אמיר ברנע: "מניות הבנקים אינן זולות אך גם לא יקרות"

פרופ' אמיר ברנע, לשעבר דירקטור בבנק הפועלים ומי ששימש כיועץ המיוחד לאפריקה ישראל בעניין הסדר החוב שלה, ממליץ לבנקים להסתמך יותר על פעילות הנוסטרו על מנת להגדיל את רווחיהם בשנים הבאות. ברנע אמר את הדברים בוועידת שוק ההון של "גלובס" בשיתוף BDO זיו האפט.

"כיצד הבנקים יכולים לשפר את הרווחיות?", שאל ברנע, וענה: "הפתרון הוא מדיניות נוסטרו אגרסיבית. פעילות זו תעלה את התשואה לבנק אך היא כוללת גם תוספת סיכון. המשמעות היא מעבר מסיכוני אשראי לדגש יותר חזק על סיכוני שוק".

עצתו של ברנע מגיעה בזמן שבארה"ב עומל ממשל אובמה על "חוק וולקר", החוק שיבצע רפורמה במערכת הפיננסית ובמרכזו עומד האיסור על הבנקים לסחור בנוסטרו. זאת, בעקבות הסיכון הטמון בנוסטרו, כפי שהוא בא לידי ביטוי במשבר הפיננסי האחרון.

ברנע, שסקר את תוצאות המערכת הבנקאית ב-2009, הזכיר שהתשואה להון אותה השיגו הבנקים אשתקד הושגה הודות לעליות בשוק ההון. לדבריו, אם מנטרלים את הרווחים החד פעמיים מקבלים גריעה של 3 מיליארד שקל מרווחי הבנקים מפעולות רגילות ב-2009, כלומר 30% מהרווח. כך, תרד התשואה להון במערכת ל-6% מ-9%, ואולם, אם לוקחים בחשבון את הרווח המימוני שהיה חריג בקוטנו בגלל הריבית האפסית במשק, ומבצעים "תיקון" נוסף בדמות הוספת 0.5% לרווח המימוני, הרי שהרווח המימוני של הבנקים "יזכה" לתוספת של 3.5 מיליארד שקל.

"במילים אחרות", אמר ברנע, "אותה ירידה שביצענו ברווח בגלל העליות החריגות בשוק ההון מתקזזת עם השחיקה במרווח המימוני, שהיה חריג בקוטנו ב-2009. לכן, רווחיות המערכת הבנקאית היא סביב ה-10% על ההון העצמי בטווח ארוך".

במבט קדימה, ברנע רואה איום על המערכת הבנקאית וקושי בהשגת תשואה להון הגבוהה מ-10%. לדבריו, אפשרויות אחרות כמו קיצוצים בהוצאות (בעיקר בשכר) הינן קשות לביצוע, בשל ועדי העובדים החזקים. הוא גם מעריך שהמפקח על הבנקים ידרוש להגדיל את הלימות ההון הראשוני שלהם ל-8%, מה שיקשה על הבנקים לחזור ולחלק דיבידנדים ואף ייאלץ אותם לגייס עוד הון.

"מניות הבנקים מתומחרות באופן סביר"

"המערכת הבנקאית מאוימת", אמר. "אני מעריך שהמפקח ידרוש הלימות הון ראשוני של 8%. חלק מלקחי המשבר הוא שהון משני הוא כמו פיקדון רגיל, אז הדגש יחזור להון ראשוני ולכן אני מניח שתהיה דרישה להעלאת ההון הראשוני. הלימות ההון תיקבע להערכתי ברמה של 13% (לעומת 12% היום - ע.ב.י). הבנקים מאוימים גם במודלים נוסח באזל 2 שיוסיפו לנכסי הסיכון של הבנקים. יש גם את התחרות החוץ-בנקאית ואולי אף תחרות של בנקים מחו"ל שיעמיקו כאן את פעילותם. גם התערבות המחוקק בעמלות עו"ש מאיימת על הבנקים".

לפיכך הגיע ברנע למסקנה האמורה, לפי על הבנקים להסתמך יותר על פעילות הנוסטרו שלהם כדי להגדיל את רווחיהם ולהשיג תשואה להון גבוהה מ-10%. "מדיניות הנוסטרו האגרסיבית", כפי שמכנה אותה ברנע, טומנת בחובה גם בעיות כגון אופן חלוקת הרווח מהנגזרים לפעילויות השונות של אשראי מול נוסטרו, אך לדבריו זו האופציה הריאלית היחידה העומדת היום בפני הבנקים. הוא ציין כי הפער בין הפיקדונות לאשראי במאזן הבנקים עומד על 10-11%, כינה פער זה "נטל על התשואה להון" והמליץ לנצל פער זה לטובת פעילות הנוסטרו.

באותה הזדמנות שיגר ברנע עקיצה לעבר הבנקים הגדולים, לאומי ופועלים, בגלל התשואות הנמוכות שהשיגו בפעילות הנוסטרו שלהם. לדבריו, לאומי רשם אשתקד תשואה של 9.4% על הנוסטרו והפועלים השיג תשואה של 7.4%. "זה מה שהשיג הנוסטרו בשנה שבה שוק ההון עלה כל כך הרבה? הרי הבנקים מומחים בהשקעה בשוק ההון לא?", אמר ברנע.

ברנע אף התייחס למניות הבנקים בישראל ואמר כי לפי הניתוח שלו, מניות הבנקים אינן זולות אך גם לא יקרות, כיוון שמכפילי ההון שלהם נעים סביב ה-1, בהתאם לממוצע בעשור האחרון. מכפיל ההון הוא היחס בין שווי השוק של מניות הבנק לבין ההון העצמי שלו.

"מניות הבנקים מתומחרות באופן סביר. אין פה תמחור יתר או תמחור חסר. הבנקים מתומחרים היטב", סיכם ברנע.