גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שלי, מאחורייך: מומחים מציעים חלופות להצעת יחימוביץ' לתקרת שכר

יחימוביץ' לא המציאה את הגלגל: מספר הצעות להגבלת שכר הבכירים צצו כבר בשנים עברו, אך הן נגוזו במהירות רבה יותר מאשר הן צצו ■ איך בכל זאת עוצרים את ההשתוללות? מומחים לדיני חברות משיבים

בשבועות האחרונים ספגה הצעת החוק של ח"כ שלי יחימוביץ' - להגביל את שכר הבכירים במשק לסכום מירבי של פי 50 משכרו של העובד בעל השכר הנמוך ביותר בחברה - קיתונות של ביקורת. בסוף היא נדחתה, "לעת עתה" לכאורה, לטובת הקמת ועדת שרים לבחינת הנושא.

הזיכרון הציבורי הקצר השכיח מרבים מאיתנו כי ההצעה הזו עלתה כבר לפני כשנתיים וחצי, וגם אז היא סבלה מדחייה חברתית קשה ונעלמה במהירות מחצר המשחקים הציבורית.

חפירה נוספת בארכיון מגלה כי זו לא ההצעה הראשונה שחטפה תגובות צוננות. הצעות חוק להגבלת שכר הבכירים בדרכים שונות ומשונות, מלוות באנרגיות ובהתלהבות של חבר כנסת תורן ולעיתים רבות גם בפופוליזם, צצו לאורך שנים - וגם התפוגגו במהירות מסחררת.

כך למשל, בתחילת 2006, כשהארץ רעשה וגעשה - בפעם המי יודע כמה - בשל חגיגות השכר של בכירי המשק, יזם שר המשפטים דאז, חיים רמון, הצעה להגבלת עלות שכר המנהלים המותרת בניכוי במס. רמון הקפיד לתת את הקרדיט למשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, עו"ד דוידה לחמן-מסר, שעבדה על הרעיון עוד בטרם רמון מונה לשר.

לאחרונה עלתה אותה הצעה שוב, בדמות הצעה חוק פרטית של חבר ועדת הכספים, ח"כ שי חרמש (קדימה) ושל יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יריב לוין (ליכוד), שהציעו כי חברות עסקיות המבקשות לתגמל את המנהלים הבכירים בשכר שעלותו גבוהה מ-3 מיליון שקל בשנה, יעשו זאת על חשבון רווחיהן, והשכר הגבוה לא ייחשב להוצאה מוכרת לניכוי ממס הכנסה.

משפטנים, כלכלנים, פוליטיקאים ואישים נוספים, נטולי ובעלי אינטרס, חשבו על כל מיני רעיונות - ולא קרה דבר. השנים חולפות, שכר הבכירים בחברות הציבוריות עולה ועולה, ואף הצעה ראויה אחת לא עברה את הקריאה השלישית הנכספת.

אבל אם נביט על חצי הכוס המלאה, ככל שהשוק משתכלל - גם ההצעות לפיתרון ראוי לחגיגות השכר מעוררות הקנאה עוברות ריענון.

"גלובס" בדק עם מומחים לשוק ההון איך אפשר לצאת מהפלונטר, איך מפסיקים את חגיגות השכר - וגילה כי לא חסרות דרכים להשגת המטרה או לביצוע. לתשומת-לב המחוקק.

1. שינוי הנוסחה

"לא צריך להתערב בסכומים שהבכירים מקבלים, אלא בנוסחה שעושה את החישוב כמה מגיע להם על הצלחה ומה מגיע להם על הצלחה", אומרת פרופ' אירית חביב-סגל, מומחית לדיני חברות מאוניברסיטת תל-אביב. לדבריה, "הנוסחה הקיימת היום מעודדת את הניתוח של הרווחים בטווח הקצר, כי בדרך-כלל הבונוסים תלויי הצלחה בשנה האחרונה, מודדים אותם לפי שנה מסוימת.

"בעיה שנייה היא שהנוסחאות הקיימות היום מעודדות נטילת סיכונים מוגזמים על-ידי המנהלים, כי חשוב להם לנפח את הרווחים בטווח הקצר על חשבון הפסדים בטווח הארוך".

לחביב-סגל ברור גם כי "ההתערבות של המחוקק היום בעניין הזה, שמחייבת את הגורמים שמאשרים את הבונוסים להתייחס להוגנות ולסבירות של הבונוס, לא מצליחה להשיג את המטרות שלה".

