מנכ"ל ומייסד זרועות ברקן: "הבנתי שאני מנהל גרוע"

אחרי שהתגבר על האגו שלו הבין ליאור ברקן שהוא לא יודע לנהל את הביזנס שלו מספיק טוב ■ ולאחר שהתגבר על 3 משברים עסקיים רציניים, הוא גם פיתח שיטת ניהול חדשה: "מוח ארגון"

זירת הניהול גדושה בדוקטרינות שמבטיחות למנהלים את האור הגנוז. את אותו טריק סודי שיהפוך את הפירמה שלהם לרווחית, לנצחית, ול"מתקתקת". בכל תורת ניהול כזו מקופלת חוכמה עמוקה, פילוסופיית חיים שניתן להרחיב וליישם גם ברמת הניהול האישי. כל תורה ניהולית כזו מתהדרת ב"גרופיס", מנהלים מפורסמים ש"מורעלים" עליה, או במקרי בוחן של ארגונים ממותגים שיישמו אותה ויצאו מפלונטר עסקי סבוך. כל תורה כזו גם מתחייבת לחסידיה שהיא אוניברסלית ומתאימה לקשת רחבה של ארגונים, החל מפירמות גדולות ותאגידים, דרך עסקים קטנים וכלה בגופים ממשלתיים.

הבעיה היחידה היא שהתורות הללו מתחלפות בשמי הניהול כזיקוקי דינור שמותירים אחריהם שובל מתפוגג של עשן. אם רק נעצור ונחשוב איפה נמצאת היום תורת ה-TQM שכולם גמרו עליה את ההלל לפני עשור וחצי בלבד? איפה נמצאים היום הבאלאנס סקורקרד (BSC), שיטת ה-MBO (ניהול לפי יעדים), שיטת ה"ניהול לפי ערכים", ועוד לא הזכרנו שיטות ניהול על-שם מפתחיהן כמו גולדרט ואדיג'ס.

לתוך המרחב הצפוף הזה מנסה היום ליאור ברקן, המייסד הבעלים והמנכ"ל של זרועות ברקן, להחדיר דוקטרינה חדשה שפיתח במהלך 15 השנה האחרונות, והגיש עליה פטנט בארה"ב. השיטה, שעונה לשם "מוח ארגון", גם תילמד במסגרת לימודי MBA אקזקיוטיב באוניברסיטת בר-אילן.

"מה ההבדל בין 'מוח' (Brain) לבין 'שכל' (Mind)?", שואל ברקן עם פתיחת הראיון שהוא מעניק ל"גלובס" ומסביר, "מוח הוא החומרה, החוטים, החיווט; ו'שכל' הוא התוכנה, התהליך שזורם בתוך החוטים הללו. שיטת הניהול שאנו מציעים היום מכילה את שני האלמנטים הללו יחד: גם את המתודולוגיה וגם את התוכן. אנחנו מעניקים את מערכת ההפעלה והארגון יוצק לתוכה את ה'שכל'".

"כבוגר יחידת צנחנים ניחנתי באגו נפוח"

"הכול התחיל בשנת 1993", מספר ברקן, "כשהפירמה שלי 'זרועות ברקן' נקלעה למשבר והיה חשש לקיומה. כבוגר יחידת צנחנים ניחנתי אז באגו נפוח, אבל למרות זאת הבנתי שאני לא יודע לנהל את הביזנס מספיק טוב. ללא השכלה פורמלית בניהול, התחלתי לרכוש ספרי ניהול ושיווק וללמוד אותם בשקיקה. דרכם נחשפתי לאמיתה שאני מנהל גרוע, שחסרה לי מקצוענות בתחום. הבנתי, שניהול זה לא רק ניסיון, כישרון, שכל ישר או אינטואיציה; אלא דיסציפלינה בפני עצמה.

"לאחר ניתוח הכשלים של הפירמה הבנתי, שהרכיב שהיה חסר לנו במיוחד היה שיטות עבודה ונהלים סדורים. עד אז העובדים שלי עבדו עם רצון טוב והשתדלות, אבל לא היה ביניהם סנכרון: לא היה ברור מה צריך להיעשות, ומה מגיע אחרי מה. כשהתחלתי להחיל וליישם 'שיטות עבודה' החברה החלה להבריא, אבל נקלעה למשבר שני שבעקבותיו הבנתי ששיטות עבודה הן תנאי הכרחי, אבל לא מספיק. להיפך הן אפילו יכולות להזיק".

*למה הכוונה?

"המציאות העסקית הרבה יותר מורכבת מכדי ששיטת עבודה תכסה אותה באופן שלם. כלים ושיטות ניהול נותנים מענה לתקופה מסוימת אבל לא לאחרת, לעובד אחד אבל לא לעמית שלו. כדי ששיטת העבודה 'תתקתק' נדרשת בקרה, אבל גם לאחר החלת הרכיב הזה החברה התרוממה ושוב נקלעה תוך זמן קצר למשבר שלישי.

"בעקבותיו הבנתי ששיטות עבודה ובקרה לא מספיקות ושמה שנדרש הוא שיתוף העובדים. עד אז התעלמתי מהידע הקריטי שנמצא אצל העובדים וכתיבת הנהלים נעשתה על-ידי צוות ההנהלה בלבד. רק לאחר שילוב שלושת הרכיבים הללו הפירמה החלה באמת להמריא ולנצח בשווקים תחרותיים, כמעט בלתי אפשריים.

