"עומס ביציעים ב'הבימה' עלול להביא לכשל כמו באולמי ורסאי"

כך כתב לעיריית ת"א מהנדס שגילה ליקויים בביקורת שגרתית שהזמינה מבצעת השיפוצים ■ תגובת עיריית ת"א ו'בניין הבימה': "הטענות מופרכות ומשוללות כל יסוד עובדתי"

"בבניין 'הבימה' התגלתה סבילות נחותה של מספר רב של אלמנטים בשלד וחיבורים לא מחוזקים כפי שנדרש בתקן. מצב זה יכול להביא את הבנין למצב כשל בזמן רעידת אדמה או במצבים שעלולים להתרחש באופן שגרתי ביציע של אולם רובינא, בדומה למה שקרה באולמי ורסאי בירושלים".

את האזהרה החמורה הזו כתב המהנדס יששכר וינבך, שנשכר לעריכת ביקורת כמויות שגרתית על-ידי "אופיצי", החברה הקבלנית המבצעת את השיפוצים בתיאטרון הלאומי בשדרות רוטשילד בת"א מאז סוף 2007.

במסגרת הביקורת גילה וינבך את הליקויים וכתב עליהם לעיריית ת"א - עם העתק לחברת אופיצי. "אני רואה לעצמי לנהוג בגילוי מלא לפי חובה אזרחית המוטלת עלי. חוששני שיהיה צורך בחיזוקים קונסטרוקטיביים נארחבים ומאסיביים כדי להתאים את הבניין לדרישות התקן וכן לרעידת אדמה. החיזוקים הללו ידרשו לבצע גם שינויים אדריכליים מקומיים".

וינבך ציין במפורש מצבים שכאמור, עלולים להתרחש באופן שגרתי ביציע באולם, כשכינה אותם "מצבים של 'הטרחה דינמית'" - מושג בהנדסה שמשמעו תזוזות של אנשים רבים במצב עומס.

מנכ"ל אופיצי, עופר אגוזי, אמר ל"גלובס" בתגובה: "אני הקבלן המבצע, ואת השאלות יש להפנות לגורם המתכנן. בשלב זה אנחנו ממשיכים בעבודות כרגיל".

מדוברות עיריית ת"א וחברת 'בנין הבימה' (חברה משותפת עם עיריית ת"א) נמסר בתגובה: "טענותיו של יששכר וינבך הועברו להתייחסות מהנדס הקונסטרוקציה המוסמך של הפרויקט, ומבדיקתו עולה כי הטענות מופרכות ומשוללות כל יסוד עובדתי. יתרה מכך, ממכתבו של מר וינבך עולה ספק רב לגבי מקצועיותו, יכולתו והבנתו ההנדסית, וניכר כי הוא אינו מכיר את המערכת הקונסטרוקטיבית המתוכננת בבניין".

עוד נכתב: "נדגיש כי בפרויקט שיפוץ הבימה הושקעו אלפי שעות עבודה הנדסית, והוא עומד באופן מלא ומוחלט בכל דרישות התקן הישראלי וקיבל את כל אישורי הרשויות הנוגעות לעניין".

אסון ורסאי: קיר תומך שהוסר במסגרת שיפוצים לפני האסון

המסקנות מאסון ורסאי במאי 2001 הובילו לעונש של 4 שנות מאסר לממציא שיטת הפל-קל, שלפי החקירה נשאה בחלק מהאשמה לקריסה. עם זאת, גם כאן מדובר בבניין שעבר שיפוצים, אשר במסגרתם הוסר באולם בקומה השנייה קיר שתמך ברצפה בקומה השלישית (שעליה היתה רחבת הריקודים בחתונה), ואשר מנע את שקיעת התקרה עד אותו שלב. כמה שבועות לפני האסון החלה הרצפה לשקוע - אך בעלי האולם רק הוסיפו מעליה חול וריצוף נוסף כדי ליישר אותה בחזרה - במקום לחפש את הגורם לשקיעה ולטפל בו.

לפי הכרעת הדין בביהמ"ש, בעלי האולם בקומה השנייה לא נדרשו לאישור הנדסי כדי להוריד את הקיר, אך "עפ"י ההיגיון הבריא" הדבר הצריך בדיקה ואישור של מהנדס מוסמך. עוד הסתבר שהשיפוצים נעשו ללא פקחים מהעירייה או ממכון התקנים.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988