עם זאת, חביב-סגל מאמינה כי שינוי פשוט יחסית בנוסחה הקיימת יביא לפיתרון הרצוי. "הפיתרון לבעייתיות נעוץ ביצירת תגמול לטווח ארוך. ההסדר המשפטי צריך להתמודד פחות בסכומים ויותר בפריסה של נוסחאות החישוב של הבונוס והאופציות על פני מספר רב של שנים. אם למשל מקצים למנהלים אופציות, אז שהאופציות יהיו ניתנות למימוש בטווח של 5 שנים ומעלה ולא פחות. אם נותנים להם בונוסים, הם צריכים לשקלל רווחים והפסדים על פני מספר שנים ולא על פני השנה האחרונה. מספיק שיהיה ניתן לשקלל את הבונוסים לאורך מספר שנים על-פי הרווחיות המצטברת, ואז אם היו הפסדים באותן שנים - הם גם נכנסים לשקלול".

2. מהפכה קטנה

יש מי שמאמין כי צריך לחולל מהפכה קטנה כדי שהמצב ישתפר. "ראשית, על רקע ריכוזיות השליטה בחברות הציבוריות, יש לחזק את כוחם של בעלי מניות המיעוט. יש להעלות את הרוב הדרוש לאישור עסקאות בעלי שליטה - כולל שכר לבעלי שליטה - משליש לחצי, ולקבוע כי דמי ניהול יהיו לתקופה מוגבלת ויחויבו באישור מתחדש של בעלי מניות המיעוט", אומר פרופ' אסף חמדני, מומחה לחברות ולניירות ערך מהאוניברסיטה העברית .

חמדני מציע כי בעלי מניות המיעוט יידרשו לאשר "מצנחי זהב" ובונוסים חד-פעמיים, לא לפי קריטריונים שנקבעו מראש. "יש לשקול קביעה בחקיקה של מנגנוני clawback, שיבטיחו כי בונוסים ותגמולים משתנים אחרים יינתנו רק על בסיס ביצועים אמיתיים לטווח ארוך".

3. שילוב של רגולציה וכוחות שוק

שמואל האוזר, דיקן הפקולטה למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו ולשעבר כלכלן ראשי של רשות ניירות ערך, מסכים כי צריך לחשוב לטווח ארוך, אך מחפש את האיזון בין התערבות רגולטורית לכוחות השוק.

"ככלכלן אני נגד התערבות של הרגולטור במקום שכוחות השוק צריכים לעשות את העובדה. אבל הצד השני של המטבע הוא שכוחות השוק לא עושים מספיק טוב את העבודה".

* אז איך מגשרים בין שתי הגישות האלה?

האוזר: "הדרך לגשר היא לקבוע כללי משחק שבתוכם כוחות השוק יעשו את העבודה נכון. שכוחות השוק עצמם יגרמו לכך שהפערים יקטנו, שהמנהלים יהיו זהירים בהשקעות שלהם וייטלו סיכונים מחושבים. שהשכר יהיה פונקציה של הרווחיות, שכשמרוויחים משלמים יותר ולא קובעים תקרה או גבול, וכשמפסידים משלמים למנהלים פחות. היסטורית, בכל פעם שהרגולטור התערב התוצאה לא היתה זו המקווה, והרגולטור לא בהכרח מצליח ליצור את המבנה שאליו הוא שואף, אך יש פיתרון שמשלב בין הדברים".

השילוב של האוזר לא שולל את הרעיון של תקרת שכר מסוימת, כל עוד היא חלקית ומתייחסת לשכר הבסיס בלבד. לדבריו, הפיתרון הראוי חייב להישען על שני עקרונות בסיסיים: "האחד, שיהיה שכר בסיסי שהוא יכול להיות איקס פעמים מהשכר הממוצע; אבל הוא רק השכר שאפשר להגיע עד אליו כשכר בסיס ולא כשכר משתנה".

העיקרון השני מתייחס לשכר המשתנה ולחשיבה לטווח ארוך, שעליה אוהבים לדבר היום. "השכר המשתנה צריך להיות שכר שהוא פונקציה של רווחיות על פני זמן. כשחברה מפסידה במשך שנתיים, אז עד שהמנהלים לא מכסים את ההפסדים ולא מדביקים את קצב הרווחיות - לא מגיעה להם תוספת מעל לשכר הבסיס".

* איך עושים את זה?

"הטכניקה היא לתת אופציות שתאריך פקיעתן הוא ארוך, 3-4 ו-5 שנים, והטריגר למימוש האופציה הוא רווחיות מצטברת על פני איקס שנים. היום יש אופציות שלפיהן אם המניה תעלה מעבר למחיר מסוים - המנהל יכול ליהנות מהכסף, ואז למנהלים יש כל מיני תמריצים לפעול לטווח קצר כדי להעלות רווחיות.

