אורן הודף את דרישת אליהו למכור את מניות לאומי במיידי

שוקי אורן, החשב הכללי במשרד האוצר, הודף את דרישתו של שלמה אליהו, בעל המניות הפרטי הגדול בבנק לאומי, למכור את כל מניות לאומי המוחזקות על ידי המדינה באופן מיידי. אורן הדגיש גם כי מכירת מניות המדינה בלאומי (כ-11% ממניות הבנק) אינה בבחינת מכירת גרעין שליטה שכן לטענתו הנתח של המדינה בבנק הינו קטן יחסית, ואותת כי הפרטת הבנק תצא לדרך לאחר בחירת חברי הדירקטוריון בבנק באסיפה שתתקיים ב-2 ביוני.

"אפשר כבר היום למכור את מניות לאומי, אך כמובן צריך לחכות להסדרת הדירקטוריון החדש ומאותו רגע ניתן יהיה למכור את המניות", אמר אורן בוועידת שוק ההון של "גלובס" בשיתוף BDO זיו האפט. אורן שיגר עקיצה לעבר אליהו ואמר: "יש מישהו שעתר לבג"צ ודורש מאיתנו למכור את המניות עכשיו. אני חושב שצריך למכור, אך בהתאם לתנאי השוק ולא תיכף ומייד".

אורן ציין שיש לבחון את סוגיית גרעיני השליטה בבנקים והדגיש כי "כל הרציונאל שהיה בעבר, לפיו חייבים גרעין שליטה בבנק כי אז יש כתובת לפנות אליה - יש מעליו סימן שאלה".

בחודשים האחרונים מנהל אליהו מאבק נגד המדינה ודורש ממנה למכור את מניותיה, כחלק מרצונו לגבש גרעין שליטה בבנק. אורן ציין בהקשר זה, כי "אני לא מאמין שאם נמכור 11% ממניות לאומי אז נמכור גרעין שליטה. זה לא סביר. למעשה, השליטה כבר קיימת בשוק ואפשר להתווכח מי ראוי לכך ומי לא; זו כבר סוגיה של בנק ישראל".

"בנק זר לא יהיה כאן שחקן משמעותי"

אורן שיבח את הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל על "העבודה הטובה" שעשה במהלך המשבר. הוא גם ציין לטובה את הרפורמות במערכת הבנקאית שנעשו עוד משנות ה-80, כולל רפורמת בכר השנויה במחלוקת, וטען כי אותן רפורמות מנעו ניגודי אינטרסים בבנקים וחסכו מהמשק פרשיות שערורייתיות כדוגמת פרשת גולדמן זאקס בארה"ב.

"בישראל, המערכת הבנקאית היא מאוד ריכוזית ובנק זר לא יהיה כאן ככל הנראה שחקן משמעותי", אמר אורן, ברמיזה לאפשרות שענק הבנקאות האמריקני סיטי יפתח פעילות קמעונאית בישראל.

אורן התייחס גם למשבר החובות המתפשט באירופה והזהיר מפני הגירעונות האדירים של הממשלות בעולם המערבי. הוא טען כי משבר החובות הוא הסכנה האמיתית בעידן פוסט משבר האשראי.

"הסיכון עבר היום למדינות כי הן לקחו על עצמן את הסיכונים של המגזרים הפיננסיים, ושם ללא ספק נמצאת הסכנה", אמר אורן. "אין היום מנהלי סיכונים במדינות העולם. תראו איך נראים המאזנים של הבנקים המרכזיים בעולם; יש שם סיכון משמעותי. לפדרל ריזרב, למשל, יש חשיפה גדולה מאוד ל-MBS (ני"ע מגובי משכנתאות). חשיפה זו יכולה ליצור בהחלט זעזועים".

אורן הדגיש כי אין בכוונתו לבקר את המדיניות האגרסיבית של הבנקים המרכזיים וממשלות העולם, שניסו להתניע מחדש את גלגלי הצמיחה הגלובלית, אך ציין כי "אי אפשר שהדברים האלה ייעשו מבלי לבצע ניהול סיכונים ראוי. נפתחו גירעונות שמשנים סדרי עולם; כמה באמת מדדו את הסיכונים של הערבויות הממשלתיות? הרי בסוף צריך יהיה לשלם את הצ'קים האלה".

הבורסות רצו מהר מדי?

ישראל, כידוע, צלחה היטב את המשבר הפיננסי ביחס למרבית מדינות העולם המערבי, בעיקר בשל אחריות פיסקאלית ושמירה על גירעון נמוך יחסית. אורן אמר בהקשר זה כי ההתמודדות עם המשבר אמנם הייתה טובה, אולם שיגר אזהרה ברורה להמשך: "אסור לנו להתבשם בתחושה הזו שאנחנו כל כך טובים. אנו רוצים להמשיך להוריד את הגירעון. חייבים להגיע ליעד גירעון של 60% מהתוצר וכשנגיע לשם נצטרך לרדת מתחת לרף זה".

אורן הזהיר גם מפני אופטימיות מוגזמת בבורסות וטען כי חלק גדול ממנה נבע מהמדיניות המוניטארית המרחיבה של הבנקים המרכזיים בעולם, וכי הכלכלות הריאליות טרם סגרו את הפער מול השווקים.

"הראלי בשווקים נובע משערי הריביות הנמוכים ויש בזה הרבה סכנות כי הכלכלה לא סגרה את הפער", אמר אורן. "אם היא לא תסגור את הפער מספיק מהר - אנו נהיה בבעיה ועלולים להיקלע למשבר נוסף".