"למשל, אחד האיומים הקשים על עסקים במערב היא התחרות עם יצרנים סיניים שמגיעים לשוק עם מוצרים דומים בעשירית מהמחיר שלך. היישום ההדוק של שיטת 'מוח ארגון' אפשרה לנו להגיע לעלויות ייצור משופרות, ולהתייעלות עד כדי כך שגברנו על מתחרה סיני קשה וחדרנו לרשת עשה זאת בעצמך השלישית בגודלה בארה"ב, רשת Menard".

*עם כל-כך הרבה דוקטרינות ניהול, למה אתה חושב שהעולם צריך עוד אחת?

"אם עד היום ארגונים לוקחים יועץ ארגוני או יועץ עסקי שתופר להם תוכנית או בונה להם תהליכים ככפפה, הרי שאנחנו מציעים 'מוצר מדף' חלופי, תוכנה אינטרנטית ש'מחזיקה למנהלים את היד', מעין יועץ ארגוני ממוחשב שמלווה אותם בצורה מובנית במיפוי תהליכים, בבניית תהליכים, בתיעוד, בהגדרת מטרות, בעצירת התהליך (כשההתקדמות לא הולכת בכיוון הנכון) וכלה בהטמעה. יש אומנם תוכנות מחשב כמו Workflow, CRM ו-ERP שמלוות את המנהל, אבל הכלי הממוחשב שפיתחנו מעניק שכבה נוספת, עמוקה יותר, של המתודולוגיה".

"הניהול בארץ חלש מאוד"

*למה כל כך הרבה אנשים חושבים שהם יכולים "ללמד מנהלים"? אחרי הכול, ניהול ביזנס באמת מבוסס על שכל ישר, על כך שההוצאות יהיו נמוכות מההכנסות.

"הניהול אצלנו בארץ חלש מאוד. חמי פרס מ'פיטנגו' אמר פעם: 'בארץ קיים מחסור במנהלים עם ניסיון בינלאומי'. אצטט לך גם את מאיר שמיר שאמר: 'חד-משמעית, ישנו מחסור של מנהלים טובים במשק'. וגם את פרופ' שלמה נוי, סמנכ"ל מחקר ופיתוח ב'שיבא' שאמר: 'יש לנו ידע עצום, אבל אנחנו לא יודעים איך לתרגם אותו באופן מעשי'.

"המנהל הישראלי הטיפוסי מרבה לאלתר, לכבות שריפות, עובד לפי Common sense ולפי הדפוס של 'יהיה בסדר'. הוא גם חכם מאוד, פתוח לשינוי וגמיש מחשבתית - והוא יכול להצליח בקנה מידה קטן או מקומי. אבל אם הוא נדרש לעבור לשלבים של יצוא, הרי שאם תהליכי הניהול שלו לא מדויקים, מובנים ומקצועיים הוא לא יצליח מול המתחרים הגלובליים.

"הבעיה המרכזית שלנו בארץ היא שאין לנו תהליכים מובנים מסונכרנים: יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. אין העברת ידע מסודרת ואין הפקת לקחים. אם נסתכל, למשל, על האירוע המביך עם ג'ו ביידן: אלי ישי עושה דברים בלי שנתניהו מסונכרן עליהם.

"אירוע זה, הגם שהוא במרחב הניהול הציבורי, מדגים אב טיפוס קלאסי לדפוסי העבודה בפירמות עסקיות. אני חושב שעדיין לא ממש הפנמנו כאן בישראל שניהול זה מקצוע. כשלעצמי הייתי צריך לחטוף שלוש סטירות לחי עסקיות כדי להבין את זה. יחד עם זאת היתרון שלנו כישראלים הוא שאנחנו פתוחים ורוצים ללמוד".

*ואכן, לימודי מנהל עסקים בארץ נמצאים במגמת עלייה כמו גם תוכניות ה-MBA אקזקיוטיב.

"הבעיה היא שבאוניברסיטאות לא מלמדים ממש לנהל, מלמדים את המנהל לעתיד כלים תיאורטיים, כלים סטטיסטיים, מקרי בוחן; אבל מנהל שיוצא עם תואר שני לשוק למעשה נזרק למים - הוא לא יודע לתרגם את כל הידע הזה לשיטות עבודה תכלס. כשמהנדס מסיים לימודים הוא יודע לתכנן. כשרופא מסיים שבע שנות לימוד באוניברסיטה הוא יודע לרפא, לנתח או לאבחן. עורך-דין שמסיים השכלה אקדמית יודע לכתוב חוזה. אבל בוגר מנהל עסקים של מוסד אקדמי יוצא בלי ידע מעשי. הוא לא יודע איך מנהלים פירמה".

*למה לדעתך יש כזו אינפלציה בשיטות ובאופנות ניהול?

"כי יש לנו הרבה מאוד פרופסורים שחייבים לפרסם מאמרים כדי להתקדם. כשהשיטות שלהם באמת מעניינות או מאתגרות מחשבתית, הן הופכות גם לספרים. ככה אנחנו חווים כל פעם אופנת ניהול אחרת. צריך להבין גם שניהול זה לא מדע מדויק. מנהל מקבל לידיו מכונה מורכבת ללא הוראות הפעלה. בתנאים כאלה כל שיטת ניהול נותנת מענה חלקי בלבד לבעיות של המציאות העסקית המורכבת".

ליאור ברקן
תפקיד: המייסד הבעלים והמנכ"ל של זרועות ברקן ומפתח שיטת 'מוח ארגון'
גיל: 50
מצב משפחתי: נשוי פלוס שלושה
מגורים: תל אביב
השכלה: הנדסת מכונות, אוניברסיטת תל-אביב
עוד משהו: מלמד ניהול בחטיבת הצנחנים, שיטת הניהול שפיתח תילמד במסגרת לימודי MBA אקזקיוטיב באוניברסיטת בר-אילן