"ברווחיות מצטברת על פני זמן קשה לעשות מניפולציות, ואנחנו נהנים משני העולמות: מצד אחד הרגולטור מתערב בשכר הבסיסי; אך מצד שני הוא אומר שהמנהלים יכולים להגיע לשכר גבוה מאוד, בלי תקרה - בתנאי שהחברה תרוויח לאורך זמן. הרגולטור אומר למעשה את מה שכולנו אומרים - 'אם תרוויחו מגיע לכם'".

4. לפרק את הקשר הגורדי

"הגבלת שכר הבכירים מטפלת רק בקצה הקרחון שבולט מן המים", אומר פרופ' ידידיה שטרן, מומחה לדיני חברות. "אני בעד טיפול בשכר הבכירים ובעד הגבלה שלו, אבל אי-אפשר לטפל רק בהיבט הבולט ולהתעלם משאר ההיבטים של הסוגיה, שיש לה היקף רחב. אין פיקוח על המנהלים, וכשאין פיקוח מי שיש לו כוח משתמש בו לרעה".

לדברי שטרן, הדרך של בכירים לנצל את כוחם אינה רק באמצעות שכר. "הם יכולים גם להכשיר עסקאות עבור בעלי עניין, לנצל הזדמנויות עסקיות של החברה לטובתם האישית. ההגבלה שמציע החוק תמנע דרך אחת, אבל לא את שאר הדרכים".

לטענתו, הבעיה האמיתית היא כישלון הפיקוח. "נכון להיום, הדירקטוריונים, שתפקידם להתוות מדיניות, נכשלים בכך. גם הכלי של האסיפה הכללית של בעלי המניות, שגם אמור לפקח על הדרג הביצועי, נכשל בכך. מנגנוני הפיקוח לא מתפקדים, בעלי המניות אדישים ולא מתפקדים, הקהל הרחב שסוחר בבורסה לא מצליח להוות בקר על תהליכי קבלת ההחלטות בהנהלות. צריך להפוך את הדירקטוריון לגוף מתפקד ונושך. דרושה החייאה של הפיקוח המבני על הבכירים".

* איך משיגים את זה?

"צריך להנגיש את היכולת של בעלי המניות להשתתף בהצבעות. חייבים להפעיל אפשרות להצביע באינטרנט, ולעודד בכך בעלי מניות לגלות מעורבות.

"דבר נוסף והכרחי: יש לכפות רוב מקרב אלה שאינם בעלי עניין. כיום המצב הוא שרוב הדירקטורים ממונים מטעם בעל השליטה, כך שיש להם זהות אינטרסים, אם לא זהות פרסונלית איתו. הדירקטורים מטעם הציבור - הדח"צים - הם מעטים מדי, ורובם תלויים ברמה כלשהי בבעל השליטה. צריך לחזק את המנגנונים לבחירתם של דירקטורים עצמאיים ולשחרר את הדירקטוריון מהכוח של בעלי השליטה".

עו"ד פנחס רובין מציע לצורך כך להרחיב את המנעד של הבכירים, שההחלטות לגביהם דורשות תמיכה של שליש מקרב הדירקטורים שאינם קשורים לבעל השליטה. לדבריו, "זוהי מתכונת מתונה שגם מתאפיינת בשכל ישר. אם עד עתה מנכ"ל ונושאי משרה אחרים לא היו צריכים לעבור את משוכת השליש - אפשר להרחיב את הספקטרום של המודל הזה כך שיכלול גם אותם, וזה שינוי שניתן גם לבלוע".

לסיכום, אומר שטרן, הטיפול בנושא חגיגות השכר צריך לגעת בקשר הגורדי שבין בעל השליטה לבעלי המשרות הבכירות בחברה. לדבריו, "המצב שבישראל ניתן לכהן בכפל תפקידים, יו"ר ומנכ"ל, מחזק את הכוח של בעלי השליטה, בניגוד לכוונה המקורית. הדבר הזה לא נכלל בהצעה המקורית של חוק החברות החדש. זה הושג בפשרה, שבעצם מאפשרת לאדם לפקח על עצמו. בגדול, אין בדיני החברות טיפול מספיק בבעיה המרכזית - חוסר ההפרדה בין הבעלות לניהול, שיוצר ניגוד עניינים שבא על-חשבון בעלי המניות מקרב הציבור".

