חיילים שהשתתפו בניסוי לחיסון האנתרקס תובעים 18 מיליון שקל מהמדינה

64 תובעים, שהשתתפו בניסוי לחיסון למחלת האנתרקס שערך צה"ל בשנים 1999-2005, טוענים כי הסכימו להשתתף בניסוי לאחר שהובטח להם כי הוא בטוח - אך בדיעבד הם גילו כי הוא עלול לגרום לבעיות בריאותיות

64 תובעים, שהשתתפו כשהיו חיילים בסדיר בניסוי לחיסון למחלת ה"אנתרקס" שערך צה"ל בין השנים 1999-2005, הגישו בתחילת השבוע (א') תביעת פיצויים בסך 18 מיליון שקל נגד משרד הביטחון לבית המשפט המחוזי מרכז.

לטענת התובעים, הם הסכימו להשתתף בניסוי לאחר שהובטח להם כי הוא בטוח - אך בדיעבד הם גילו כי הוא עלול לגרום לבעיות בריאותיות. התובעים דורשים מהמדינה לפצות אותם בסך של 300 אלף שקל לכל אחד.

התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד בועז בן-צור ומשה מזור ממשרד בן-צור ושות', בעקבות הגשת מסקנות ועדת הבדיקה של ההסתדרות הרפואית שבחנה את הניסוי ואת השלכותיו.

בכתב התביעה נטען כי המידע שניתן למשתתפי הניסוי על-ידי גורמי הצבא לפני שקיבלו את החיסון - ושבגינו הסכימו להשתתף בו - התגלה לימים כחלקי, מסולף ואף שיקרי.

לדברי התובעים, לפני שקיבלו את החיסון הסביר להם הצבא כי חיסונים דומים שניתנו למאות חיילים בארה"ב עברו ללא בעיות, אך בפועל התגלו באותו הזמן תופעות בריאותיות קשות. לטענתם, התנהלות זו של מערכת הביטחון מהווה פגיעה קשה בזכותם היסודית לכבוד ובחופש שלהם להחליט על הנעשה בגופם.

התובעים דורשים גם חשיפה מלאה של מרכיבי הנסיוב שהוזרק להם וכן עצירה מלאה של ניסויים בחיילים. לדבריהם, מערכת הביטחון מסרבת עד היום לחשוף את מרכיבי הנסיוב, דבר שאינו מאפשר לרופאים לספק להם טיפול רפואי הולם.

ליקויים משמעותיים

ביצוע הניסוי החל בצה"ל ב-1999, ובמסגרתו ניתנו מספר חיסונים, שהרכבם המדויק אינו ידוע עד היום, לקבוצה שכללה כ-716 חיילים וחיילות שהסכימו להשתתף בו. זאת, לאחר שקיבלו הסבר קצר בעל-פה ובכתב באשר למהותו.

קיומו של הניסוי נחשף בתוכנית התחקירים "עובדה" בערוץ 2 במאי 2007. בעקבות עתירה שהגישו כמה ממשתתפי הניסוי לבית המשפט העליון, מסרה מערכת הביטחון לתובעים את המידע הרפואי שדרשו, והקימה ועדת בדיקה מטעם ההסתדרות הרפואית במטרה לבחון את הליך הניסוי ואת השלכותיו.

בשבוע שעבר פירסמה ועדת הבדיקה של ההסתדרות הרפואית את מסקנותיה, לפיהן הניסוי היה פגום ונתגלו בביצועו כשלים רבים, הן בפן האתי-רפואי והן בפן המשפטי.

הוועדה מצאה ליקויים משמעותיים באשר לעצם הצורך הקליני בביצוע הניסוי והפרת יסוד "ההסכמה מדעת" של מקבלי החיסון. בנוסף מצאה הוועדה ליקויים באבחון ובטיפול בתופעות רפואיות שהתגלו אצל חלק מהחיילים.