"עומס צופים ב'הבימה' עלול להביא לכשל כמו שקרה באולמי ורסאי"

את האזהרה החמורה הזו כתב המהנדס יששכר וינבך, שנשכר לעריכת ביקורת כמויות שגרתית על ידי "אופיצי", החברה הקבלנית המבצעת את השיפוצים בתיאטרון הלאומי בשדרות רוטשילד בתל אביב מסוף 2007.

בביקורת גילה וינבך את הליקויים וכתב עליהם לעיריית תל אביב, עם העתק לחברת אופיצי. "חוששני שיהיה צורך בחיזוקים קונסטרוקטיביים נרחבים ומסיביים כדי להתאים את הבניין לדרישות התקן וכן לרעידת אדמה. החיזוקים הללו ידרשו לבצע גם שינויים אדריכליים מקומיים".

וינבך ציין מצבים שעלולים להתרחש באופן שגרתי ביציע באולם, שכינה "מצבים של הטרחה דינמית" - מושג בהנדסה שמשמעו תזוזות של אנשים רבים בעומס.

מנכ"ל אופיצי, עופר אגוזי, אמר ל"גלובס" בתגובה: "אני חושב שצריך לבדוק את הליקויים שמציין הדו"ח. בשלב זה אנחנו ממשיכים בעבודות כרגיל".

מדוברות עיריית ת"א וחברת בניין הבימה נמסר בתגובה: "טענותיו של יששכר וינבך הועברו להתייחסות מהנדס הקונסטרוקציה המוסמך של הפרויקט, ומבדיקתו עולה כי הטענות משוללות כל יסוד עובדתי. יתרה מכך, ממכתבו של מר וינברך עולה ספק רב לגבי מקצועיותו, יכולתו והבנתו ההנדסית, וניכר כי הוא אינו מכיר את המערכת הקונסטרוקטיבית המתוכננת בבניין".

אסון ורסאי

המסקנות מאסון ורסאי במאי 2001 הובילו לעונש של ארבע שנות מאסר לממציא שיטת הפל-קל. עם זאת, גם כאן מדובר בבניין שעבר שיפוצים, שבהם הוסר באולם בקומה השנייה קיר שתמך ברצפה בקומה השלישית ושמנע את שקיעת התקרה עד אותו שלב. כמה שבועות לפני האסון החלה הרצפה לשקוע, אך בעלי האולם הוסיפו מעליה חול וריצוף כדי ליישר אותה במקום לחפש את הגורם לשקיעה ולטפל בו.

לפי הכרעת הדין בביהמ"ש, בעלי האולם בקומה השנייה לא נדרשו לאישור הנדסי כדי להוריד את הקיר, אך "עפ"י ההיגיון הבריא" הדבר הצריך בדיקה ואישור של מהנדס מוסמך. עוד התברר שהשיפוצים נעשו ללא פקחים מהעירייה או ממכון התקנים.