יחימוביץ': "אני לא מאוהבת בהצעה שלי"

ח"כ שלי יחימוביץ' לא רואה בהערות של המומחים ביקורת נגד הצעתה. "אני לא מאוהבת בהצעה שלי", אומרת יחימוביץ' ל"גלובס". "אין כאן ייהרג ובל יעבור. מי שרוצה להציע חלופות משכנעות, אני בעד. צריך להפריד בין מי ששובר את הראש על אופציות חלופיות לבין מי שרוצה למסמס את הנושא ולהוריד אותו מסדר היום".

יחימוביץ' הוסיפה כי חלק גדול מהרעיונות נבחן בימים אלה. "אני עובדת כבר חודש עם פרופ' שמואל האוזר, דיקן הפקולטה למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו, על עיבוי ההצעה כך שתכלול בונוסים ואופציות".

עוד דבר שהעיבוי אמור לטפל בו, לפי יחימוביץ', הוא הצורך להפריד בין תגמול מנכ"ל על ביצועים - לבין תגמול על הצלחת החברה בשל גורמים שאינם תלויים במנכ"ל, כמו זינוק של הבורסה שמשפיע על המניה או שינוי במחיר של חומרי הגלם.

לדבריה, "צריך לוודא גם כי הבונוסים ניתנים על ביצועים ארוכי-טווח ושהם אינם מעודדים ספקולציות שיניבו לחברה רווחים מהירים".

גם ליחימוביץ' ברור כי העבודה על החוק טרם נשלמה, והיא - בניגוד למבקריה - פתוחה לרעיונות.

הצעת יחימוביץ' - פיתרון בעייתי

הנימוקים של ח"כ שלי יחימוביץ' להצעת החוק להגבלת שכר הבכירים זכו לפופולריות גדולה יותר מאשר החוק עצמו. גם מי שתומך ברעיונות של צמצום פערי השכר בין המשתכרים מיליונים לבין מקבלי שכר המינימום, וגם אלה שמודים כי תגמולי הבכירים עברו מזמן את גבול הטעם הטוב, רואים בעייתיות ברעיון הכבילה של שכר המנכ"ל לשכר העובד הזוטר.

לדברי פרופ'-ד"ר אירית חביב-סגל, "ניסו הרבה מאוד דרכים למגר את התופעה, אך התוצאה הסופית של כל אחת מהדרכים הללו היא ששכר הבכירים הולך ועולה. הסוגיה היא בעייתית, אבל גם הפיתרון שהציעה ח"כ יחימוביץ' בעייתי לא פחות. הבעייתיות של ההצעה נובעת מזה שאי-אפשר לרסן את שכר הבכירים על-ידי קביעת תקרות מספריות או תקרות לפי מכפלות על-פי שכר של עובדים אחרים בחברה. קשה לאכוף הסדר כזה, לא ברור מה ההצדקה שלו, והוא כרוך ביותר מדי התערבות בשוק החופשי".

לדעת פרופ' אסף חמדני, יש בהצעה כשל פנימי. "אם מטרת החקיקה היא הקטנת פערים חברתיים - יש להגביל שכר גם בחברות פרטיות. אם המטרה היא הגנה על המשקיעים מהציבור - הרי שהדיון הציבורי כיום מתעלם מההבחנה בין 3 מצבים: ראשית, תגמול בכירים בחברה ללא בעל שליטה (טבע למשל); שנית, תשלום שכר לבעל השליטה או למקורביו; שלישית, תשלום שכר למנהל מקצועי בחברה עם בעל שליטה".

לדברי חמדני, ההבחנה הזו חשובה כדי להבין אם יש כשל שוק וגם ככלי לזיהוי האמצעים המתאימים להתמודדות עם הבעיה. "לדוגמה, חיזוק הכוח של בעלי המניות לא ישנה דבר כשמדובר בתגמול למנהל מקצועי בחברה עם בעל שליטה, שביכולתו להעביר החלטות באסיפה".

ובכל זאת, המשבר דחף את הרעיון הזה גם למדינות יותר "קפיטליסטיות" מישראל.

חמדני: "הניסיון בשוק האמריקני מלמד כי תקרות שכר מועילות בעיקר לעורכי דין המסייעים לחברות למצוא דרכים יצירתיות לעקיפת המגבלה".

לדברי עו"ד פנחס רובין, הצעת החוק של יחימוביץ' "רק מגדילה את הרווחים של בעל השליטה, כי הכסף יילך לכיסו, אז איפה השכל ברעיון הזה?".

עוד כתבות

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים