מכרז חול טובעני: איך מתמודדים עם המשבר

איך פותרת המדינה את המחסור החמור בחול לבנייה? באמצעות פרסום מכרז, שהכדאיות הכלכלית שלו מוטלת בספק רב

תעשיית החומרים לבנייה מתלוננת כבר למעלה מחצי שנה על מחסור בחול סיליקה לבניין, אחר חמש שנים ללא מכרז לכריית חול חדש ובזמן שעבריינות הכרייה הבלתי חוקית נמשכת כסדרה. אז מה עושה המדינה, באמצעות מנהל מקרקעי ישראל? מפרסמת מכרז לכריית חול, שיסתיים ביולי הקרוב. לרע המזל, מבט בפרטי המכרז מגלה שהוא עלול מאוד להישאר ללא שום הצעה.

פסולת ב-192 מיליון

כפי שדיווח "גלובס" לפני שבועיים, אחרי לא מעט הבטחות לאורך השנים האחרונות, מנהל מקרקעי ישראל סוף סוף פרסם מכרז לכריית חול במישור רותם.

ממסמכי המכרז, שהגיעו לידי "גלובס" עולה, כי המכרז לביצוע עבודות כרייה הוא עם הרשאה ל-10 שנים ואופציה לשנתיים נוספות. תחום ההרשאה כולל שני מתחמים (ולמעשה שני מכרות) בשטח כולל של 827 דונם. חישוב נפחי החפירה חל על המציע, וכן תחול עליו חובה לפנות את הפסולת הטפלה ורק לאתרים מורשים. בנוסף, תנאי הסף הם תשלום של 20 מיליון שקל בתוספת מע"מ לשם קבלת הזיכיון ומתן ערבות ביצוע בסך 15 מיליון שקל (הערבות תקטן ב-40% עם השלמת הנדרש במתחם הראשון של המכרה).

עד כאן הגיוני יחסית. אבל מתברר עוד, כי במכרה המיועד עובר צינור גז שיש להעתיקו על חשבון המציעים. ברור שמדובר בהוצאה בלתי זניחה. בנוסף, ישנה סוגיית פנוי הפסולת הטפלה. החברה שביצעה את הסקר הגיאולוגי עבור המנהל, גאו-פרוספקט, חישבה ומצאה כי כמות הפסולת הטפלה שיש לפנות במשך 10 שנים היא 5 מיליון טון. פינוי טון פסולת לאתר מורשה עולה 38.5 שקל (חצי שקל העמסה, 8 שקל הובלה ו-30 שקל הטמנה). מכאן שהעלות הכוללת של פינוי 5 מיליון טון פסולת היא 192 מיליון שקל. בחישוב זריז של ההוצאות, מדובר ברחיים כבדים על צוואר המציע.

אחרי כל זה קשה להעריך שיהיו הרבה מציעים. המשוכות כל כך גבוהות שקשה להאמין שאיש עסקים שמחפש כמתבקש לעשות כסף, ייענה לאתגר.

גורם בתעשיית כריית החול אמר ל"גלובס", כי "עוד לא היה מכרז כל כך קשה. המכרז הזה מיועד לטייקונים. מי שיזכה בו אני לא יודע אם באמת יזכה או שלמעשה יחטוף עונש. אני שוקל אם להתחרות במכרז אבל אני מאוד מתלבט. היו בסיור באזור 100 אנשים בערך, אני מעריך שרובם לא ייגשו למכרז".

אגב, לשאלת גלובס בפרסום מלפני שבועיים הכחיש המנהל שמדובר במכרז לכריית חול וטען כי "אין מדובר במכרות, משום שעל השטח כולו חלה תוכנית של אזור תעשייה".

עם זאת, במסמכי המכרז מצוין: "המכרז הינו הרשאה לביצוע עבודות כרייה (כולל עבודות עפר ופינוי עודפים), במסגרת הכשרת קרקע לאזור תעשייה". עוד מצוין בהמשך, "ממ"י מתעתד לפרסם מכרזים נוספים לכריית חול ברחבי הארץ".

בתנאים האלה באמת קשה להאמין שיזם בר דעת ירצה להשתתף במכרז, ולכן מצוקת החול של תעשיית החול לבניין נראית רחוקה מסיום. הבעיה היא שבמנהל לא ממש ממהרים לעשות מה שצריך כדי לפתור את הבעיה של התעשייה הזאת.