המהפכה ההפוכה של בוז'י

מי שקרא בשבוע שעבר על "התוכנית המהפכנית" של שר הרווחה, יצחק (בוזי') הרצוג, יכול היה להתרשם כי הרצוג מבקש להסיט חלק מתשלומי קצבאות הילדים לטובת חיסכון ארוך טווח. כלומר, אם מדי חודש זוכים ההורים בקצבה עבור ילדיהם, הרי שעל פי התוכנית החדשה תשלום אחד או שניים יוסטו בכל שנה לקופה מיוחדת שתעמוד לרשות הילדים, ולא לרשות ההורים. כך, בגיל 21 או 24, יוכל אותו ילד להשתמש בכספים שנחסכו, אבל רק לטובת שלוש מטרות: רכישת השכלה גבוהה, קניית דירה או פתיחת עסק.

בפועל, המודל הזה מקובל בעיקר על אגף התקציבים באוצר ועל חלק מהגורמים במוסד לביטוח לאומי. הרצוג, לעומת זאת, אמר לגלובס: "הפחתת חלק מתשלומי הקצבאות היא רק אחת החלופות שנבחנו. אני פחות תומך בה כי אני לא חושב שזה סביר ונכון מבחינה חברתית לפגוע במשפחות. אני בעד שכל תוספת שתינתן מעתה לעדכון הקצבאות תופנה לאותו חיסכון ארוך טווח". אם המודל של הרצוג יאומץ, הוא עשוי לעודד לחץ ציבורי בלתי פוסק להעלאת הקצבאות, וסביר כי במשרד האוצר יתנגדו לו.

התוכנית סובלת, כפי שסבלה בעבר, מהתנגדות מצד החרדים והחילונים. היא נתפסת כתוכנית פטרונית, שכופה על ההורים ירידה בהכנסה החודשית לטובת חיסכון ארוך טווח. לכאורה, זו זכותה של המדינה, שכן גם חיסכון פנסיוני הוא חובה כיום ולא זכות. בנוסף, חיסכון ארוך טווח לילדים מונהג כיום ב-15 מדינות שונות בעולם, וכפי שאולי קראתם - אפילו אובמה מבקש לאמץ תוכנית דומה. אבל מה שלא סיפרו לכם הוא שישראל נמצאת בתחתית רשימת המדינות המערביות בקשור לגובה קצבאות הילדים, שקוצצו דרמטית בזמן כהונתו של בנימין נתניהו כשר אוצר.

"הקצבה הזו היא ממילא קצבת רעב", אומרת ל"גלובס" חברת הכנסת שלי יחימוביץ', שמבהירה באופן חד משמעי: "אני מתכוונת להתנגד לתוכנית הזו בצורה נחרצת". לדבריה, "הכסף הזה נחוץ כדי לגדל את הילד בתנאים מינימליים של כבוד. לקחת זאת לחיסכון מזיק ישירות לילדים". יחימוביץ מעריכה כי חברים נוספים בוועדה יתנגדו לתוכנית הזו, אם היא בכלל תעלה לדיון. "יש מין הנחה מובלעת כזו שאולי יש הורים שיעדיפו לבזבז את הכסף על סיגריות ואלכוהול. אני בוטחת בהורים שבדרך כלל יודעים מה טוב לילדים שלהם. אם המדינה סבורה שטוב לילדים חיסכון, אז בסדר - אבל זה לא אומר שצריך לקצץ בקצבאות בשביל זה". יחימוביץ' מציינת כי בכל מקרה היא תעדיף מודל שמגדיל את קצבאות הילדים, על פני מודל שמסיט את הכסף לייעוד אחר מחוץ לסמכות ההורים.

הקצבאות עושות את ההבדל

כשבוחנים את דו"חות העוני שפרסם המוסד לביטוח לאומי בשנה האחרונה, מגלים כי חלה ירידה בתחולת העוני בקרב קשישים וילדים. זאת, להערכת מחברי הד"וחות, בשל עדכון הקצבאות שלהם. כלומר, הקצבאות עושות לעתים את ההבדל, ומרימות משפחות מעט מעל קו העוני.

קיצוץ בקצבאות לטובת חיסכון ארוך טווח עשוי להוריד עשרות אלפי משפחות אל מתחת לקו העוני. בכך ישיג הרצוג את ההיפך הגמור מהמטרה שהציב. הוא הרי מדבר על "שבירת מעגל העוני הבין-דורי", אבל ספק אם כספי החיסכון יעזרו לילד שגדל כל חייו בעוני. הרצוג מבקש למעשה לשפר את "נקודת הזינוק" של צעירים לאחר השירות הצבאי, אבל ייתכן שאת המשאבים צריך להשקיע בנקודת זינוק הרבה יותר מוקדמת.

חשוב שהמדינה תאפשר לילדים שגדלו בעוני את הכלים לרכוש השכלה גבוהה, אבל כסף הוא כלי קצה בלבד. עוד הרבה לפני זה, הילד צריך שההורים שלו יוכלו להרשות לעצמם ללכת למכולת, לסייע לו בשיעורי הבית ולהעניק לו סביבה יציבה. בשביל זה גם קצבאות הן לא הכלי האולטימטיבי, אבל פגיעה בהן ודאי לא תשפר את נקודת הזינוק של אותו ילד. הרצוג חוזר על כך שהוא לא תומך בפגיעה בקצבאות, אלא בהסטת התוספת לקצבאות בלבד, ואף מציין כי משרדו שוקל לאפשר להורים בחירה - לשמור על המצב הקיים, או לחסוך חלק מהכסף לקופת החיסכון.

"אני מכיר את הטענה שמדובר בתוכנית פטרונית, אבל צריך לזכור שהקצבאות משולמות מהכיס של כולנו, והמדינה בהחלט יכולה לשאול את עצמה מה הן הדרכים האפקטיביות ביותר לסייע. ברור שאנשים רבים יעדיפו את המיידי, אבל בתכנון נכון ומבלי לגרוע מהקצבאות, נוכל לאפשר בנייה טובה יותר של עתיד הילדים", הוא אומר.