מספר הגורמים המעורבים בטיפול ביישובים שנמצאים בתת-אכלוס הוא גבוה כל כך עד שקיים קושי למצוא פתרון, כך קובע דו"ח מבקר המדינה בנושא היישובים שנמצאים בתת-אכלוס.
מדובר ביישובים חקלאיים מתוכננים שעלו לקרקע לפני 1985 ובאגודה החקלאית שלהם יש פחות מ-40 משפחות או פחות מ-60 חברים. ישנם יישובים בתת-אכלוס שעדיין מחזיקים בתקן הנחלות ובאמצעי הייצור שהוקצו להם עם הקמתם ונועדו לשרת אוכלוסייה גדולה יותר. הדו"ח מעלה תמונה שבה במקרים רבים נקלעו יישובים בתת-אכלוס לקשיים כלכליים וחברתיים. שאלת מצבם של ישובים אלה הודגשה לנוכח מצוקתם של יישובים מבוססים שמתקשים למצוא עתודות קרקע כדי להגדיל את שטח הקרקע שברשותם כך שיהיה לפי התקנים, או כדי להגדיל את הפרוגראמה (מסגרת תקני הקרקע של הישוב) לטובת קליטת אוכלוסייה חדשה.
הגופים המטפלים ביישובים בתת-אכלוס הם משרד החקלאות, מינהל מקרקעי ישראל, רשם האגודות השיתופיות, הסוכנות היהודית, תנועות ההתיישבות, ועדת הפרוגראמות שברשות לתכנון ועוד. המבקר ערך ביקורת לעניין הטיפול בנושא במינהל ובמשרד החקלאות במשך חמישה חודשים ב-2009.
לפי דו"ח מבקר המדינה, בעיית היישובים בתת-אכלוס לא עלתה לדיון במועצת מקרקעי ישראל באופן כולל ולכן לא גובשה מדיניות לטיפול ביישובים אלה. תוכנית לטיפול לא גובשה אף בהנהלת המינהל.
אף שרשות התכנון הכינה בנובמבר 2007 טיוטת נוהל לטיפול ביישובים בתת-אכלוס, הנוהל לא אושר בוועדת הפרוגראמות בגלל התנגדות התנועות המיישבות. גם החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונות העולמית גיבשה נייר עמדה מפורט לטיפול ביישובים בתת אכלוס, בפברואר 2008, אולם הרשות לתכנון לא קיבלה את המלצות החטיבה להתיישבות ולכן אין נוהל מוסכם.
נוסף לכך בדק המבקר את התנהלותם של הרשות לתכנון ושל המינהל לגבי ארבעה יישובים ספציפיים בתת-אכלוס. הבדיקה העלתה שריבוי הגופים שנוגעים לעניין מקשה עליהם להגיע לעמק השווה ולכן החתירה לפתרון נמשכת זמן רב.
המבקר ממליץ לקיים בעניין עבודת מטה משותפת של כל הגופים הרלוונטיים, כי אם לא יגיעו בהקדם לפתרון מוסכם, לא ניתן יהיה לחלק את אמצעי הייצור החקלאיים, שיש בהם מחסור, בחלוקה הוגנת יותר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
