גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כבר עדיף להיות מובטל

יש סיבה שבגללה בני אנוש רגילים מעדיפים לאבד מקום עבודה מאשר להשלים עם קיצוץ שכר

דמיינו מיתון המתרחש בכוכב וולקאן (כוכב הבית של ספוק מ"מסע בין כוכבים", לידיעת מי שאינו בקיא). הביקוש חלש, ועובד וולקאני חרוץ פשוט אינו מייצר מספיק כדי להצדיק את משכורתו. הבוס הוולקאני מזמן את העובד למשרדו לדיון כן בחלופות העומדות לפניהם.

הם מסכימים שיהיה זה בלתי הגיוני בעליל להמשיך בתנאים הקיימים, וכי שכרו של העובד הוולקאני יקוצץ בינתיים ב-20%. השניים מברכים את עצמם על כך שנמנעו מהנטייה האנושית המוזרה לפטר עובדים שמייצרים רווחים שוליים, במקום להתאים את שכרם לרווחים הללו.

עכשיו נחזור לכדור הארץ: עובדים אכן מפוטרים במהלך מיתון. נהוג לומר שהדבר קורה מפני ששכרם לא תאם את המציאות החדשה שנוצרה. כמה מהכלכלנים מדברים על "אבטלה מרצון", מונח מוזר המעלה על הדעת כאילו העובד הוולקאני החליט פשוט ליהנות מכמה ימים בחוף הים במקום לקבל עליו את הקיצוץ בשכרו; אחרים מדברים על "קשיחות שכר", שלא מאפשרת להתאים אותו לתנאים המשתנים.

יהא אשר יהא השם, רעיון השכר הבלתי גמיש הוא דבר די מוזר. הרי נדמה שההיגיון עומד לחלוטין לצד הגישה הוולקאנית. ועדיין, הסיפור שכלכלנים רבים מספרים הוא שהשכר איננו מותאם במהלך המיתון, והדבר מסביר מדוע הנטל נופל על האבטלה, המתגברת ככל שגובר המיתון.

יחד עם זאת, גם אם בני האנוש העקשנים מסרבים לדון בהתאמה בשכרם, יש עדיין מקום לפעולה שכזו, לאור העובדה הפשוטה שאנשים מקבלים עבודות ומאבדים אותן כל הזמן. בהנחה שהמעסיקים מציעים הצעות נדיבות במהלך פריחה והצעות דלות במהלך מיתון, היינו אמורים לראות גמישות שכר גבוהה יותר ותנודות קטנות יותר באבטלה כאשר הכלכלה פורחת או צונחת. אבל זה לא המקרה.

בעצם, אולי כן? כריסטופר פיסרידס, מהלונדון סקול אוף אקונומיקס, מצביע על מחקרים שמהם עולה כי בעוד עובדים שמדלגים מעבודה לעבודה במהלך פריחה כלכלית נהנים מעלייה משמעותית בשכרם, עובדים שמחליפים עבודה במהלך המיתון חווים דווקא את ההפך. הדבר מצביע, לדברי פיסרידס, על העובדה שהשכר (או לפחות השכר המוצע לעובדים חדשים) גמיש יותר ממה שמניחים התיאורטיקנים הכלכליים.

לא כל-כך מהר, עונים לו התיאורטיקנים האלה. מארק גרטלר ואנטונלה טריגארי סבורים שתוצאות המחקרים שעליהם מצביע פיסרידס לא בהכרח גוררות את המסקנה שאליה הוא הגיע. "קחו למשל מפעיל מכונה מיומן ביותר, שדווקא מדלג מעבודה לעבודה בשעת מיתון, והולך לעבוד כנהג מונית בשכר נמוך", הם אומרים. "עכשיו תארו לעצמכם שבזמן שהשוק בצמיחה, הוא חוזר לעבוד כמפעיל מכונה בשכר גבוה". המסקנה מבחינתם היא שיש גמישות אבל רק במעבר בין מקצועות ולא באותו התחום.

הכלכלן גרי סולון מצרף למשוואה הזו גם את העובדה שאבטלה - שלכאורה נובעת מחוסר היכולת להתגמש בשכר - מביאה למצב הלא רצוי של קיצוץ בשכר. סולון (יחד עם פדרו מרטינס וג'ונתן תומאס), בוחן נתונים מחברות המגייסות שוב ושוב עובדים לאותן המשרות הראשוניות - לפעמים אפילו כמה פעמים בשנה.

נתוניו של סולון, שנאספו בפורטוגל, מצביעים על משהו שעשוי להפתיע את הדוגלים בתיאוריית השכר הבלתי גמיש: הם גילו כי במהלך מיתון השכר דווקא כן יורד. כך, עלייה של אחוז אחד באבטלה מדכאת את השכר הריאלי המוצע לעובדים החדשים ב-1.8%. במילים אחרות, עלייה של 9%-6% באבטלה הייתה מדכאת את שכר העובדים החדשים במעט יותר מ-5%.

כך או כך, השורה התחתונה היא זו: בסופו של יום, קיצוץ בשכר כואב. אך לאבד את עבודתך כואב יותר.

עוד כתבות

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 על ידי דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים, ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ–30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

איראן במתקפה אחרי הנאום של טראמפ: "כמו גבלס"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור במע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"