שנה את עולם הקוראים החסידי.

"הרמנו את הכפפה מתוך מטרת שליחות לתת במה וביטוי לכל קהילה", אומר משה פרוש, בנו של סגן השר פרוש ומו"ל העיתון. "המציאות היא שרוב קוראינו הם מהציבור החסידי, אבל יש לא מעט אחרים, גם ספרדים, גם חרד"לים. אנחנו העיתון של היהדות הנאמנה. לפני 'המבשר', 'המודיע' היה נותן במה לכל קהילה כרצונו ולפי שיקולים ואינטרסים. עיתון 'המבשר' גרם לכך ששני העיתונים החרדיים משרתים את הציבור החרדי ולא הוא אותם. אנחנו מתעלים מעל האינטרסים הפוליטיים".

למרות הקול הרענן של "המבשר", קשה לכנות אותו מודרני, לפחות לא בסטנדרטים לא חרדיים. פרוש גאה בעובדה, שעיתונו נמצא בחיל החלוץ בכל הקשור למאבק באינטרנט. "האתרים תקפו אותנו הכי הרבה. המאבק על קדושת השבת, החניונים, אינטל, אנחנו תמיד שם. הפסדנו מודעות עיתונות שהיו בהן כתובות אינטרנט ואנחנו לא מצטערים על זה. אין שום שיקולים כלכליים במלחמה שלנו באינטרנט, אנחנו משקפים את האינטרנסים של גדולי ישראל".

עוד כתבות

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה ישראלית בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

עליות קלות באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו