תעשיית ההדמיה הישראלית, בהובלת חברת אלסינט, פורקה בשנות ה-90 לחתיכות ונמכרה למספר חברות ענק, בהן פיליפס וג'נרל אלקטריק (GE). למרות הצער על כך שספינת הדגל של תעשיית המכשור הרפואי הישראלית לא שרדה כחברה עצמאית, היום כבר אפשר לשמוח על מה שיצא מהסאגה הזו.
חברות הענק השקיעו במרכזי המצוינות שבפאתי חיפה, הביאו להם פעילות נוספת, הגדילו אותם והפכו אותם ליצרניות מומחיות בתחומי המכשור הרפואי. את הידע הנצבר בעבודה במרכזים הללו לוקחים המהנדסים והמנהלים הישראלים גם לחברות חדשות שהם יוזמים. במקביל, מנהלים ישראלים השתלבו בתפקידי מפתח בתאגיד, ומנהלים בינלאומיים נחשפו לעומק ולרוחב של היכולות בישראל.
להפיק יותר מידע מה-CT
ג'ין סרגנס, מנהל מחלקת ההדמיה העולמית בחטיבת המכשור הרפואי של פיליפס, נכנס לתפקיד לפני כשנה, ולאחרונה פגש לראשונה את הצוות החיפאי של החברה. אבל זה לא הביקור הראשון שלו בישראל. "אני עובד בתחום המכשור הרפואי כ-15 שנים, רובן בסקטור ההדמיה. כך שיצא לי להיות בישראל כמה וכמה פעמים בחיי הקודמים ב-GE, ואף הובלתי קבוצות פיתוח בישראל", הוא אומר.
סרגנס מספר כי היה מרוצה מהמתקן של פיליפס בחיפה ומהתרומה שלו לארגון. לדבריו, "החטיבה החיפאית מרוכזת בתחום ה-CT, אבל תורמת באופן רחב הרבה יותר לתחום של עיבוד תמונה, הצגת תמונה ושיפור תחנת העבודה. לישראלים יש יכולות מדהימות בתחום החדשנות והיזמות, שאין להן אח ורע בעולם. יש להם כזו הבנה עמוקה ועשירה בתחום הטכנולוגי והם תמיד רוצים לדחוק את הגבולות של הטכנולוגיה הקיימת. אחרי שראיתי במו עיני את הפעילות בישראל, יש לי אליה כבוד רב ויש לכם את ההתחייבות שלי ששיתוף הפעולה יימשך".
פיליפס אינה חושפת אם יש לה שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות ישראליות אחרות, אך לדברי מנהל המרכז בחיפה, גווידו פרדו-רוקז, "חשוב לדעת שכל קבוצה כזו של מאות מהנדסים מתאגיד שיושבת במדינה מסוימת, יוצרת שיתופי פעולה עם קהילה שלמה כולל שירותים, חומרי גלם, מהנדסים ואנשי תוכנה מבחוץ ונוצרים הרבה יחסי גומלין".
סרגנס מספר כי בשנים האחרונות עבר שוק המכשור הרפואי הכלל עולמי משבר רציני. "זה נבע לא רק מהמשבר הכלכלי העולמי, אלא גם מההבנה של הממשלות במדינות המפותחות והמתפתחות כאחד, כי האוכלוסייה גדלה, וכי אם לא יהיה חיסכון בעלויות ושיפור של היעילות הכלכלית של מערכת הבריאות, היא תתנפח לממדים שהכלכלות המקומיות לא יכולות לעמוד בהן. כתוצאה מכך, דרשו מאיתנו להביא מוצרים יעילים יותר כלכלית - לא בהכרח זולים יותר, אך כאלה שמאפשרים, למשל, להעביר יותר פציינטים דרך מכונה בזמן קצוב, או לקבל את האבחנה מהר יותר. את היכולות האלה אנחנו בונים גם בעזרת הפעילות החיפאית שלנו".
* מהן ההתפתחויות העיקריות הצפויות בשוק ההדמיה בשנים הקרובות?
סרגנס: "המגמות נובעות בעיקר מהצורך שהזכרתי קודם, לספק דיאגנוזה מהירה ובעלת עלות-תועלת גבוהה יותר. זה נחלק לשלושה חלקים עיקריים. האחד הוא להעביר את הפציינטים במהירות דרך המכשיר. זה נכון גם בארה"ב, שבה רוצים לחסוך כסף כי עלויות מערכת הבריאות הן מטורפות, וגם בבתי חולים במקומות נידחים, שרוצים להביא מכשיר ולהעביר דרכו הרבה חולים מהר. כמובן, שבמקום כזה המערכת חייבת להיות זולה מאוד וזה בתחום היעילות.
"ב-High end, צריך להוציא יותר מידע מהמערכות הקיימות - ואכן ניתן היום להסיק יותר מידע על מצב הרקמות והתפקוד שלהן, מעבר למידע על המבנה האנטומי שלהן, שהוא המידע העיקרי שמפיק ה-CT היום. זה מתאפשר באמצעות שילוב של חומרי ניגוד הנקשרים באופן סלקטיבי לסוגים שונים של רקמות, וכן בשימוש במידע ספקטרלי - חישת קרינת אור ייחודית הנובעת מכל סוג של רקמה. המרכז בישראל מאוד פעיל בתחום הזה.
"חוץ מזה, ישנו הרצון לחולל הרבה דו"חות בזמן קצר כדי להאיץ את הטיפול בחולים וכן לאפשר לרופאים לקרוא את המידע ולקבל החלטה מהר. לכן, חשוב שהמידע יוצג בדרך שמאפשרת קבלת החלטה מהירה מאוד. אם, למשל, מגיע חולה לחדר מיון ואנחנו לא יודעים אם הוא בהתקף לב, דרושות בדרך כלל כמה שעות להביא מומחה לקריאת CT למקום. אפשר לפתור זאת על ידי יצירת דו"חות שכל אחד יכול לקרוא ולקבל מהם לפחות מידע ראשוני, או פשוט לשגר תמונה לרופא בכל מקום בבית החולים שבו הוא נמצא".
להקטין את כמות חומר הניגוד
סרגנס מציין כי במרכז הפיתוח בחיפה פיתחו מוצר שמאפשר להקטין את כמות חומר הניגוד בחצי על-ידי הגדלת הרגישות של המכשיר לאבחנה בין יוד לבין סידן. לדברי פרדו-רוקז, "פיליפס מובילה את הפיתוח של טכניקות לחסוך בחומרי ניגוד. ניתן לעשות זאת על ידי הגדלת כושר החישה לחומרי ניגוד, על ידי שיפור עיבוד התמונה כדי להפריד יותר טוב את התמונה מהרעש - שני תחומים אלה חזקים במרכז הישראלי".
* האם התפתחות כזו תדרוש פיתוח של תעשייה שלמה של סמנים דיאגנוסטיים ייחודיים שיודעים להיקשר לרקמות מסוימות?
סרגנס: "כן, אני מאמין שיהיה יותר שימוש בביו-מרקרים שיאפשרו לנו לתייג רקמות או מצבים פתולוגיים מסוימים ולאחר מכן לדמות אותם ב-CT. פיליפס תמיד תשתף פעולה עם התפתחות של טכנולוגיות חדשות שישפרו את חיי האדם. אני מאמין כי ביו-מרקרים יהיו חלק מזה".
* מה לגבי CT לחלקי גוף מסוימים, למשל ללב או לזרוע, שתופס פחות מקום ואולי גם יעלה פחות?
"יש כמה התפתחויות, אבל הן עדיין שוקי נישה. אחד היתרונות של ה-CT הוא היכולת לענות על הרבה שאלות שונות באמצעות מכשיר אחד. כן, סביר להניח ששוקי הנישה של עיבוד איברים ספציפיים יתפתחו, אבל זה ייקח עוד זמן. נישה נוספת היא ניתוחים שנעשים תחת הדמיה של CT, אך גם זה עדיין לא תחום מאוד מפותח".